——–
שאלה
בס"ד
שלו' רב לכבוד הרב הח"ר עקיבא משה שליט"א,
א) מהו הוא היום הערך המזערי למתן "מתנות לאביונים"?
ב) האם אני יכול לזכות את אחי שלא בפניו? (הוא לא דתי),
לתשובות כב' הרב אודה מקרב לב.
ובברכת התורה ובברכת הכהנים,
הקט' א.
תשובה
לכבוד השואל הרב א. הכהן שיחי'
שלו' רב
בענין שאלתך הראשונה מהו הערך הפחות ביותר למתנות לאביונים בזמנינו, הנה כמו שכתבתי לו דעת הגרח"ק (ישמח ישראל עמ' קמ"ד) למעשה כדעת הריטב"א המובא במ"ב ר"ס תרצ"ד דמעיקר הדין סגי בפרוטה [ומידת חסידות להדר ככל האפשר], אכן כבר בכה"ח כתב דבזמנינו שנתייקרו השערים הלואי שיוצא בב' פרוטות לעני א', ועיין גם בשע"ת ר"ס תרצ"ד שי"א שיוצא רק במעות כדי לקנות מאכל בשיעור ג' ביצים, ודעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פורים אות ב' והערה ב' ועוד) שאין יוצאים בזמנינו בפרוטה, וראוי לתת מנה חשובה שישמח בה העני שהיא בערך 5 שקלים לכל עני, ודעת הגר"ש ואזנר (ישמח ישראל עמ' קמ"ג) ששיעור מנה יפה למתנות לאביונים הוא 10 שקלים לכל עני. אכן הרוצה להקפיד ולהדר, דעת הגריש"א (שם עמ' קל"ח) שיתן מתנה חשובה שאין העני בוש לקבלה, וגם שיהיה שמח לקבלה, ובשנת תשס"ב הוררה ששיעור 50 שקלים לכל עני, וכן עשה על פיו הגראי"ל שטינמן שליט"א, ובארחות רבינו (ח"ג עמ' מ"ו סקמ"ח) הביא שהסטייפלר נתן 50 שקל ישן, וצריך לדעת ששווי הכסף משתנה במשך השנים.
ובמקרה שלך שהנך נותן סכום גדול מזה לאברכים ורק כדי להרויח הענין של נתינה בו ביום כתבתי לך שתוכל לתת עוד סכום של 5 שקלים לכל עני בו ביום, ולא נתתי לבי אז לדברי בעל השה"ל הנ"ל שדעתו שהמתנה החשובה היא ב-10 ש"ח, אך יש לדעת אם כונת השה"ל מעיקר הדין או להידור, ומ"מ ודאי שיש מקום להדר בזה שהמתנה שנותן בו ביום תהיה בסכום עשרה שקלים לכ"א.
ויש ליתן לב לדברי הרמב"ם פ"ב מהל' מגילה הי"ז שכתב וז"ל, מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים עכ"ל. [הובא במ"ב סי' תרצ"ד סק"ג].
וע"ד שאלתךע"ע מ"ש אח"ז בתשובה להלן בכונת השואל. אם אפשר ליתן מתנות לאביונים לאח שאינו דתי, הנה שאלה זו קשה, אכן מכיון ששאלת עלי לתת ע"ז תשובה כדת מה לעשות, והנה יש לחלק הנידון כאן לב' ענינים, א' מצד הדין אם שייך כאן מצות מתנות לאביונים או לא, ב' למעשה כיצד ראוי לנהוג בכה"ג.
והנה בעצם הנידון אם שייכת מצות מתנות לאביונים בתינוק שנשבה בזמנינו, יש להכנס לנידון הפוסקים בדין חילוני בזמנינו, וידוע שהחזו"א יו"ד סי' ב' סקכ"ח פסק שדינם של הנולד במשפחה חילונית דינו כתינוק שנשבה, ושמעתי מר' תנחום יהושע קרליץ ששמע מהגר"נ קרליץ שליט"א דהחזו"א לא מיירי על כולם, היינו דע"כ יש ביניהם רשעים שאין דינם כתינוקות שנשבו ועי' חוט שני ח"ד פ"צ סק"ה, וכן הגרח"ק שליט"א נקט בספר דולה ומשקה שדינם כספק, וכן הגריש"א אמר שדינם ספק, והוסיף שאינו חולק על החזו"א (מהגרב"צ קוק, עיון הפרשה רל"ב), וכן הגר"ש וואזנר בשבה"ל ח"א סי' קכ"א סק"ד נקט שדינם כספק, היוצא מזה שכל פוסקי זמנינו נקטו שדינם כספק [ודלא כמ"ש המגיה בספר דולה ומשקה הנ"ל], היינו דישנם בודאי מן החילונים שאין דינם כתינוק שנשבה והכל לפי הענין, וכן ידוע שכמה מגדולי הדור התבטאו באופן חריף על חופשיים מסויימים וגם בקללות ונידויין ולא דנום כתינוקות שנשבו. וג"כ יש לידע דכל הנידון הנ"ל זהו דוקא בנולד בבית חילוני אך הנולד בבית חרדי ופרק עול רח"ל לכו"ע דינו כמשומד לכל דבר.
והנה אם היה כאן שאלה על סתם חילוני עני אם לתת לו מתנות לאביונים, במקום שאין לחוש לאיבה, התשובה היתה שיש להעדיף עניים רבים שומרי תורה ומצות שיש רבים כאלו ל"ע, כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, אכן בנידון דידן שמדובר באח יש לחוש משום איבה, ומצאנו שדנו הפוסקים בכעין זה על מתנות לאביונים לעניי גויים, וז"ל הב"י סי' תרצ"ד, ומ"ש רבינו אחד ישראל ואחד גוי כן כתב נמוקי יוסף בפרק האומנין (מח ד"ה גמ') בשם הרמב"ן שכן המנהג בכל ישראל ליתן אפילו לגוי דהואיל ואין מדקדקין בדבר ונותנים לכל אם אין אנו נותנים לגוי איכא משום איבה ותנן ותניא (גיטין סא) מפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום עכ"ל והגהות מיימוניות סוף פ"ב כתבו שכתב תלמיד אחד לפני רש"י (ס' הפרדס סי' רה מחז"ו עמ' ריא) ראיתי בני אדם שנוהגים לחלק מתנות בפורים לעבדים ולשפחות גוים העומדים בבתי ישראל והדבר הוקשה בעיני רבי לפי שנאמר (אסתר ט כב) ומתנות לאביונים וזה הנותן פרוטה לעבד גוזל לעניים ומראה בעצמו כאילו מקיים מתנות הנאמרים באביוני ישראל וכתב רבי שטוב ממנו לזרקן לים שמראה שמתנות היום אף לגוים וכן כתב הר"מ בשם רבינו אפרים וכתב דבעיר שלא הורגלו בכך אסור להרגילן אבל בעיר שהורגלו בכך אין לבטל הדבר משום דרכי שלום ע"כ ורבינו אפשר שבמקום שנהגו קאמר בדוקא או בעיר חדשה אם צריכין לנהוג כך מפני דרכי שלום עכ"ל.
ובשו"ע שם ס"ג כתב, אין מדקדקים במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו ובמקום שנהגו ליתן אף לא"י נותנים עכ"ל. וכתב במ"ב סק"י, אבל בעיר שלא הורגלו עדיין בכך זה הנותן פרוטה לעכו"ם גוזל לעניים ומראה בעצמו כאלו מקיים בהם ומתנות לאביונים, ובשעה"צ שם יא כתב, ומכל מקום אף בעיר חדשה כל שיש בזה דרכי שלום נותנים [משבצות זהב בשם בית יוסף] עכ"ל.
והנה בעצם הדין של איבה דקי"ל מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, נחלקו הפוסקים אם גם כשבאים הגויים בפ"ע או דוקא כשבאין לבקש צדקה יחד עם ישראל, והגר"ח קניבסקי בד"א הל' מ"ע פ"ז ה"ז כתב להכריע בשם המהר"י קורקוס דהכל לפי הענין, א"כ גם כאן בענינינו יש להתבונן מה אחיו מצפה ממנו ומה היה רגיל לעשות עד היום, ומה מקובל במקומם ובמשפחתם, ויעשה כחכמתו ע"מ שלא לגרום לאיבה בינו לבין אחיו, שהחשש לאיבה במשפחה הוא גרוע יותר מחשש לאיבה בעלמא, מכיון שבאיבה בתוך משפחה יכול הדבר לגרום לחוסר שלוה ובריאות הנפש. ובפרט לפי מה שכתב אלי שמלבד זאת דעתו לתת כל המתנל"א כדין בב' האופנים הנ"ל.
ובענין לזכות לעני בעלמא שלא בפניו, הורו הגריש"א והגרנ"ק והגרח"ק (ישמח ישראל עמ' קל"ו קמ"א קמ"ה קנ"ג) שיוצא בזה יד"ח ובלבד שיודיע לעני על כך [בפורים], ודין זיכוי זה לכאורה הוא כדיני זיכוי המועילים שצריך לעשות קנין ע"י אחר גדול ובן דעת ע"מ להקנות לו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5