——–
שאלה
ברצוני לקנות מגילה, והסופר אמר לי שיש לו שלוש גליונות שהוא לא הסתכל ממש כל מילה מתוך הכתב, (הוא בעל קורא והיה לו קצת קשה להצמד לכתב, הוא כתב את זה די בתחילת הדרך). אם הוא יצטרך לעשות הכל מחדש הוא לא יספיק עד פורים. מה דעתך בזה.
מנחם איזנבך
תשובה
בע"ה אור לכ"ב אדר א' התשע"ו
שלום וברכה, קבלתי שאלתך.
תשובה לע"ע לא ידועה לי קולא להכשיר מגילה שנכתבה שלא מן הכתב אלא בשעת הדחק, וגם כשהיא שגורה בפיו (מ"ב תרצ"א סק"ט ובה"ל שם).
ויש צורך לברר מה כונת הסופר בחסרון של הכתיבה הזו, דהיינו האם החסרון היה שחלק מן המגילה הוא כתב בע"פ ממש בלא התייחסות לכתוב לפניו, דבכה"ג הדין כנ"ל, או שכונתו שקרא פסוק וכתב וקרא קטע וכתב (עם שימת לב לחסירות ויתירות), דבכה"ג אין לכאורה כ"כ חסרון, ויעויין בספר מקדש מעט סי' רע"ד ס"ק י"ד דאין ענין שיקרא כל תיבה בפ"ע, וגם השבט הלוי ח"ח סי' ו' שדייק מהמ"ב גבי תפילין שראוי לקרוא כל תיבה בפ"ע, וכ"א להדיא במהרי"ל פורים סי"ד (והובא בד"מ סי' תרצ"א סק"ב) גם גבי כתיבת מגילה להוציא כל תיבה מפיו, מ"מ זהו רק למצוה מן המובחר.
ואם כונת הסופר שעשה כהוגן ורק לא קרא את הפסוקים בפה, דלכאורה ענין קריאת הפסוקים בפה אינו לעיכובא, עיין מ"ב סימן ל"ב ס"ק קל"ו, [אבל מצד מה שמדובר כאן בבעל קורא הבקי, דנימא שלכתחילה לא יצטרך להקריא לדעת המג"א שם, אין לומר כן, דהמ"א מיירי דוקא בתפילין דמדינא כל הבקי א"צ להקריא כיון שרוב הסופרים בקיאין, משא"כ במגילה דלא מהני בקי בזה כיון שהרוב אין בקיאין כמ"ש הבה"ל סי' תרצ"א ס"ב ד"ה גם]. וכ"כ המשנה ברורה סימן תרצ"א סק"י ולהוציא כל תיבה וכו' – היינו לכתחלה ובדיעבד אין להחמיר אם לא טעה עכ"ל.
ויש לשאול עוד עבור מה הנך מתעתד להשתמש במגילה זו, שאם אינך צריך להשתמש בזה אלא להשלים תיבות שלא תשמע מהש"ץ, כדי שתצא לכתחילה ולא דיעבד, א"כ יתכן שא"צ להקפיד בזה כ"כ, ויתכן ג"כ דגם באופן הראשון הנ"ל שכשרה רק בשעת הדחק, מ"מ הרי עדיף להשלים במגילה כשרה בדיעבד יותר מאשר להשלים במגילת דפוס דהיינו על פה, וגם יש לידע הצד השני כאן, דשמא אם לא תקנה מגילה זו אולי לא תקנה מגילה אחרת, ויל"ע, ואם זהו בשביל לקרוא בציבור, וה"ה לקרוא לבני הבית שמחוייבין מן הדין, א"כ אין להקל בזה בכה"ג. [אבל למיחש לתקלה ולא לקנות שמא יבואו לקרוא בזה – לא נראה שיש צורך לחוש לכך, דהרי הבה"ל בסי' תרצא שם כתב דעל הצד שר"מ גנז המגילה ס"ל שגם בדיעבד אין לקרות בה, חזינן שאם שרי בדיעבד א"כ ליכא למיחש לתקלה ומותר לקיימה. ובפרט לפי מה שאני מבין שיש אפשרות בהמשך להשלים הכתיבה כתיקונה ורק השנה זה לא יהיה מוכן].
עוד עלה בדעתי כעת להקל עוד, אם מדובר מגילה שתחילתה וסופה כתב כהוגן, ורק אמצעיתה כתב בכה"ג, אם לא היה ענין שלם, לפמ"ש במגילה י"ח ב' ושו"ע סי' תר"צ ס"ב שאם השמיט בה הסופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא, וא"כ בענינינו לא גרע מזה, ולגבי השמיט וכו' כתב המ"ב שם סק"ח שאם אין לו מגילה אחרת קורא בה לכתחילה, [ולענין ברכה עיין בשערי אפרים שער ו' סנ"ט והליכ"ש פורים פי"ט ס"ב], וא"כ לענינינו שיש כאן עוד כמה דברים שרק בצירוף כולם הוי בדיעבד יתכן ששייך להקל יותר מן המקרה שם דמיירי בהשמיט לגמרי, וגם באופן שאין כל התנאים הנ"ל יתכן ששייך לצרף הדעות שלא הקפידו על כל התנאים הנ"ל, [היינו תחילתה וסופה, או ענין שלם, עיין בביה"ל שם].
אכן יעויין בפמ"ג סי' תרצ"א א"א סק"ז גבי הא דעשרת בני המן ששינה בהן פסל, כתב הטעם דשינוי גרע יותר מאם לא כתבן כלל, וא"כ גם לגבי לשמה שמא כך הוא, אך לא מסתבר לכאורה לדמות זל"ז, דגבי עשרת בני המן שם הפסול יותר ניכר וקבוע ומוכח מתוכו, וגם ברמ"א תרצא סעיף ב כתב, ובדיעבד אין לפסול מגילה משום חסירות ויתירות, דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות, דכשרה (הגהות מיימוני פ"ב וא"ז), כמו שנתבאר סי' תר"צ סעיף ג' עכ"ל, א"כ לא החשיב זה מוכח מתוכו, ואפשר דבכל היכא שכתב החסירות ויתירות שלא כדין חשיב שלא מן הכתב שהרי גם אם היה לפניו כתב, אבל מכיון שלא התייחס לכתב שלפניו א"כ מה הועיל לו הכתב, ועכ"פ לא עדיף משלא מן הכתב, וג"כ במשנה ברורה סימן תרצא סק"ו כתב לגבי מגילה שאינה משורטטת או משורטטת שלא כדין [ע"י חק תוכות] וז"ל, ודוקא ברובה אבל במיעוטה כשר בדיעבד דלא גרע מהשמיט לעיל בסימן תר"צ ס"ג ע"ש פרטי הדברים עכ"ל המ"ב. א"כ חזינן דשייך להקל גם בכה"ג, ויל"ע למעשה.
והרציתי הדברים לפני הג"ר משולם ורמסר [ראש הכולל יששכר באהליך בברכפלד], ואמר שלא יקנה מגילה זו כלל, ואע"ג דלא חיישינן לתקלה וכנ"ל, מ"מ אין ראוי לקנות מגילה זו, ועדיף שלא יקנה כלל מגילה מלקנות מגילה זו, כיון שמ"מ הו"ל כעין מכשיר מצוה בדרך קבע בדיעבד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב עקיבא משה סילבר שליט"א
שו"ת עם סגולה – חלק א
אסיפת תשובות ומכתבים בענינים שונים בהלכה ובאגדה
שהשבתי בהזדמנויות שונות – בחמלת ה' עלי
עם תשובות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
עקיבא משה בלאמו"ר הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א סילבר
קרית ספר תשע"ו
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5