——–
כתב הרמב"ם בפ"ג בהלכות קריאת שמע וז"ל שקטן שאינו יכול לאכול כזית דגן בכדי שיאכל הגדול כשלשה ביצי דגן אין מרחיקין לא מצואתו ולא ממי רגליו ע"כ וכן פסק מרן (בסימן פא) אלא שכתב הב"י וכ"כ הרמ"א (ביו"ד סימן רסה) וכן כתב המ"א באו"ח (סימן פא) שטוב וישר להרחיק מצואת קטן אפי' בן 8 ימים ע"כ וכ"כ המשנה ברורה. וכתב הש"ך וזה לשונו מכל מקום מוטב לנקותו קודם הברכה ע"כ והגר"א כתב שזאת חומרה בעלמא דאין צורך להרחיק מצואתו כל שכן שהוא מכוסה מהיות טוב אל תקרא רע טוב ונכון לנקות התינוק מצואתו לפני הברכות וערוך השולחן כתב (בסימן רסה) וז"ל אסור לברך בשעה שמשתין דבמי רגלים לא מצאנו חילוק בין קטן לגדול דכנגד העמוד הקילוח אסרה תורה ולא מצאנו בגמ' ובפוסקים חילוק בין גדול לקטן לענין מי רגלים עכ"ל אולם המש"ב (בסימן פ"א) כתב שנראה דכיון שהגיע לשיעור לאכול כזית דגן גם נגד העמוד שלו אסור מן התורה כמו של שאר אדם גדול עכ"ד ומשמע מדבריו בקטן יותר אין איסור ובמסכת ברכות (דף כה.)איתא ספק מי רגלים – אפילו באשפה נמי מותרין סבר לה כי הא דאמר רב המנונא לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד כלומר כנגד הקלוח וכו' אלמא לא אסרה תורה אלא כנגד העמוד הא נפול לארעא שרי ורבנן אסרו בהו עכ"ל וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן עו) ספק מי רגלים אפילו באשפה מותר משום דלא אסרה תורה לקרות כנגד מי רגלים אלא כנגד עמוד.
ומאחר ומחלוקת זאת במילי דאורייתא וספק דאורייתא לחומרא יש להחמיר ולא לברך כנגד העמוד של מי רגלים אלא שכנגד עמוד צואה יש למקום להקל כיון שהיא צואת קטן איברא דנראה לדעת ערוך השולחן שיש להחמיר ק"ו מכנגד עמוד מי רגלים שאם צואה אסורה בעלמא אע"פ שהיא לא בעמוד ושתן מותר בלא עמוד ושתן בעמוד אסור כל שכן צואה בעמוד דחמיר טפי ממי רגלים אומנם אפשר לדחות משום כל עוד שאינה מסרחת לא שייך כלל אך טוב להחמיר.
ודע עוד שהנה מרן (בסימן עה) פסק שאסור לקרות כנגד ערוות קטן וביו"ד (בסימן רסה) בשם בעל העיטור שאף לכסות א"צ דלא הוה ערווה כל זמן שאינו ראוי לביאה וכ"כ הכלבו בשם ר"פ וכ"כ ר' יונה ורבינו ירוחם שרוב הפוסקים מסכימים לזאת ע"כ ותירץ הב"י והפרישה (בסימן עה) דמה שכתב בעל העיטור ממ"ש הרמב"ם שכנגד קטן אסור לא שייך במילה אלא בק"ש וכו' וכתב עוד דוקא במילה מותר מטעם הרא"ש כיון דעסוק במילה ולא בק"ש וכו' עכ"ד וכ"כ כנה"ג (בסימן רסה) בשם הרדב"ז שיש חילוק שק"ש אסור לקרוא כנגד ערוות קטן ומילה מותר וציין לב"ח ודרישה וכ"כ בספר הקובץ הלכות מילה (פרק ג הלכה ה) .
וכתב בספר אוצר הברית חילוק בשם הרדב"ז דבק"ש שאני שצריך בה כוונת הלב יותר משאר ברכות ועוד שהיא של קטן שרגיל (המוהל) בה תמיד וטרוד במלאכתו ועוד שהיא ברכה קצרה עכת"ד הנה כל הטעם משום שנימול קטן הא גדול מעל 9 שנים חייב כמו שפסק מרן (בסימן רסז סעיף יג) על מילת עבד שצריך לכסות את מילתו משום שהוא גדול וכ"כ הדרישה ע"כ כל זאת בנימול אך אם יש בקהל נשים שהולכות לא בצניעות ודאי שעל המוהל אסור לברך אלא אם יחזיר פניו או שיעצום את עניו וכ"כ הרמב"ם וז"ל בהלכות קריאת שמע ס"ג כשם שאסור לקרות כנגד צואה ומי רגלים עד שירחיק כך אסור לקרות כנגד הערווה עד שיחזיר פניו אפילו כותי או קטן לא יקרא כנגד ערוותן אפילו מחיצה של זכוכית מפסקת הואיל והוא רואה אותה אסור לקרות עד שיחזיר פניו וכל גוף האשה ערווה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא ואפילו אשתו .
וכתב הכ"מ שם וז"ל וממ"ש רבינו עד שיחזיר פניו נראה בהדיא דבחזרת פנים סגי אע"פ שהיא סמוכה לו דהא לא תלה רחמנא ערווה אלא בראייה ע"כ וכ"כ מרן בשולחן ערוך (בסימן ע"ב) וז"ל היתה ערווה כנגדו והחזיר פניו ממנה או שעצם עיניו או שהוא בלילה או שהוא סומא מותר לקרות דבראיה תלה רחמנא והא לא חזי לי וכתב המשנה ברורה (בביאור הלכה בסימן עה) בשם שולחן שלמה דשיעור זה שייך אפי' בקטנה בת 3 ואילך שהיא ראויה לביאה ע"כ ולכן אם יש כנגדו בנות מעל גיל 3 שלא לובשות צנוע אזי יש לעצום את עיניו ועיין בש"ע (סימן עה סעיף ו) וכ"כ בשו"ת יחוה דעת (חלק רביעי סעיף י) וזה לשונו מותר לברך ולומר דברים שבקדושה מול נשים ההולכות בלבוש בלתי צנוע ופרועות ראש ובלבד שיחזיר פניו לצד אחר או שיעצום עיניו או שיקרא מתוך הספר וכו' עכ"ל ולכן ראוי למוהל להסתכל בזמן הברכות אך ורק על התינוק וע"י הרגל זה ימנע מתקלות. ודע שעצם עשיית המצווה אינה אסורה ליד מקום מטונף אלא רק הברכות כדלעיל עיין בחיד"א.
לסיכום: טוב לנקות את התינוק לפני ברכות הברית ואין צריך לכסות את ערות התינוק בזמן הברכות.
פירות הנושרים:
1. אין לברך את ברכות המילה מול בנות מעל גיל שלוש ללא לבוש צנוע.
2. יכול לעצום את עניו או להחזיר את פניו כאשר מולו יש בנות ללא לבוש צנוע ולברך.
3. מותר לברך כנגד ערוות הקטן.
4. ילד מעל גיל 9 שנים יש לכסות ערוותו לפני הברכות.
5. עשיית המצווה במקום מטונף מותרת אם אינו יכול לכתחילה לעשות במקום נקי .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב ניסים בריח שליט"א
בריח התיכון
הרב ניסים בריח שליט"א
בהסכמת מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א ומו"ר הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א והרב חיים חדד שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5