——–
איתא בסוכה (דף כז.) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות, מה להלן לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף כאן לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות והתם מנלן אמר קרא בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. ומזה למדו המאירי שם בשם חכמי לוניל וספר כלבו (סימן עא) והגהות אשרי (סוכה פרק ב סימן כ) ומהרי"ל (בהלכות סוכות) ועוד דבליל ראשון של סוכות צריך שיהא לילה טרם יאכל בסוכה, דילפינן ט"ו מט"ו דחג המצות, והתם כתיב בערב תאכלו מצות. ומטעם זה צריך לאכול כזית בסוכה אפילו אם ירדו גשמים בליל ראשון, דומיא דמצה דלא מצי להפטר נמי ממנה בשום ענין. וצריך נמי בליל ראשון דסוכות לאכול קודם חצות דומיא דמצה. וכן לא יאכל אדם בערב סוכות משש ולמעלה דומיא דערב פסח ואף המצטער חייב. וכ"כ הב"ח. וכ"כ הרמ"א בהג"ה בשו"ע (או"ח סימן תרלט סעיף ה) אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין (טור ור"ן והרא"ש) וכ"כ בספר המנהגים (טירנא דיני לולב וסוכה) ועוד רבים.
וגם רבינו מנוח ז"ל בביאורו להרמב"ם כתב דלילה הראשון ליתיה בכלל תשבו כעין תדורו ומצטער חייב בלילה הראשון והובא בשו"ת יוסף אומץ (סימן מח) והב"ח השיג בזה על דברי הב"י שנביא לקמן בס"ד. נמצא דלילה הראשונה אינה מכלל תשבו כעין תדורו דזהו לכל החג פרט ליל ראשון. ואף שהוא מצטער מחמת הגשם וכל מצטער פטור מסוכה סבירא ליה להרמ"א כדעת הפוסקים דסוברין דבלילה ראשונה אף מצטער חייב וטעמם דכיון דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות לגמרי גמרינן מה התם בכל גווני חייב אף בסוכות כן כמ"ש הדרישה (ס"ק א) והמג"א (ס"ק טו) הט"ז (ס"ק יז) וחכמת שלמה שם וקיצור שולחן ערוך (סימן קלה סעיף ג) וערוך השולחן (ס"ק יז) ורבינו זלמן (ס"ק יז) שערי תשובה (ס"ק יג) שציין לתשובת זקן אהרן (סימן קס"א) והמשנ"ב (ס"ק לה) ועוד.
אלא שהב"י שם בשם הרשב"א השיג על דבריהם דסברו דמצטער פטור וטעמם משום דאע"ג בעינן תשבו כעין תדורו מ"מ כיון דבלילה הראשון החיוב הוא מג"ש דט"ו ט"ו ואין פוטר למצטער מטעם תשבו כעין תדורו דג"ש אפיק לילה הראשון מתשבו כעין תדורו ומה בליל פסח חייב לאכול לילה הראשון אפילו מצטער כך לילה הראשון דחג חייב לאכול אפילו מצטער והשיב עליהם מנ"ל דשאני ליל ראשון משאר לילות שהמצטער חייב בסוכה, אלא לא שנא והמצטער פטור גם בליל ראשון מסוכה אף מכזית ואע"פ שאין כ"כ צער באכילתו וציין גם לראב"ד, תוס', סמ"ק, וא"ז ועוד, וטעמו דאפילו בליל ראשון אמרינן דתשבו כעין תדרו אמר רחמנא ע"ש. וכן דעתו בשו"ע (סעיף ה) מדלא הביא את דעת הרא"ש ולא חילק בזמן ירידת גשמים בין לילה ראשונה לשאר ימים וכ"כ הגר"א שם וכף החיים (אות עג) דס"ל שמ"מ בסוכה פטור משום דבעינן כעין תדורו. ומשמע מהב"י דאף בכזית פת לא חייב לאכול בסוכה כשיורד גשמים בליל ראשון של החג מדהוכיח מהראב"ד שצריך לברך זמן פעם שניה לשם סוכה למחרת מפני הגשמים שהיו בליל החג עיין בזה בהרחבה בדברינו (בסימן יג).
וגם בחידושי הריטב"א סוכה (דף כז.) כתב דלא מצינו חילוק בימי החג בין ליל הראשון לשאר ימים אלא בחיוב אכילה זו דאילו בעניני חיוב הסוכה שלא לאכול ולשתות קבע חוץ לסוכה ושלא לישן קבע חוץ לסוכה דינם שוה, והכתוב השוה אותם בסוכות תשבו שבעת ימים, וזה פשוטו. והשיג על מה ששמע בשם גדול מגדולי הדור אשר בצרפת שהיה מחייב לישן בסוכה בלילה הראשון של סוכות ואפילו ירדו גשמים שינת עראי מיהת, ולא התירו לו לירד מן הסוכה אלא בשאר ימים שהם רשות אבל בלילה הראשונה הכתוב קבעו חובה מגזירה שוה דט"ו ט"ו מחג המצות, והא ליתא כלל לפום האי דכתיבנא שאין חיוב ליל הראשון אלא באכילה דומיא דליל ראשון של פסח, דחיוב שינה לא אתי מהתם דלא מחייב בשינה, [ר"ל שאין שייך חיוב שינה בפסח רק חיוב אכילה] ותו דאם כן היכי סתים לן תנא לקמן שאם ירדו גשמים יצאו מן הסוכה ולא חילק בין ליל הראשון לשאר ימים, אלא ודאי דהא ליתא כלל. וראה לקמן בס"ד דאף שעדיין לא ירדו גשמים והיה אוכל וראה גשמים באין ושמים מתקדרין בעבים שאוכל חוץ לסוכה ואין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור כל סעודתו.
ונראה עכ"פ שאם היו הגשמים שיורדים בליל ראשון קלים לכו"ע אין זה נחשב צער המצריך לפוטרו מהסוכה דאין מצטער כ"כ בזה. וכי בשל ירידת הגשמים בביתו כגון שהיה דלף טורד בביתו לא היה אוכל כזית שם וכעין תדורו אמר רחמנא אם כן כפי שהיה אוכל בביתו כך יאכל בסוכתו. וכ"ש שמדובר במצות עשה מדאורייתא ודאי ששמח בה ומה בכך שנרטב מעט לכבוד בוראו בזמן אכילת הכזית פת ואמנם את שאר מאכלו אחר הכזית ולימודו ושנתו ימשיך בביתו כעין תדורו אמר רחמנא וכו"ש במצוה מדאורייתא וכמו שהעלה החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מח) הטוב והישר שיזדרז לאכול כזית פת בסוכה בליל ראשון אף אם ירדו גשמים.
ומה שכתב הב"י שפטור בזמן ירידת הגשמים אף שלמד זאת מדברי הרשב"א ומשמעות דברי הראב"ד מ"מ נראה שלא היו לנגד עיניו כל הראשונים הנ"ל שסברו כן, ובפרט שכך הסכימו הרבה אחרונים והרמ"א בראשם וקבע זאת בש"ע נראה שיש להחמיר כן. ושו"ר לרבינו ירוחם שהב"י רגיל הרבה להביא דבריו שכתב (בתולדות אדם וחוה נתיב ח חלק ב דף נז טור ד) להדיא דאפי' ירדו גשמים אוכל בסוכה בליל ראשון כזית לכ"ע .
ונראה מעוד טעם לחייבו לאכול כזית פת בסוכה שאין להרבות בברכות דשמא יפסק הגשם לאחר זמן ולא נחשב מצטער וחייב לאכול כזית בסוכה ויצטרך לברך זמן פעם שניה ובזה נחלקו רבותינו אם לברך וכפי שכתב בתרומת הדשן (חלק א סימן צה) דאם באנו להחמיר לאכול כזית בסוכה כה"ג בליל שני, יעשה הקדוש בביתו ויאכל כל צורכו, ושוב יאכל כזית בסוכה, והוי שפיר אבל ביו"ט ראשון לאו שפיר דמי כולי האי למיעבד הכי, משום דהיה דחוק לברך זמן פעמים, חד אקידוש ויו"ט, ואידך אאכילת סוכה אח"כ בכזית שאוכל בה. ושמא אפילו בכה"ג אין להרבות בברכות. אבל ביו"ט שני לא צריך זמן אסוכה כלל.
וש"ר בשו"ת הרדב"ז לרבי דוד בן שלמה אבן זמרא (חלק ו סימן ב אלפים שכ) שהעלה דלא דמי למצטער דהתם בא לו הפטור מפני צערו אבל ירדו גשמים אין אתה פוטר אותו אלא מפני שנפסד מאכלו הלכך אפילו ירדו גשמים יכול לאכול כזית פת בסוכה ונפטר וגומר סעודתו בבית. ועוד דייק התם כדברי הב"ח שם מהברייתא דקתני היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות ומשמע שכבר התחיל לאכול אין מטריחין אותו דהיינו שאכל לפחות כזית אבל אם לא אכל כלל מטריחין אותו לעלות כדי לאכול בסוכה. וכ"כ הברכי יוסף (סימן תרלט ס"ק ז) שגם הביאו.
איברא אין ראייתם מוכחת דאפשר ללמוד את הברייתא כחידושי הריטב"א (סוכה דף כט.) שלמד היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות, ומינה שאם לא היה אוכל עדיין וראה גשמים באין ושמים מתקדרין בעבים שאוכל חוץ לסוכה ואין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור כל סעודתו עכ"ל. וכמו שכתב בשפת אמת שם.
ודע דממה שאמרו בבריתא אין מטריחין ולא אמרו פטור מלחזור לסוכה. הורה דאם רצה להחמיר על עצמו לחזור כשיפסקו גשמים שפיר דמי ואינו הדיוטות. והכי דייקי דברי רמ"א בס"ז דקאמר וכל הפטור וכו' ואינו יוצא וכו'. כלומר שמתעכב ויושב שם בעת שגשמים יורדים. והובא בשו"ת פעולת צדיק (חלק ג סימן קלח).
לסיכום: ליל הראשון של חג סוכות הוא גם בכלל תשבו כעין תדורו ככל שאר ימי החג והמצטער פטור. ולמנהג אחינו אשכנזים בליל ראשון לא אמרינן הכי.
פירות הנושרים:
1. טוב שאכילת כזית פת בליל ראשון של החג תהיה בסוכה גם בזמן שיורדים גשמים קלים דאינו נחשב מצטער כל כך בשל זה אלא אם כן הגשמים חזקים מאוד.
2. המצטער פטור מסוכה בליל ראשון ככל מצטער אחר הפטור מחג הסוכה.
3. אין חיוב בליל הראשון אלא באכילת כזית דומיא דליל ראשון של פסח. ולא בעינן כביצה כמו בשאר ימי החג שאין מברכים לישב בסוכה רק באכילת כביצה.
4. יש מאחינו אשכנזים המצריכים לאכול ולישון בסוכה גם אם יורדים גשמים.
5. לא יאכל בלילה הראשונה עד שיהא ודאי לילה.
6. יש מי שאומר שצריך גם בליל ראשון דסוכות לאכול קודם חצות דומיא דמצה. וכן לא יאכל אדם בערב סוכות משש ולמעלה דומיא דערב פסח.
7. באופן שירדו גשמים ואכל סעודתו בבית בלילה ראשון, בקידוש שעושה בבית יברך "שהחיינו" על החג, ולמחרת בבקר בסוכה יברך שהחיינו על מצות סוכה. וה"ה באופן שהחמיר על עצמו בלילה לאכול בסוכה אף שהיה פטור וממילא לא בירך "לישב בסוכה", גם באופן זה בבקר יברך שהחיינו על מצות הסוכה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
מועדי ניסים
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5