——–
{בס"ד עשי"ת תשס"ח
תחל שנה וברכותי', וגמח"ט וכט"ס לידידי היקר הרה"ג המו"מ בתורה ויראת ה' טהורה, מתעמק בהלכה אשרהו שלו ככה, ה"ה הרב גמליאל בהגראי"ד הכהן רבינוביץ שליט"א, ב"ב, מח"ס גם אני אודך כמה חלקים.
אחדשה"ט באה"ר,}
בדבר שאלתו השכיחה למעשה בהא דאיתא בגמ' (ברכות ו:) כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכו' דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם. — ונפסק להלכה בטוש"ע (סי' ז, יט) ויקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך גדול וכו', ואין די לו במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל בה תדיר, אלא גם בביהכ"נ שקובע בה צריך שיהיה מקומו קבוע וידוע ולא ישב היום כאן ולמחר במקום אחר, דאיתא בירושלמי (פ"ד ה"ד) צריך לייחד לו מקום בביהכ"נ שנא' (ש"ב טו, לב) ויהי דוד בא עד הראש (של הר הזיתים) אשר ישתחוה שם, משמע שהיה תדיר משתחוה שם עכ"ל הטור.
ורגילות שכיחה היא בהרבה אנשים, שמתפללים בשבתות ויו"ט בביכ"נ קבוע, ובימות החול בביכ"נ אחר קבוע, ובימות החול עצמם יש מתפללים שחרית במקום אחד, ומנחה וערבית במקום אחר. ויש המתפללים בימות החול כפי שמזדמן להם ללא קביעות. — והשאלה אם שפיר עבדי במה שקובעים רק לשבתות, או אפילו לימות החול לשחרית בקבע, והשאר בהזדמן [וכן לימים נוראים כדיבואר].
א) נלע"ד שלכתחילה הגון הוא להתפלל תמיד במקום קבוע. ויכול לחלק השבתות מימות החול, דיש צבור אחר בשבתות מבחול, אבל איפה שמתפלל, שיהא בקבע.
דמדברי הרא"ש והגה' מיימוני שפסקינן כוותייהו שאפילו בבית הכנסת הקבוע, יהא מקומו קבוע, חזינן דבעינן קביעות גמורה במקומו המיוחד לו [אלא שתוך ד' אמות חשוב כמקום אחד (מג"א ומ"ב) דאי אפשר לצמצם]. וא"כ מה שיותר קבוע עדיף, הן בשבתות והן בחול. ואם יכול להתפלל לגמרי בקביעות מה טוב, ועכ"פ כל השבתות יהיו בקבע, וכן כל ימות החול.
ב) וחידוש חזינן מהירושלמי (פ"ד ה"ד כנ"ל) דיליף מדוד שכאשר היה בא לירושלים ממזרח מצד הר הזיתים, אז היה לו מקום קבוע ששם השתחוה אל מול פני הקודש (כן משמע מרש"י בש"ב טו, לב). הרי שגם כאשר מתפלל רק לעתים רחוקות או עכ"פ רק לפעמים במקום אחד, יעשה זאת בקביעות באותו מקום. כגון שכאשר בא לפעמים לירושלים משאר הערים, ומתפלל בשכונה אחת, יכנס לביהכ"נ אחד תמיד. כמו שעשה דוד שכאשר בא מצד הר הזיתים, ורצה להשתחוות מול פני הקודש, היה לו מקום קבוע להשתחוואתו. — [ובזה נבין למה הירוש' צריך למילף מדוד הרי שפיר יליף הבבלי מאברהם. אלא דרבותא אשמעינן בירוש', דבאברהם י"ל שהיה זה שמקומו הקבוע לו תמיד, לזה ילפינן מדוד שאפילו אם רק לפעמים מזדמן לשם יהי' לו שם מקום קבוע].
ג) ויותר חידוש יש ללמוד מזה, שהבא לכותל המערבי, יתפלל במקום קבוע אל מול פני הקודש. — ואולי אין להחמיר כל כך, שאם מתפללים כבר שם, יצטרך להמתין עד שיגמרו ויתאסף מנין שני. אלא כל הכותל המערבי כד' אמות חשוב שא"א לצמצם (כמג"א ומ"ב הנ"ל).
ושאלה זו מתעורר בהרגיל להתפלל בשטיבלאך [בפרט מנחה ומעריב] שבדרך כלל אין קביעת זמנים, אלא בהתאסף מנין בא' החדרים מתחילים להתפלל. שקשה לקבוע לעצמו חדר קבוע ומקום קבוע, כי הרבה פעמים יגיע לשם באמצע התפלה, ובחדר השני מתחילים, ואם ירצה להתפלל בחדר שקבע לעצמו יצטרך להמתין עד שיגמרו, ושוב יאספו מנין שנית יפסיד זמנו. — לכן אין להחמיר, ודי שיקבע לעצמו בכל חדר מקום קבוע, שכאשר יזדמן לשם יתפלל במקום זה [בדאפשר]. — וכמובן המובחר הוא להתפלל במנין הקבוע, ובמקום קבוע שם.
ד) לימים נוראים יש בתי כנסת וקהלות שאין המקום מכילם, ושוכרים מקום מרווח. ובזה י"ל שכל הצבור הבאים למקום המרווח ה"ז נחשב כאילו התפללו בבית הכנסת הקבוע שלהם. שרק עתה באופן זמני העבירו את כל בית הכנסת למקום אחר המרווח. — וראיה מהפמ"ג (א"א לג) שבקיץ בבהכ"נ ובחורף בבית החורף הוה קביעות מקום, כדמצינו בי סיתוא בקייטא (ב"ב ג:), וא"כ כמו"כ לכל השנה ולימים נוראים.
ה) ויחיד המתפלל בשבתות במקום קבוע, ולימים נוראים רגיל ללכת למקום אחר [שהתפללו בו אבותיו, או שמתפללים שם יותר בהתעוררות], מסתבר שכמו שנתבאר שיקבע לעצמו לשבתות במקום קבוע, וכן לימות החול, וכמו כן לימים נוראים. ומבחינת ההלכה של "ויקבע מקום לתפלתו" ה"ז ג"כ קבוע לו לימים נוראים, שיש להם חשיבות כשלעצמם.
ו) במתפלל בביתו כתב המג"א (צ סקל"ג) שג"כ יקבע לו מקום שלא יבלבלוהו בני הבית עכ"ל. — וצ"ב למה בבית כתב רק טעם זה שלא יבלבלוהו, דאיכא למשמע מינה דמי שגר לבד [או אפילו עם אשתו] שאין מי שיבלבלהו, א"צ לקבוע מקום בביתו, אלא מתפלל בכל מקום פעם במקום שירצה.
וצ"ל דהנה בטעם הלכה זו שיקבע לו מקום כתב הכף החיים (סי' צ, סעיף יט ס"ק קיז) דתפלה דומיא דקרבן, ובקרבן היתה העבודה בו תמיד במקום א' בבית המקדש [שחיטתן בצפון וכו'] ואפילו קדשים קלים ששחיטתן בכל מקום בעזרה מ"מ זריקת דמן ע"ג המזבח הקבוע. — ולפי טעם זה צריך ביכ"נ קבוע ומקום קבוע בו, כדהיה בביהמ"ק, ושם במקום הקבוע. — וזה שייך במתפלל בביהכ"נ מקדש מעט שמדמין אנו אותו לביהמ"ק, משא"כ בביתו.
והצל"ח (ברכות ו:) נתן טעם אחר, לפי שהמקום שהתפלל שם קנה קדושה. וכאשר מתפלל שנית שם קדושת המקום מסייע לו שתקובל תפלתו עכ"ד (עי' משנ"י הל' ביהכ"נ עמ' קח) [ולפ"ז מקום שמתפלל בו ת"ח ויר"ש גדול, יש לו יותר קדושה, ולשם יכול לשנות מקומו ולעזוב קביעתו וללכת לשם]. — ובבית אין דעת האדם שתחול קדושה על מקום אחד, דיתכן וימכור ביתו לאחר, שיוכל האחר לעשות בכל החדרים מה שירצה. — ושפיר נתן המג"א טעם בביתו רק שלא יבלבלוהו. — ולפ"ז המייחד בביתו מקום ללימוד תורה [על דעת שאינו מקדישו בכך, ויוכל הקונהו אחריו לעשות בו כחפצו], יש למקום זה ג"כ קדושה שיהדר להתפלל שם, וגם תורה במקום העבודה בביהמ"ק ושייך גם הטעם הראשון.
דושת"ה באה"ר בברכת השנים הטובות לברכה
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5