——–
תוכן התשובה בקצרה
יח. מותר לקרא עלונים שיש בהם ד"ת ופרסומות, ואין לחוש שמא יקרא את הפרסומות, דהוי גזירה חדשה. ויתרה מכך התיר השלטי גיבורים לקרא מכתב שיש בו ד"ת, אף שדינו כשטרי הדיוטות, מ"מ דברי התורה שבו מכשירים את כל האגרת. ומ"מ בנידו"ד אסור לקרא את הפרסומת, כיון שהיא נפרדת. וכ"כ פוסקים רבים. יט. ועוד יש לצרף את שיטת הבית דוד וסיעתיה, שמתירים לקרא במקום ציבורי שטרי הדיוטות.
(((שאלה:))) האם מותר לקרא בשבת עלונים של דברי תורה, שיש בהם פרסומות, או שיש לחוש שמא יבא לקרא את הפרסומות, וסחור סחור אמרינן לנזירא לא תקרב.
(((תשובה:)))
עלונים של ד"ת שיש בהם פרסומות
יח. ע"פ המבואר לעיל בסימן הקודם יוצא מבואר, דשרי לכתחילה לקרא עלונים שיש בהם ד"ת. ומה שחש השאילת יעב"ץ (סימן קסב) וסיעתיה המובאים לעיל (אות יב) שמא יקרא עניני המסחר, ולטעמיהו נאמר דה"ה הכא דניחוש להא. הרי זו גזירה חדשה, ואין לנו לגזור, וכנ"ל (אות יג). מה גם די"ל דבנידו"ד בד"ת, גם הם לא גזרו גזירתם. ויתר על כן השלטי גיבורים (דף סג ע"א מדפי הרי"ף אות ב) אחר שהביא לרש"י ולרמב"ם דס"ל דאסור לקרא איגרות שלום כתב וז"ל, מיהו נראה, דאם כתוב בהם פסקים ודינין ופירושי התורה, דמותר לקרות בהם אליבא דכו"ע, אם הובאו מער"ש. עכ"ל. ומפורש, דאף דס"ל לרש"י דאגרות שלום הם שטרי הדיוטות, כיון שמעורב בהם ד"ת הותר לקרא את כולם. [וזה גם חיזוק למש"כ כעת בסמוך, שיודה השאילת יעב"ץ במעורב בו ד"ת, דאל"כ יקשה עליו מכאן ומהמאירי שבסמוך.] ויוצא לענין נידו"ד להקל מק"ו דשרי לקרא עלון של ד"ת, ולא נחוש שמא יקרא את הפרסומת, שהרי לו יצוייר שהפרסומת היתה מעורבת בתוך הדברי תורה, היה מותר לקרותה, מכח חשיבות דברי התורה שהופכת הכל להיתר, וק"ו הכא שאומנם כשאינו מעורב יהיה אסור לקרות את הפרסומות, ברם בודאי שלא נגזור ונאסור את קריאת דברי התורה שמא יקרא את הפרסומות, גם אם בעלמא יש לאסור, כאן לא משום חשיבות דברי התורה. וכן מוכח מדברי המאירי (שבת קטז ע"א) וז"ל, ומ"מ נהגו עכשיו לקראם (אגרות השלוחות), מפני שכל שאין אדם יודע מה כתוב בה, אינו קרוי שטרי הדיוטות, שמא יש בה דברי תורה, או צורך מצוה. ע"כ. ומשמע, שאף שרק חלק מהאיגרת היא ד"ת, וברור ששאר האיגרת אינה ד"ת, ויותר אף שהוא ספק אם יש בה ד"ת, שרי לקרותה, וק"ו בנידו"ד. וכן פסקו הדרכ"מ (סימן שז ס"ק ז) את דברי השלטי גיבורים הנ"ל, וכן כתב הכנה"ג (הגהות הב"י סימן שז), והרב א"ר (ס"ק לא), ובספר תו"ש (ס"ק מא), ובספר דע"ת (סעיף יד), ובכף החיים (ס"ק קא), ושכ"כ העולת שבת (ס"ק טז). וכ"כ להקל לקרא בעתון דברי תורה בשו"ת אז נדברו (ח"א ס"ס יב) וק"ו בנידו"ד דס"ל הכי, וכ"כ בספר ילקו"י (שבת ח"ב עמ' ר) להקל מהאי טעמא לקרא מכתבים שיש בהם ד"ת, ועוד לו (בעמ' רי) להתיר לקרא בעתון את דברי התורה שבו. וכ"כ להקל בשו"ת אבני ישפה (ח"א סימן עו ענף ג) לקרא ירחונים תורנים, אע"פ שיש בהם פרסומות, ושכן הורה הגרש"ז אויירבך זצ"ל, דכיון שעיקרו ד"ת אין לאסור. [אך מש"כ שם לבאר את דברי הגרשז"א ע"פ הרמ"א (סימן שז סט"ז) דבלשון הקדש שרי, זה אינו, וכנ"ל (סימן קודם אות ב והלאה), דהעיקר לאסור בזה, אלא נראה כי היתרו של הגרשז"א הוא מטעמנו הנזכר.] וכ"כ להקל בספר שש"כ (פרק כט סעיף מו) וז"ל, ד"ת המתפרסמים בעתונים, אין כל איסור לקוראם בשבת, ובלבד שיקפיד ולא יעיין בדברי מקח וממכר. ומקורו ביאר מהדע"ת (סעיף יד), דנשען על הדרכ"מ, והשלטי גיבורים הנ"ל, וכ"ש כשהוא בל' הקדש. וכ"כ להקל הגר"ח קנייבסקי הובאו דבריו בס"ס מנוחה שלמה (ח"ג אותיות ט,י,כ) דהתיר לקרא ד"ת בעתון. שוב אינה ה' לידי ירחון ארוממך (שבט תשס"ג היוצא ע"י חניכי הישיבות רוממה) וגם הם כתבו להתיר לקרא עלון של ד"ת אע"פ שיש בו פרסומות, וזאת טעם נתנו דכיון שהיעב"ץ אסר מחומרא דנפשיה, הבו לן דלא נוסיף עלה, ואין לנו להחמיר אלא בדדמי ממש, ובכה"ג שעיקרו ד"ת והפרסומות הם רק כדי לכסות חלק מההוצאות, כל כה"ג אין לאסור. ועוד צירפו את המ"א (ס"ק טז) דשרי לקרא רשימת מוזמנים לסעודת מצוה. ועוד בכה"ג שכותבים מעל גבי הפרסומות אסור לקרא בשבת, יש סברא גדולה להתיר ע"פ דברי הביה"ל (סימן רעה סעיף א ד"ה לאור) ע"ש. ושאלו קמיה דהגרי"ש אלישיב שליט"א וענה שודאי אין איסור בזה. עכת"ד. ואע"פ שיש לפלפל בדבריהם כדרכה של תורה, מ"מ הכל עולה לדבר אחד. ואולם דעת הגר"נ קרליץ הובאה בספר מנוחה שלמה (ח"ג עמ' יח) לאסור קריאת ד"ת מתוך עתון שרובו חולין. אולם ע"פ המבואר נראה עיקר להקל.
(((ומעתה))) מה שראיתי בשו"ת אשבח בתהלתך (ח"א סימן כג אות ה והלאה) דכתב לאסור קריאת עלונים שיש בהם פירסומות, והקיש כן מדברי היעב"ץ שאסר עיתון אטו משא ומתן שבסופו, וה"ה לענין ד"ת דיש לאוסרו אטו משא ומתן שבסופו. ומכח שהוקשה לו סתירה ליעב"ץ מדברי השלטי גיבורים הנ"ל, כתב לפרש לשלטי גיבורים דמיירי שכל האיגרת היא של ד"ת. עכת"ד. אחר המחילה נראה שזה אינו, ועד שנשען בכל כוחו על היעב"ץ, ערבך ערבא צריך, כי כבר כתבנו לדחות מה שאסר דהוי גזירה חדשה. ופירושו החדש בשלטי גיבורים אינו נראה, ועקר את פשטות דברי השלטי גיבורים והשיאם לדבר אחר, וכן מבואר מכל הני אשלי רברבי שהעתיקו את השלטי גיבורים, ואם הוי ס"ל כהבנתו, הו"ל לפירושי, שהקורא לא יטעה ויבא להקל קולא גדולה, ועל כרחך שהבינו את השלטי גיבורים כפשוטו.
קריאת הפרסומות בעלונים של ד"ת
יט. (((ולענין))) קריאת הפרסומות גופייהו, הרי המציאות היא כי מפרסמים בעלון פעמים פרסומות של דברי מצוה, כגון יום שכולו תורה, וספר תורני שיצא לאור, וכיוצ"ב. ופעמים שמפרסמים שם עניני מסחר ממש. וא"כ מספק נראה שמותר לו להתחיל לקרא את הפרסומת, ואם רואה כי אלו דברי מסחר וכיוצ"ב האסורים בקריאה, לא ימשיך לקרותם, ואם הוי דבר מצוה (או ספק מצוה) שרי. וכמש"כ המאירי הנ"ל להקל לקרות אגרת שלום, שמא יש בה דברי תורה. וכמו שהבאנו לעיל (אות ו) לסיעת ראשונים ומרן הב"י שכתבו כיוצ"ב ע"ש. [ואין לומר דשאני הכא דעסקינן בשטרי הדיוטות ממש, וחמיר טפי, ע' פמ"ג (א"א ס"ק כד). הן מצד שהוכחנו לעיל בהערה דבצורך מצוה לא חיישינן שמא ימחוק, והן מצד דבדבר שאחר כתבו, וק"ו בדבר המודפס, לא שייך שמא ימחוק.] ואולם העצה היעוצה, שלא יקראם כלל, כי כמה קשה יהיה למי שהתחיל לקרא עניני מסחר, שלא לסיים לקרא.
קריאה במקום ציבורי
(((ועוד))) יש צד כאן להקל בענין קריאת עלונים שיש בהם ד"ת, והוא באופן שקורא את העלונים האלו במקום ציבורי, והרי ע"פ הרוב כן הדרך, לקרותם בביהכ"נ. דע' בשו"ת בית דוד (סימן קכח) לענין מה שנוהגים בקצת קהלות לכתוב על דף אחד שמות אנשי הקהל זא"ז, כדי שיראה הש"ץ למי מגיע ההדלקה באותו שבוע, ומכריז בשבת ומברך לאותו שמגיע לו ההדלקה. יש ללמד זכות על הדבר ולומר, דאע"ג דאסור לקרות בו בשבת, כמבואר בטור סימן שז, היינו ביחיד, אבל בציבור לית לן בה, דומה למ"ש מור"ם בי"ד סימן קמא גבי איסור צורת חמה ולבנה, דיש מתירים בשל רבים דליכא חשדא. ע"ש. ע"כ. וכ"כ להשען על דברי שו"ת בית דוד הנ"ל בשו"ת מעט מים (סימן יא סוד"ה נמצא), וכ"כ בספר אשל אברהם (הובא בקובץ מפרשים אות יד), וכ"כ בספר כף החיים (סימן שז ס"ק פט). אלא דלכאורה דברי הרב בית דוד וסיעתיה צ"ע, וכמו שהקשה עליו בשו"ת כרם חמד (ח"א סימן י אות ח) וז"ל, ולא ידעתי מה דמות יערוך ומה דמיון איכא, דהא הכא לאו משום חשדא הוא דאסור, אלא שטרי הדיוטות נאסרים משום ממצוא חפציך, ופשיטא שאין לחלק לטעם זה בין יחיד לרבים. ע"כ. ומ"מ חזי לצירופי לסניף.
(((ותצא))) דינא', מותר לקרא עלונים של ד"ת, אף שמפרסמים בהם פרסומות, ובלבד שלא יקרא את הפרסומות שהרי הם אסורות בקריאה בשבת, ועיין לעיל (סוף אות יח).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שו"ת נחלת לוי – ח"ב
כולל שאלות ותשובות אקטואליות חקרי הלכות
וברורי דינים בהלכות שבת
מאשר חנני ה' יתברך הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושלים תובב׳׳א – שנת "כי גדול ה׳ ומהולל מאד ונורא הוא על כל אלהים"
(דברי הימים א׳, ט׳ז, כ׳ה) – התשס"ו לפ"ק
את הספר ניתן להשיג מש‘ הלוי 02-5862601, מש' אנג'ל 02-5712239
כתובת להערות והארות: מש' הלוי רח‘ הושע 19 גאולה י-ם
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5