——–
בס"ד
שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א,
א) מהו הוא היום הערך למתן זכר למחצית השקל לנוהגים כך?
ב) ולמי נותנים את הכסף? (גבאי ביהמ"ד שלנו אומר שצריך לתת זאת לביהמ"ד שזה זכר לקניית קרבנות ציבור וביהמ"ד הוא מקדש מעט).
ג) מי חייב למעשה רק מבן 20 ומעלה, האם לאשה, בנות, אשה הרה?
ד) האם אני יכול לזכות את אחי שלא בפניו (הוא לא דתי)
לתשובות כב' הרב אודה מקרב לב.
ובברכת התורה ובברכת הכהנים,
הקט' א.
קבלתי את כל שאלותיך והנני להשיב עליהם לפי הסדר בס"ד
א) מהו הוא היום הערך למתן זכר למחצית השקל לנוהגים כך?
הנה דנו בזה הרבה הפוסקים, ויש בזה הרבה צדדים, ואיני יכול לומר דבר בבירור בזה, וכ"א יעשה כפי רבותיו, והר"ז מנהג ולא דין וא"כ מה שיעשה יצא יד"ח, ורק ארשום לו ראשי פרקים בזה.
הנה ברמ"א סי' תרצ"ד ס"א כתב, ויש ליתן ג' חצאים גדולים במדינות אלו כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו ובמדינות אוישטריי"ך יתנו ג' חצי וויינ"ר שנקראו ג"כ מחצית וכן לכל מדינה ומדינה עכ"ל. א"כ בזמנינו לכאורה עיקר החיוב הוא חצי שקל חדש ממטבעות המצויות, אכן בכה"ח סק"כ הוסיף חידוש דין בזה וז"ל, מי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלמות, דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו מחצית ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר וכו', ושיעורו ג' דרהא"ם כסף וכו', ואם לא נמצא כזה במקומו אז יתן מטבע כסף שיוכל לקנות בו מחה"ש דהיינו ג' דראה"ם כסף וכו', ואם אין ידו משגת לזה אז יתן מטבע ששמו חצי הנהוג באותו מקום כפי יכולתו יהיה מה שיהיה כיון שאינו אלא לזכר בעלמא עכ"ל.
ע"פ בדיקת קופת העיר כעת [תשע"ו] – מחצית השקל בזמן בהמ"ק הוא 9.6 גרם כסף מזוקק [ויש בזה מח' בשיעור], שוויו 19 ש"חוכעת הראוני בדיקה אחרת שלפ"ז השיעור יוצא כ-22 ₪ בערך כולל מע"מ. וכולל מע"מ ועמלות זה שכר 25 ש"ח ומשתמשים במטבעות חצאי דולר שיצאו לפני שנת 1964, שמקנים אותם עבור סכום של 25 ש"ח. ובספר 'אלא' סי' ס"ד ס"א הובא מנהג הגר"ח קניבסקי שליט"א וז"ל, בתענית אסתר קודם מנחה מניח ג' מטבעות של חצי שקל של זמנינו ומקומותינו בקופת צדקה זכר למחצית השקל. ובשנים האחרונות לפעמים מקנים לו ג' חצאי מטבע של תקופת חז"ל, כסף ממש, ושם אותם בקופה, אכן כתב בדרך אמונה (מע"ש פ"ד פי"ד ביהה"ל סוד"ה מי) שאותם שנותנים מחצית השקל במטבע של חו"ל, אין יוצאין ידי מנהג 'מחצית השקל' כיון שאין המטבע יוצאת כאן ואינם אלא כנותנים שוה כסף.
אלא שהגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשוה"נ ח"ד סי' קע"ב, האריך כנגד המנהג להקנות לאנשים את חצאי הדולר שבקופה, יעוי"ש מה שהקשהורק אציין דמסברא נראה שטענת הבה"ל בסי' תרצ"ד ע"ש, היא באופן שאין נותן את שוויו של המטבע הגדול שקנה מהצדקה, אך באופן שכ"א קונה את המטבע בשויו המלא ונותן שויו, קשה בעיני לומר שע"ז רצה הבה"ל לומר שאין ברשות הגבאי להקנות המטבע., וסיים וז"ל, ונאה לנהוג כמחמירים בשיעור מחצית השקל, והיינו קודם לתת מחצית השקל במטבע הנהוג ג"פ, אבל מוסיפין עד השיעור האמיתי של ג"פ מחצית השקל של תורה, ושיעורו מבואר ברמב"ם הלכות שקלים ק"ס שעורות כסף, אבל לרמב"ן ורשב"א שיעורו רצ"ב שעורות כסף וגראם כסף טהור מבואר בחזו"א משקלו כ' שעורות כסף, ואם כן מחצית השקל לרמב"ן ורשב"א עשרה גראם כסף וג"פ היינו שלשים גראם, ואנו מחמירים כפי המחיר בשוק עם תשלום מס ערך לכסף טהור, ומחיר חצי שקל בתורה היא בארץ ישראל עשרה וחצי שקלים, ואם משלם ג"פ היינו ל"א וחצי שקלים ישראלים, [א"ה יש לברר כל שנה את השווי, וראה שערי ימי הפורים עמ' מ"ג] ונותנים לעניים ת"ח דוקא שהתורה כקרבנות וזהו כפרה על נפש וכמבואר בפסוק עכ"ל. וכן כתוב בשם הגר"נ קרליץ בזה"ל, יש לתת את מחצית השקל דוקא בנתינת ג' מחצית השקל, ובזמנינו שהחצי שקל אינו חשוב שייך הידור לתת ד' מחציות, והמחצית הרביעית א"צ לתת עבור כל בני ביתו, וסגי שנותן זה בעד עצמו (מתוך גליון אדר ע"ו). ונשאל רבנו הגראי"ל שטינמן שליט"א האם מטבע של חצי ש"ח הוא המטבע ההגון ל"מחצית השקל" והשיב רבנו ואמר כתוב מטבע של חצי היוצא באותה מדינה. (עלון כאיל תערוג אדר ע"ו). ויש בנתינת מטבע זה גם לצאת ידי חששת בעל התשוה"נ, והרוצה לצאת הכל יקנה את ג' המטבעות האמריקאיות בשווין האמתי כולל העמלות, ויחזור ויתנם לצדקה, והיינו באופן שיש בהן משקל הכסף של מחה"ש בשקל הקדש [וצריך לברר זאת], וחוץ מזה יתן ג' מטבעות מחה"ש של ש"ח, ואולי לרווחא דמילתא יעשה תנאי שאם הלכה שא"א לקיים מחה"ש בשקלים אלו האמריקאיים הרי מלכתחילה הוא מכוון לתת את הכסף ולא לקנות את המטבעות ולחזור לתת אותן, ומכוין שתנאי זה יחול באופן המועיל.
עוד שני מנהגים יש לציין בזה, מנהג הגר"א המובאת במעשה רב, שלא נתן אלא מחצית אחת ולא שלשה מחציות, אלא שכיום אין ערך למחצית אחת, ובהליכות והנהגות הגרי"ש אלישיב (עמ' ו') הובא שמנהגו לתת חמישים ש"ח לזה. ועי' בביה"ל (תרצד ד"ה ויש) שאם מטבע של מחצית השקל אינה חשובה, יקפיד להוסיף שתהא נתינה חשובה, ומ"מ מצטרף כל מה שנתן אפי' בעד בניו הקטנים להחשב ביחד לנתינה חשובה.
ב) ולמי נותנים את הכסף? (גבאי ביהמ"ד שלנו אומר שצריך לתת זאת לביהמ"ד שזה זכר לקניית קורבנות ציבור וביהמ"ד הוא מקדש מעט).
עיקר המנהג לתת זכר למחצית השקל הוא לצדקה ועי' ברמ"א סי' תרצ"ד סוס"א, וכתב עוד הפמ"ג שם (ע"פ המ"א סק"ג) וג' מחצית השקל אם מחלקין לאביונים יוצאין ידי מתנות לאביונים עכ"ל, והיינו לפי אלו שנהגו לתת את מחצית השקל בפורים.
והנה לשון המ"א כך הוא, במקום דנהיגי לתת המעות לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן מ"ב סי' נ"ד אבל לא נפקי בזה ידי מתנות לאביונים אא"כ מחלקים מהם לעניים עכ"ל. ומשמע דבאמת עכ"פ במקום שנהגו כן שייך לעשות כך. אכן כתב שם בשערי תשובה סק"ב וז"ל, מ"ש במקום דנהיגי לתת המעות מחצית השקל להחזן כו' במח"כ שגג בזה ע"י טעות שנפל במג"א וחסר הציון על סעיף ב' אין משנים מעות פורים כו' וע"ז קאי המג"א כמבואר במ"ב וכמ"ש ביד אפרים ומעולם לא עלה על הדעת שהיה מנהג לתת מחצית השקל להחזן והבה"ט שהוסיף מדעתו תיבות מחצית השקל לא כיון יפה והוא מכשול הגורם לגבאי צדקה שהם יד עניים לגרוע כוחם של עניים מצדקה זו שנותנית שנותנים למחצית השקל לתתם להחזן עכ"ל השע"ת. א"כ יש לתת את המעות לצדקה לעניים, וגם להמ"א שהזכיר מנהג כזה [לפי האחרונים שהבינו אותו כך, עיין באה"ט וכ"מ בפמ"ג הנ"ל, וע"ע מנחת אלעזר], זהו רק במקום שידוע שהמנהג כך, וגם משמע שאי"ז לכתחילה אלא שיש להם על מה לסמוך, אך ודאי נראה שעיקר המנהג היה לתת לעניים.
ועיין עוד בכה"ח סקכ"ב שהביא כמה מנהגים בזה, וגם הזכיר שם מנהג לתת לבהכנ"ס זכר למקדש, וכעי"ז בערוה"ש ס"חכתב שאי"צ ליתן דווקא לתיקון ביהכ"נ שהוא כמו בדק הבית, כיון שהוא רק לזכרון בעלמא, והרי עיקר מחצית השקל היה לקרבנות ועכשיו לא שייך., אך מהפוסקים מבואר שעיקר המנהג לתת לצדקה וכנ"ל, ועי"ש בכה"ח ג"כ שרוב המנהגים שם הם לתת לצדקה לעניים, וישנה עדיפות לתת לעניים ת"ח עי"ש. ומ"מ מי שנותן לקופת בית הכנסת ממש יש לו על מי לסמוך.
ג) מי חייב למעשה רק מבן 20 ומעלה, האם לאשה, בנות, אשה הרה?
לענין פחות מבן כ', זהו מחלוקת, אך מ"מ הביא במ"ב סק"ה מהפוסקים דהמנהג ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה, ובזמנינו ששייך לדעת מראש על הריון רב עוברי ה"ה שיתן כנגד כל עובר לפי הממצאים שבידו, ולענין נשים דעת הגריש"א (הובא באשרי האיש ח"ג פמ"ב אות ג') שנהגו לתת גם הנשים, וכעי"ז דעת הגרשז"א (הליכ"ש פורים פי"ח ארחות הלכה הערה 30), ועיין גם שה"ל ח"ז סי' קפ"ג שגם נשים יתנו זכר למחצית השקל, אמנם יש לא נהגו לתת (ארחות רבינו ח"ג עמ' נ"ב אות ע"ג), וכן משמע מל' המ"ב הנ"ל, מ"מ טוב להחמיר בזה, וכן נהג בעל התרוה"ד כמובא בלקט יושר, ועכ"פ בחצאי השקלים הרגילים שאין בזה הפסד כ"כ.
ד) האם אני יכול לזכות את אחי שלא בפניו (הוא לא דתי)
כעת הבנתי שאלתך שכונתך לקחת כסף משלך ולתת לעניים עבור אחיך, שיחשב כאילו הוא נתן את הצדקה, [במכתב הקודם לא הבנתי את שאלתך כראוי], ושייך לעשות כן דבמתני' פ"ק דשקלים מבואר ששייך לשקול עבור אחר, וכן על נשים וקטנים נזכר בפוסקים הלשון לתת עבורן, מלבד זאת יתכן שגם לאחר שזיכית עבורו את הכסף אפילו שלא על מנת לתת לעניים מותר ע"פ דין לקחת הכסף שלו שזיכית עבורו ליתן לעניים, דהא קי"ל שכופין על הצדקה. אך יתכן שעדיף שתאמר לו מראש שאתה עושה כן עבורו, שבכך יקיים מצוה בכונה, ותעמוד לו זכותו בעולם האמת, ובפרט במתנות לאביונים שהוא חיוב מן הדין, והדרך הראויה היא לזכות במתנל"א לפנ"ז את הכסף עבורו ע"י אחר כדין ע"מ שיתנו לעניים, ואז לתת לעניים. ויעויין בספר אלא סי' ס"ד סי"ז שהובא שם על מרן הגרח"ק שליט"א שנותן מתנות לאביונים גם עבור הרבנית. והובא איך שאומר לגבאי הצדקה שנותן גם עבורו וגם עבור אשתו, אכן יתכן דבאמת מינתה אותו שליח וזיכה לה מעיקרא.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5