——–
{בס"ד א' אב תשס"ו
בימי בין המצרים, יזריח ה' אור לישרים, ויברך משמי מעונים, את ידידי המופלג בתורה ויר"ש, מעמיק בהלכה, הרה"ג ר' גמליאל בהג"ר אלחנן י"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך" כמה חלקים, נכד הגה"צ המעדני השלחן שליט"א.
אחדשה"ט וש"ת באה"ר,}
במכתבך שאלתני, בבית כנסת שדלתות ארון הקודש יפות מאד, מעשה ידי אומן, לכן לא תלו לפניהן את הפרוכת, אלא תלוהו בפנים ארוה"ק, מאחרי הדלתות, האם שפיר עבדו.
א) במשנת יוסף על הל' בית הכנסת (בסי' כא, ועוד) הבאנו משו"ת מכתב סופר (ח"ב סי' א) שכתב שהורוהו מן השמים, שיכניה והחרש והמסגר, ובתוכם כמה נביאים, בנו את בתי הכנסת שבבבל כדוגמת בית המקדש, והמשיכו על בהכנ"ס השראת השכינה, ושבהיותם דומים לביהמ"ק יועיל לטהרת הנפש בתפלה, והבאים אחריהם לא שינו מאומה מבתי הכנסת הראשונים שבבבל. — ולכן עושים עזרה (פרוזדור — פולוש) לפני ביהכ"נ, כמו האולם לפני ההיכל, וביהכ"נ דוגמת ההיכל, והבימה במקום מזבח הנחושת, ועמוד הש"ץ במקום מזבח הקטורת, והמנורה וכו', והארוה"ק במקום קודש הקדשים, ולפניו פרוכת כנגד הפרוכת שבביהמ"ק שבמשכן ובבית שני. שהבדילה בין הקודש לקוה"ק, עיי"ש עוד.
ב) ולפ"ז בבית השני הרי לא היו דלתות לקוה"ק, רק פרוכת. אבל בבית הראשון שבנה שלמה המלך ע"ה היה קיר בעובי אמה (אמה טרקסין, מדות פ"ד מ"ז) בין ההיכל לקוה"ק, ובו פתח לקוה"ק, וגודלו היה כפתח הכניסה להיכל עשר אמות רוחבו על עשרים גובהו (כמדות פ"ד מ"א). — ויש לדעת אם היתה פרוכת בבית הראשון, ומתוך ברייתא דמלאכת המשכן מבואר שהדלתות שמההיכל לקוה"ק היו תמיד פתוחות, וא"כ עכ"ח היתה שם פרוכת המכסה עשר אמות רוחב הפתח, לכסות על בית קוה"ק.
והדלתות שהיו פתוחות תמיד נפתחו לכיוון ההיכל, דאי אפשר שהיו הדלתות נפתחות לצד פנים לקוה"ק, שהרי הארון עמד סמוך לאותו פתח, והבדים בלטו לתוך הפרוכת. וגם היה צריך להיות אפשרות לסגור הדלתות, דאל"כ מה הרבותא שפתוחות, אם אין כלל אפשרות לסגרם, וכיון שאין אדם רשאי להכנס לקוה"ק, א"א לסגרם, אעכ"ח פתוחות לתוך ההיכל, כנהוג אצלנו בדלתות ארוה"ק, והפרוכת לפנים מהם לצד קוה"ק [דהיינו אצלנו ארוה"ק]. — הרי לנו דוגמא לכך שהפרוכת יכולה להיות מאחורי הדלתות.
ג) ויש לדחות ראיה זו, דבבית הראשון הדלתות לא היו מיועדות לסגירה כלל וכנ"ל, א"כ הפרוכת היתה כמו הפרוכת שבבית שני, להבדיל בין הקודש לקוה"ק, אבל אצלינו שעיקר ארוה"ק הוא הארון והדלתות, והן לשמירה וגם לכבוד, ואז הפרוכת צריכה להיות לפניו לכבוד בלבד, ועיקר הנוי והכבוד הוא בפרוכת, וגם אם דלתות הארון הן יפות מאד, ומשמשות הן לשמירה וגם לכבוד, בכ"ז הפרוכת לפניהם הוא לכבוד בלבד.
ד) וראה בשו"ת משנת יוסף (ח"ד או"ח סי' לא) שמבואר בגמ' (מגילה כו:) קמטרי דספרי (פירש"י ארגז ס"ת) תשמיש קדושה נינהו, מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידן, לנטורי בעלמא עבידי קמ"ל, ומובא להלכה (משנ"ב קנד סק"ט), דהיינו שארון הק' עצמו תשמיש קדושה הוא, דזהו כבוד הס"ת שיהי' סגור בארגז ולא יהא הפקר כדבר זול [ותשמיש קדושה הוא רק העשוי לכבוד הס"ת, ומשמש אותו, ולא העשוי לשמירה, או שאינו משמשו]. — ואפילו אם הדלתות יפות מאד, אינו משנה בהלכה זו, אלא אם הן רק לשמירה אינן תשמישי קדושה, אבל אם הן גם לכבוד [דהיינו שזה כבוד הס"ת שיהא בארון כנ"ל] הרי הן תשמישי קדושה. — והזכרנו שם גמ' (דמגילה כו:).
ה) והאי (דמגילה כו:) פריסא תשמיש דתשמיש הוא [אא"כ פורסין אותה על השלחן להניח הס"ת עליה אז הוי תשמיש קדושה] שרש"י פי' יריעה שפורסין סביבות הארון מבפנים [וכיון שאינו משמש לס"ת אלא לארון הוי רק תשמיש דתשמיש], ותוס' פי' שפורסין אותה סביב הארון מבחוץ עכ"ל, דהיינו כעין פרוכת שלנו, אלא שהם פרסו כל סביבות הארון. — בשני האופנים הוי רק תשמיש דתשמיש, וכ"פ להלכה (סי' קנד, ו בהגה). וא"כ בין פרוכת מבחוץ או מבפנים שוה קדושתן דהוי תשמיש דתשמיש.
ו) בכל זאת הביא השע"ת (קנד, י) בשם מחזיק ברכה שבשו"ת זרע אמת (סי' כו) כתב שאין יכולים לשנות, שלא להניח פרוכת מסיבה שהארון מבהיק עכ"ד. ומינה ילפינן גם שאסור לשנות ולתלות הפרוכת בפנים במקום בחוץ. וגם לפי מה שנתבאר בס"ד לעיל שארוה"ק שלנו הוא כדוגמת קוה"ק שבמשכן והמקדש, והפרוכת היא המבדילה בין בהכ"נ לארוה"ק (וע"ע בשו"ת משנ"י ח"ד סי' לא).
דושה"ט בברכת נחמת ציון וירושלים בב"א,
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5