——–
בע"ה פורים תשע"ו
פה אשדוד יע"א
לכבוד הרה"ג שליט"א מעיה"ק ירושלם תובב"א
ע"ד מה ששאל בענין שמעוניין לבצע תיקון ברצפות ביום י"ד אדר, וכת"ר שליט"א נוהג פורים ביום ט"ו, אי אריך או לא. ושואל ג"כ שאולי יהיה בזה בזיון וחילו"ה מקרובו, שמן החפשיים הוא, אם יראה שהרצפה שבורה.
תשובה
בעיקר הדבר יעויין בש"ע תרצ"ו ס"ב שכתב דגם לפי מנהגינו מ"מ לאסור את של זה בזה אינו מנהג, וגם המ"ב שהביא המחמירין כתב דתלוי לפי מנהג המקום, וכתב בשעה"צ סק"ז כי אף בפורים גופא תלוי זה במנהג המקום וכ"ש בזה דאין להחמיר כ"כ עכ"ל, והנה מקור המ"ב הוא מבאה"ט כמ"ש בשעה"צ, ומקור הב"ה הוא ממהרי"ל ואבודרהם, והנה בד"מ כתב בזה"ל, אבל אבודרהם (הל' פורים עמ' רח) כתב דאף ביום שני נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה עכ"ל. ולפום ריהטא מהלשון נהגו הנשים נראה קצת שמלכתחילה לא היה זה עיקר המנהג, אלא שנהגו הנשים כך, וצ"ע אם שייך לדייק כן. א"כ כיון שעיקר המנהג משמע דלא אסרינן של זה בזה, אפשר דבסתמא היכא שאין ידוע המנהג אזלינן לקולא דנימא שלא קבלו ע"ע יום י"ד לאיסור מלאכה, [וגם פה אשדוד שנוהגין בי"ד כמדומה שמעולם לא חשו לאסור מלאכה ביום ט"ו].
ובד"מ כתב עוד, וכתב הר"ן בריש פרק ב' דמגילה (ה. ד"ה וגרסי') דמאחר דתלוי במנהג אי מקדימין הקריאה לא איתסר במלאכה דודאי כה"ג לא נהגו עכ"ל, א"כ משמע גם מדבריו דפשיטא ליה שלא אסרו של זה בזה.
ומה שצידד כת"ר שליט"א להתיר זה מצד דבר האבד, מכיון שיש חשש שאם ימתין עד לאחר פורים תינזק הריצפה טובא, הנה אם באמת יש כאן משום דבר האבד, כבר כתב הפמ"ג (והוב"ד בשהע"צ סי' תרצ"ו סק"ג) דכל דבר שיש בו פסידא שרי, דכל דבר שמחה מותר בפורים עכ"ל. א"כ אם יש חשש של דבר האבד היה להתיר אף ביום קריאת המגילה גופה.
ובענין מה שכתב השואל לצדד, דכיון שנהנה מהעבודה אפשר דשרי, וכנראה כונתו להתיר מצד בנין של שמחה דשרי, כמ"ש במגילה ה' ב' ובש"ע סי' תרצ"ו ס"א, לכאורה יש לשלול היתר זה, דהנה בתעניות אחר שהתענו או לדידן בימים שנאסרו בבנין של שמחה, הנה זה פשיטא שאם פועל נהנה ממלאכתו לא יאסר מלעשות מלאכה זו בימים אלו, אע"פ שאומר ששמחה היא לו, וה"ה בעה"ב הרוצה לתקן את ביתו מסתמא לא יאסר מחמת זה, וא"כ לאידך גיסא לענינינו לא יהא חשיב בנין של שמחה להתיר מחמת זה. אכן החת"ס בתשובתו באו"ח סי' קפ"ה, כתב בפורים תשובה בפלפול, וכתב, ולהיות אמרותיו חביבים עלי אמרתי להשתעשע בהם היום יום שמחתינו ותהיה לי למשיבת נפש עכ"ל, ומקורו מהא"ח שהביא הב"י וז"ל, וכן מלאכת מצוה שריא כגון כתיבה של מצוה ומותר לכתוב פסקי הלכות ופשטי המקראות שאדם שמח בהם כדכתיב (תהלים יט ט) פקודי יי' ישרים משמחי לב ואיגרות של שאלת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שאין צריך עיון גדול נראה שמותר עכ"ל, וכ"כ המ"ב סק"ו, אכן בזה י"ל דכיון שנזכר להדיא שמשמח בספ"ד דתענית ל' א' בזה שאני אבל בכל מלאכה שאדם יאמר שזה משמח אותו א"כ נתת תורת כאו"א בידו.
בענין מה שחושש אם יש בזה חילול ה' שיש קרוב משפחה שאינו שותמ"צ שיראה את השבירה, יעויין מ"ש רש"י בע"ז ט"ז ב', פתיא אוכמא – כלי שחור כמו (עבודה זרה ל"ג ב') הני פתוותא דבי מיכסי אוכמא שנשתחר ע"י מלאכה כלומר גם אתה רגיל ותדיר בתורה כמו (ברכות דף כח) מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית דף ז) דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם עכ"ל. והענין הוא דישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והרשעים המלעיגין על היראים תמיד ילעיגו מה שיעשו ומה שלא יעשו, ואין אנו צריכין לעשות יותר מהמוטל עלינושמעתי מהג"ר דוד מורגנשטרן שליט"א שסיפר כי בעבר היה לו כובע מיושן ואמרו לו שזה לא ראוי, ושאל את הגרי"ש אלישיב, ואמר לו הגרי"ש שאם זה מחמת כבוד תורה אילו היית רואה את הכובע שהיה לחפץ חיים שזה היה במצב גרוע משלך בהרבה, אבל מ"מ אדם צריך שלא להבליט עצמו וכו'. ומ"מ חזינן שאין כאן בעיה של חילול ה'..
ועיין בספר לעבדך באמת מהג"ר דב יפה שהביא מהחזו"א דהאיסור על ת"ח לצאת בבגד עם לכלוך הוא רק בכתם לח אבל בכתם יבש אין גנאי, ובשערים המצויינים בהלכה, תירץ את דברי רש"י בעבודה זרה, דמיירי שרק אינן מתוקנים. כלומר שאין לכלוך על בגדיו, אלא שרק אינם מבהיקים ביופים, וכן כתב החיד"א (כסא רחמים אבות דר"נ פי"א מ"ב) אהא דאיתא שם "אם מנבל אדם עצמו על דברי תורה, ואוכל תמרים חרובים, ולובש בגדים צואים וכו', לסוף אתה מוצא כל התורה כולה בידו, עיין שם [והבאתי בחיבורי אורח חכמים]. וא"כ לדבריהם גם כתם אין למצוא בבגדי תלמיד חכם כמו במשנה במקוואות, אלא שאין התלמיד חכם צריך לכבס בגדיו כדי שיבהיק ביופיו, כל זמן שאין בו כתם, וכן כתב היעב"ץ בסוגין 'פתיא אוכמא', לא איירי שיש לו רבב ולכלוך ושומן על בגדיו, אלא שבגדיו לא מזהירים ומבריקים, עכ"ד.
וראיתי עוד בחשוקי חמד להגר"י זילברשטין בע"ז שם, שכתב וז"ל, ולכאורה היה אפשר לתרץ ב' תירוצים, א. שהתם בשבת מסקינן שדוקא בגלימא, דהיינו במלבוש עליון, אין למצוא רבב על בגדו, וכאן בעבודה זרה מיירי בשאר בגדים, שאינם מלבוש עליון. ב. שרבב היינו שומן וחלב, ובזה יש להקפיד יותר, וברבינו חננאל הוסיף וכתב הטעם משום שאין בני אדם מתדבקים בתלמיד חכם, כיון שחוששין שלא יתלכלך מלבושם ממנו, משא"כ כאן בעבודה זרה מיירי בכתם בעלמא.
ותזכו להרבה נחת ובריאות גופא וכל טוב אכי"ר
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5