סימן יד – ט' מתפללים ובאו שנים, מי בכלל עשרה הראשונים

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שו''ת גם אני אודך - ב' סימן יד – ט' מתפללים ובאו שנים, מי בכלל עשרה הראשונים
תוכן עניינים הצג

——–

{בס"ד כ"א אדר תשס"ט

שלו' וברכה, לאיש אשר משנתו לו סדורה, מתעמק בהלכה, עורך מערכה, כהן שדעתו יפה, ה"ה ידידי הרה"ג המו"מ בתורה, מו"ה גמליאל בהגראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, בני ברק, מחבר ספרי גם אני אודך.

אחדשה"ט באה"ר,}

אודות שאלתו במש"כ בשו"ע (או"ח סי' צ, יד) ישכים לבית הכנסת כדי שימנה עם העשרה הראשונים. — איך יהיה אם נכנסו ט' אנשים לביהכ"נ, ואח"כ נכנסו עוד שנים בבת אחת, מי מהם נחשב לעשירי, ואולי מתחלקת המצוה לשניהם.

א) הנה בנושא זה של להיות מעשרה הראשונים הארכנו בס"ד בשו"ת משנ"י (ח"ו סי' כט), ושהענין בזה הוא כמ"ש בזוה"ק (פ' נשא דף קכו. שציין עליו המג"א סי' צ סקכ"ח) שהעשרה הראשונים הם כנגד עשר הספירות העליונות, ושהשכינה באה לביהכ"נ יחד עם העשרה הראשונים (כבגמ' ברכות ו.), וא"כ כאשר שנים השלימו את מנין העשרה, שכרם מתחלק לשניהם בשוה, כשנים שעשו מצוה ביחד, כגון כששנים קיימו מצות פריקה וטעינה, ובזמנינו בגמ"ח בגופו בכלי רכב, כשאוטו נעצר וכדי להדליק המוטור (מנוע) צריך לדוחפו, ודחפוהו שנים, בודאי שכרם שוה, ה"נ בדידן.

ב) אבל יתכן שכל א' מקבל שכר שלם. עפ"י מה דקיי"ל בשו"ע (יו"ד סי' רנג, א) והוא ממשנה (שלהי מס' פאה) שעני שיש לו מאתיים זוז לא יטול צדקה, ואם חסר לו זוז אחד, ואינו נושא ונותן בהם, אפילו נותנים לו אלף זוז בבת אחת ה"ז יטול, ומשמע מהתפא"י (במשנה שם) שאפילו באים אלף אנשים בבת אחת, ונותן כל א' זוז, ה"ז יטול. — זאת אומרת שיש לכל א' מאלף הנותנים מצוה שלימה של צדקה, ומי שנותן אח"כ ה"ז כבר נותן למי שלא נחשב לעני.

וה"נ כששנים נכנסו לביהכ"נ והשלימו על הט' המנין, יש לכל א' מצוה שלימה, כמו כל אלה האלף שנותן כל א' זוז. — [ולא דמי לשנים שדחפו האוטו, שאחד אין בכחו, וצריך לזה שנים, לכן המצוה של שניהם ביחד, וגם שכרם ביחד].

ג) בעשרה הראשונים בעצמם הקודם נוטל כשכר הבאים אחריו.

נתבאר אצלנו בס"ד בשו"ת משנ"י (ח"ו סי' כט, ז הנ"ל) שלפ"ד המעדני יו"ט (ברכות פ"א סק"י, מובא בא"ר סי' צ סקי"ז, ובמחצהש"ק סקכ"ח) לא רק שעשרה הראשונים נוטלים שכר כנגד כולם, אלא גם בעשרה הראשונים יש הבדל בין הראשון להעשירי, שכל מי שקדם לחבירו נוטל שכר כנגד כל הבאים אחריו, דהיינו שהראשון נוטל שכר ככל הט' מהראשונים, וככל המתפללים אחריהם, וכן השני נוטל שכר הח' הראשונים וכל הצבור שאחריהם וכו'.

ונראה שאם הראשון בא, וירא כי אין איש, ויצא בינתיים לומר קדושה ואיהש"ר במנין הסמוך ע"ד לחזור, ה"ז לא אבד זכותו להיות הראשון בשכרו, וכן השני וכו'. אבל אם יוצא לסדר דברי חול, כגון לשוחח בפלאפון, או לחנות הסמוכה לקנות משהו, הרי זו יציאה מביהכ"נ ואבד ביאתו הראשונה, והרי הוא כבא עכשיו לביהכ"נ.

ד) עשרה הראשונים בבית המדרש ובשיעורי תורה.

והנה ענין עשרה הראשונים מצאנו בבית הכנסת במאמרי הזוה"ק הנ"ל ובטוש"ע. — ולגבי להיות הראשון או מעשרה הראשונים לישיבה, לכולל, או לשיעור תורה. משמע בפשטות שהוא כמו לביהכ"נ, שהרי תנן (אבות פ"ג מ"ז) עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם. ומנין אפילו חמשה שנאמר וכו', ואפילו שלשה, ואפילו שנים, ואפילו אחד וכו'. — [וכן הוא לפני כן (פ"ג מ"ג) שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם, ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה "שהקב"ה קובע לו שכר". לא הזכיר כאן השראת השכינה על אחד]. — וא"כ שיש בין כל אלה השראת השכינה, הרי שיש במקדים לבא, לא רק ענין זריזין מקדימין, וחיזוק החבורה, אלא גם כבוד השכינה כמו בתפלה, וממילא דכמו"כ לגבי השכר, שהמקדים לבא נוטל שכר כנגד העשרה הראשונים וכל הצבור שאחריהם, והשני כנגד הח' שאחריו וכל הצבור שאחריהם וכו', והעשרה הראשונים כנגד כל הבאים אחריהם.

ובמדרש שמואל (באבות ג, ז שם) מובא ממהר"ם אלשקר ומהחסיד ר"י יעב"ץ ז"ל שהתנא מפרט לפי סדר המעלות, שבאחד באה השכינה והולכת מיד, ובשנים מקשיבה להם והולכת, ובג' מתעכבת יותר, ובחמשה שוכנת אתם יותר, ובעשרה נצבת עמם כל הזמן. — ובכלל באלו החלוקות, העשרה הם המעולים שבכולם, החמשה מעולים מהג', והג' מהב', והב' מהא'.

וא"כ כל העשרה הראשונים בישיבה, בכולל, ובשיעור תורה, הם המעולים ונוטלים שכר כל המאות הבאים אחריהם. ובעשרה הראשונים עצמם, הקודם קודם לשכר כנגד העשרה הראשונים. — אבל כל הבא אחרי העשרה הראשונים, נהי שאין לו שכר כמותם, אבל יש לו שכר של ברב עם הדרת מלך, וגם המאחר לבא הוסיף ל"ברב עם". — וכ"כ במדרש שמואל (שם) בסוף דברי מהר"ם אלשקר ז"ל "והכלל שאינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה".

דושה"ט בברכה מרובה

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א

קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן