——–
{בס"ד טו"ב סיון תשס"ח
שוכט"ס לכבוד ידידי הרה"ג המופלג בתורה ויר"ש טהורה מתעמק בהלכה ה"ה הרב גמליאל בן הרב אלחנן י. ד. הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך".
אחדשה"ט וש"ת באה"ר,}
ע"ד ספר החסידים (סימן רמט) שכתב: אחד היה רגיל להתפלל בכילה מיוחדת לו בטהרה, והיה נענה, אחר זמן היה מתפלל ולא נענה, והיה מתענה ולא הועיל, שאל לחכם א"ל מתפלל ומתחנן אתה בספר שרשע כתבו, א"ל אני נתתי לכתוב לפלוני הסופר, ושכרתי אותו לכתוב על קלף שלי יפה, השיב לו החכם כשהיה כותב לך היה לבו מלא טינא ועוולה, ואין קטיגור נעשה סניגור, לכך אין ראוי שישמע לך בעוד שאתה מתפלל בו עכ"ל — והסתפקת בזמנינו שמדפיסים במחשב וכדו' האם יש למיחש שלא ידפיס במחשב ובדפוס אדם רשע, או שא"צ להקפיד.
הנה חזינן מהס"ח שגם דבר קדוש כמו ספר תהלים או סידור, בכ"ז כשרשע כותבו מטיל פגם בספר הנכתב על ידו, דהיינו שכח הפועל בנפעל, כידוע בשם הבעש"ט זי"ע, וא"כ יתכן שבכל כח שהרשע פועל מפעיל הוא משהו בנפעל.
האמנם שהגה' מיי' (הל' ע"ז פ"ז סוסק"ב) הביא ס"ח זה במש"כ שלא ישתמש בקלף שמחק "ספר פסול" והדפיס דברי קד'. — ור"ל דברי ע"ז ואפיקורסות וכדומה, אבל עכ"פ בכל דבר שייך כח הפועל בנפעל.
לפנים (לפני כיובל שנים) היה מסדר אותיות בודדות לשורות שורות, וקושרן בצורת עמוד הספר, זה שכתוב בספרים ישנים שנעשה ע"י ה"זעצער". ואח"כ הי' אומן מכונת הדפוס "מאשין מייסטער" שהדפיס עמודים עמודים (ואח"כ גם 4 עמודים יחד). — ועל זה כ' הט"ז (יו"ד סו"ס רעא) שחקיקה בדפוס הוא ככתיבה, דמה נפק"מ אם חוקק עט על הקלף, או הנייר על העופרת של האותיות, ויש קדושה בספרים הנדפסים. — כל זה כתב שחקיקת דפוס הוא ככתב ויש בנייר קדושה. וא"כ כמו"כ לגבי כח הפועל בנפעל. — והשבו"י (ח"א סי' טו) מסכים להט"ז דדפוס ככתיבה, ולכן ספרים הנדפסים אפי' ע"י עכו"ם יש להם קדושה כאילו נדפסו ע"י ישראל, ומצילין אותן בשבת. מובא בשע"ת (סי' שלד סקי"ג) ובפת"ש (יו"ד סי' רעא סק"כ).
ולגבי זה מסתבר שגם מסדר האותיות בכלל, שהרי הוא יוצר את הנוסח של הנדפס, ובו הדבר תלוי באיזה כונה הוא עושה.
בזמנינו בהדפסת ספרים ה"ז מתחיל בכותב ומחדש חידו"ת, אח"כ מקלידים זאת במחשב, ומוציאים במדפסת ומעמדים את צורת העמוד, מייצרים הלוחות-פלטות, מדפיסים על הנייר, וכורכים. — ואמנם כתב בספר חול המועד כהלכתו (פ"ו סעי' צח ובהערות) שאותיות אלקטרוניות הנרשמים על ה"דיסק" במחשב אין עליהם תואר כתיבה כלל, שאין בכתב ממשות, ואינו אלא הבהוב האור בצורת האות עיי"ש. — כל זה לכתיבה בחוה"מ, אבל בהדפסת ספר יש בו במציאות יצירה של נוסח, ובנוסח מוכן יש הדפסתו על הנייר, ושייך גם בזה כח הפועל בנפעל.
ומה שהכל נעשה בזמנינו ע"י לחיצת כפתור (נקישת מקש) ה"ז נחשב כעושה המלאכה, כמ"ש החזו"א לגבי חרישה בשביעית ושאר המלאכות. וכן לגבי שבת המדליק אור או מבעיר חימום, ע"י הלחיצה עובר על איסור דאורייתא, וא"כ הרי פועל כחו בהדפסה זו. — וכאשר מקלידים נוסח חדש י"ל שהעיקר הוא המקליד (טייפער) שהוא היוצר את הנוסח, אבל גם המפעיל את מכונת הדפוס כחו גדול בספר.
ולכן בזמנינו שאין חשש של מחשבות עכו"ם בהדפסת הספרים, אבל בודאי מהיות טוב ראוי שכולם יהיו שומרי תורה ומצוות, ובעיקר המקליד והמדפיס, וכמובן עדיף בעלי מחשבות קדושות כבספר חסידים הנ"ל.
ואספרה בזה שתי עובדות, הרה"ק בעל שומרי אמונים זי"ע כשהדפיס ספריו טבל קודם את אותיות העופרת במקוה. — ואחי הגה"צ בעל לב טוב על חובת הלבבות זי"ע הקפיד שכאשר אשה הקלידה ספריו, היתה זו צנועה ויראת ה' ובטהרתה. — וביותר קשה להקפיד על זה בבית הדפוס שיהיו פועלי הדפוס יראי ה' עם מחשבות קדושות.
דושה"ט בכל חותמי ברכות
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5