——–
א. עד כה עסקנו בקיום המצוות בשמחה מתוך שלא לשמה, בגלל האינטרסים שלנו, והרי שגם מחמתם סיבות רבות לקיים את המצוות מתוך שמחה אמיתית. אולם זו דרגת שמחה רק לנשים וקטנים, וכמו שאמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה, וכמו שכתב הרמב"ם (בסוף הלכות תשובה פרק י) ובפירוש המשניות (סנהדרין פ"י ד"ה וכת חמשית). אולם באמת המובחר ביותר לעובדו בשמחה לשמה, שמחה שאנו זוכים לעשות רצונו.
(((((מטרת בריאת העולם)))))
ביתר התבוננות הרי שהדברים עמוקים יותר, הנה השם ברא אותנו ואת העולם רק כדי להטיב עמנו את ההטבה המושלמת ביותר, והיינו את ההטבה הטובה ביותר שיכולה להיות לנו, כפי שרק השם יתברך יכול להטיב, והוא השכר הצפון לצדיקים בעולם הבא. ויודע השם כי לתת את השכר לנו בלא שנשתדל עבורו, אין זו הטבה שלימה, אחר שמחוסרת היא את הבושה מפני קבלת הטובה, כי המקבל חינם שפע בלא הפסק במשך זמן אין סופי, הרי שהוא בוש ונכלם כשמקבל. ועל כן ברא השם את זה העולם והביאנו לכאן כדי שנעבדו, ושבעולם הבא נקבל שכר על עבודתו. וכמו שכתב הזהר (פנחס ברעיא מהימנא דף רנז ע"ב, ופרשת בא רעיא מהימנא דף מב) וכפי שביאר זאת הגאון רבנו יוסף חיים מבבל בספרו דעת ותבונה (הקדמה ג), וכן הוא בעץ חיים (ריש שער הכללים דף ה ע"א) ובשער המלכים (פרק ה דף נב ע"א, ושם פרק ו דף נב ע"ד). וכן כתב בריש ספר חשבון הנפש, וכן כתב בתחילת הקדמת ספר שב שמעתתא ושכן כתב הזהר (ח"א דף רלא ע"א) והגור אריה (ויצא כט יא) כי עני חשוב כמת, כי לית ליה מגרמיה כלום, ועל כן בירידת הנשמה לזה העולם ובהשגתה מה שעליה להשיג, אזי היא בבחינת מעיין המתגבר ונובע מעצמו, ובזה לא יהיה נהמא דכסופא, כשל מי שאין לו מעצמו כלום. והובא בספר עלי שור (ח"א עמ' קלה) עיין שם. ועוד עיין בהקדמת שו"ת נחלת לוי (ח"א) וכן כתב בספר חובות הלבבות (שער עבודת האלהים פרק ט) ובספר הישר (שער א סימן ב) ועוד עיין בספר מסילת ישרים (בהקדמה) והדברים ידועים ומפורסמים.
ועתה נתבונן, כי כל העולמות בראם השם רק בשבילנו, כדי להטיב עמנו, ולהשם יתברך אין מכך שום הנאה ושום טובה, אחר שהוא מרומם כל כך, ואינו צריך לנו, וכמו שכתב בספר הישר (שער א סימנים ב,ד,ו,טו), ואם כן כל העולמות על כל פרטי פרטיהם, הכל ברא ויצר ועשה בשבילנו, כדי להטיב עמנו, וראה כמה השם אוהב אותנו, וממילא בהתבונן על כך, יחוש אהבה עזה להשם יתברך, ושמחה גדולה על כל אלו חסדיו, ועל שבחר בנו מכל העמים וכו'. וככל שיתבונן אדם יותר ויותר בפרטי הבריאה, על מליוני חלקיהם, כן תגדל האהבה.
(((((חובת ההתבוננות)))))
ב. והנה כבר כתבו הראשונים אודות חובה זו והיא חובת ההתבוננות בפרטי הבריאה מה רבו ועצמו מספר, שכן כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה ג) וביד החזקה (הל' יסודי התורה פ"ב ה"ב, ובפ"ד הי"ב, ובסוף הלכות תשובה) ובספר חובות הלבבות (שער הבחינה פרק שני) ולמד חיוב זה מפסוק. וכן בספר חרדים (פרק ט מצוה כג) מבואר שהיא מכלל תרי"ג מצוות. וכן בספר שערי תשובה (שער ג סי' יז) כתב הודות חובת ההתבוננות. וכן כתב עוד בפירושו לאבות (פ"ב מי"ג) שאדם חייב לחקור ולידע יחודו של מקום וגדולתו ותבונתו ונפלאותיו אשר עשה, כדי להוסיף בו אהבה. עד כאן לשונו. ועוד עיין בספר הישר (שער שמיני פרק יד) וכן כתב בספר חסידים (סי' יד).
וראה שכן כתבו ספרים רבים וליקטו דוגמאות של דברים טבעיים ומדעיים, כדי להתבונן בבריאה ולהתפעל ממנה. שכן כתב בספר חובות הלבבות (שם) ובשער הבחינה (באורך ראה פרקים ד,ה) ועוד (בשער הכניעה פ"ה ד"ה והחמישי) וכן עשה הרמב"ם ביד החזקה הלכות יסודי התורה (פרק פ הל' ג והלאה) ועוד לו (בסוף הלכות תשובה) ושים לב כי כתבם בתוך ספר הלכה. וכן כתב הסמ"ג (עשין ו) במצות אהבת השם שפירט מפלאי הבריאה בגוף האדם. ובספר הישר (שער א סימן ח). וכן הראה דוגמאות מפלאי הבריאה בספר חשבון הנפש (בריש הספר) ובספר שם עולם (בריש הספר, וגם בח"ב פ"ב), ובספר והיית אך שמח (עמ' 146 והלאה). וראה להלן בשער אהבת השם (חלק המוסר) דוגמאות של פלאי הבריאה.
(((((ראשונים)))))
ומצאנו כמה ראשונים שביארו שכך הדרך לאהבה את השם שכן כתב רבנו יחיאל ב"ר יקותיאל בספרו מעלות המדות, כי הדרך לאהבתו היא בהכרת חסדיו, ובהכרת כמה שהשם יתברך אוהבנו עיין שם באורך. וכן כתב רבינו יונה (אבות פ"ב סוף משנה יד) ובספר העיקרים (מאמר ג פרק לה באורך) שזו דרך לאהבת השם בהתבוננות בחסדיו ובנפלאותיו עיין שם. וכן בספר חובות הלבבות (שער י פרק ב) וכן כתב הסמ"ק (סימן ד). וכן כתב בספר מסילת ישרים (ריש פרק כא) ובהתבוננן על רוב חסדיו עמנו ועל גודל אהבתו יתברך לישראל, ועל קירבת הישרים אליו, ומעלת התורה והמצוות וכיוצא מן העיונים והלימודים, ודאי שתתלהט בו אהבה עזה, ויתאוה לדבק בו. כי בראותו שהשם יתברך הוא לנו לאב ממש, ומרחם עלינו כאב על בנים, יתעורר בו בהמשך החפץ והתשוקה לגמול לו כבן אל אביו. עד כאן לשונו. וכן כתב לענין השמחה בספר ראשית חכמה (שער האהבה פרק י אות ג) שדרך קנית השמחה כשיחשוב בטובת השם יתברך. עיין שם. וכן כתב בספר חובות הלבבות (שער י פרק ו ד"ה ומה שמחתו) שהשמחה במצוות תבא מאהבת השם יתברך.
(((((שמחה במצוות מתוך אהבה שאינה תלויה בדבר)))))
ג. ויתרה מכך כתב הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ב ה"ב) והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו, שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאוה תאוה גדולה לידע את השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי. כשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו, ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות. עד כאן לשונו. והיינו כי ברא הבורא בטבע האדם שיהיה מעריץ ומעריך את מי שעושה דברים בצורה נפלאה, ואז הוא מתאוה להתקשר ולהתקרב אליו, וממילא גם יאהבו. וכגון שאנו מעריצים גדולי תורה, ולהבדיל התועים מעריצים פרופסורים זמרים שחקנים ואומנים וכדומה, וככל שאדם קשור לנושא ואוהב את הנושא, הרי כשישמע על מישהו שבנושא זה הוא מופלג, כן יתאוה יותר להתקשר אליו. האוהב חוכמה וישמע על חכם אדיר, יתאוה אליו, וכך בכל הדוגמאות הנזכרות. וממילא המתבונן במעשי השם כמה נפלאים הם, ופלאיו המה פלאי פלאות בכלל לא בהשגת אנוש, לא רק באי יכולת אנוש לעשות כמותם לא רק בעשיית יש מאין אלא אף יש מיש. ומה שלפעמים מצליחים המדענים לחקות איזה חיקוי עלוב וקטן מהבריאה, כמו השתלות שכפול גנטי וכדומה. באמת ביחס לבריאה הרי זה כאין וכאפס, להשתמש בכלים שהשם יצר, ולהחליפם ולהעבירם ממקום למקום. ויתרה מכך, כי אפילו בהכרת חלקי הבריאה ויכולותיה כלל וכלל לא התחיל המדע לעמוד. ולא רק על כוחות שלא הכירו ומתגלים. הרי אפילו חיות חדשות מתגלות, הנה בשנה זו שנת התשס"ז ראיתי בעיתון מודעה על כך שבשנה האחרונה נתגלו כ-52 בעלי חיים שלא הוכרו קודם. וכיון שכל אדם מעריך חכמה ומעשי חכמה, יתאוה להשם, לפי שאין חכם כמותו בלא ערך ובלא שיעור, וככל שיתבונן יותר, כך יאהב את השם אהבה עזה יותר.
וצריך להבחין את השורש והיסוד לכך, והוא שאומנם כולנו יודעים בגדלות השם וברוב כוחו ותבונתו, והדברים פשוטים וברורים וכלל אינם מצריכים אותנו מחשבה לרוב הפשיטות, אך ידיעה זו היא שכלית ולא לבבית, כי לרוב ההרגל הרי שידיעה זו מונחת בשכל ולא בלב. וכמו שאין אנו מתפעלים מכל דבר שאנו רגילים אליו, אף על פי שאנו מכירים בשכל, כן הוא גם כאן. ולכן צריך לשים התבוננות ותשומת לב לפלאי הבורא, ומתוך התבוננות והסתכלות מעמיקה, הרי שהלב ירגיש זאת. דהיינו כולנו יודעים שהשם רב ועצום, אך לא מרגישים זאת. וההתבוננות האמורה צריכה לגרום שנרגיש זאת, ואז כשמרגישים את גודל השם ואת מעשיו, קולטים את העוצמה שיש להשם, אז החשק והתאוה להדבק בו פורצת מאליה, והאהבה ממילא בא תבוא.
ועוד כן כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה ג) שצונו באהבתו יתעלה, וזה שנתבונן במצותיו ובאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון ספרי, לפי שנאמר ואהבת את השם אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה בארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה, ותגיע ההנאה, ותבא האהבה בהכרך. עד כאן לשונו. הרי ההתבוננות בכך מביאה את ההשגה בגודל השם, וממילא הנאה והערצה אליו ורצון להתקרב אליו, ואהבה ממילא באה. וכן כתב בספר חסידים (ס"ס יד) ובספר ארחות צדיקים (שער האהבה ד"ה וזה הדרך) ובספר חובות הלבבות (שער י פרקים א-ג) ושזו הדרך המובחרת, ועוד לו (פרק ד) כלל את שני הדרכים יחד, גם התבוננות בפלאותיו, וגם בחסדיו. וכן כרכם יחדיו בספר העיקרים (מאמר שלישי פרק לה) גם התבוננות בחסדי השם ועל כך נאהבו, וגם מצד שהוא טוב בעצם ונשתוקק להתדבק אליו. ובהמשך (פרק לו) ביאר שאהבה מצד הטוב אינה תלויה בדבר. וכן ברבינו יונה (אבות פ"ב מי"ד ד"ה ומי) כתב, כשם שאדם חייב לחקור ולידע יחודו של מקום, וגדולתו, ותבונתו, ונפלאותיו על אשר עשה, כדי להוסיף לו אהבה וכו'. כך יתבונן על חסדיו גם כן. עיין שם. וכן הסמ"ק (סימן ד) על התבוננות בחסדיו הוסיף, הנה אפילו לא נהנה ממנו יש לו לאהבו, מפני מדותיו הטובות. וכמו שמצינו בברייתא כי יש אדם נאהב אפילו לא נהנה בו, מפני מדותיו הטובות. עד כאן לשונו. והרי שכללם יחדיו.
(((((חולשת כח אנוש)))))
ד. הנה המסתכל על בנית גשר ענק על ידי מנופים אדירים, וכלי תחבורה כבדים, המחשבה הראשונית היא על גודל כח האדם, ראה איזו טכנולוגיה חדישה, לאלו כוחות יכול האדם להגיע. אך במעט התבוננות הרי זה חוכא ואיטלולא, הבט ימין וראה את ההרים והגבעות מסביב, ומה גודלו של גשר זה ביחס אליהם, שום כלום בטל ומבוטל בעפר הארץ. הבה נראה את אנשי הטכנולוגיה בונים גשר בגודל עיר, אפילו יש מיש, ולא יש מאין, הלא לא יוכלו, והרי לפניך תולה ארץ על בלימה, רבבות קילומטרים, ומיליארדים של טונות עפר ואדמה, הרים וגבעות, עומדים ונצבים ברצון האל יתברך ויתעלה שמו באויר הוא כדור הארץ התלוי ועומד באוירו של עולם. וביתר התבוננות הלא מסביב לגשר צומחים עצים ופרחים, סוגי עשבים למינהם לאלפים ולרבבות. הבה נקחה עשב אחד ויחיד, שאינו עושה פרי, וגובהו כגובה נמלה, ונגישו לפני כל מדעני העולם, כשיחברו יחדיו, וגם ניתן להם תקציב ללא גבול, בא נראה אותם יוצרים רק עשב אחד ויחיד, יש מיש, ולא יש מאין, שיחברו חומרים למינהם ויצרו זרע, הלא לא יוכלו ולא יעלה בידם, אפילו עשב אחד ולא יותר, עם תקציב ענק, כל הפרופסורים בעולם לא מצליחים לייצר. וראה כמה הטכנולוגיה בטלה ביחס לבריאה ולבורא עולם, ממש כלום, רק עשב אחד הכי פשוט שיש, לא עץ פרי ולא עושה פרי. וקל וחומר אם ניתן לפניהם ליצר יצירות מורכבות יותר שלא יוכלו. צא וראה על המחסור התמידי בדם, חדשים לבקרים מודעות מתפרסמות "הצלת נפשות תרומת דם", כל המדענים בכל העולם, לא מצליחים לייצר דם יש מיש. וכן חלב אם, כל המדענים, כל חברות המזון מצליחים לייצר רק דמוי לחלב אם, וכל חברה מוכרחה לפי חוק לכתוב על תחליב החלב כי חלב אם טבעי הוא המזון הטוב ביותר לתינוק. מה כל המדענים לא מצליחים לייצר אוכל יותר משובח לתינוק, למה שלא יכניסו ויטמינים ואבות מזון לתוך המאכל ויגישו לתינוק. לא הם לא יכולים כלל וכלל לא. וכן הוא בכל דבר ודבר, רק מידי פעם מצליחים איזו הצלחה קטנטנה ביחס לבריאה, וכל העולם רועש וגועש על כוחי ועוצם ידי. וראה כמה דל הוא ביחס לבריאה אשר בראה השם יש מאין. גדול השם ומהלל מאוד ולגדולתו אין חקר.
וראה כי דיברנו עתה באהבה שאינה תלויה בדבר, שהמתבונן במעשי השם יאהב את השם, וירא ממנו, גם אם השם לא היה נותן לו שום דבר ממש, וכמו כל הדוגמאות שהבאנו לעיל שאנשים אוהבים ומעריצים את אותם האנשים הנפלאים במעשיהם, גם אם לא קיבלו ולא יקבלו מהם מאום, וכמו שכתב הרמב"ם. אך אהבת השם משום שהשם עושה עמו טובות, מעלתה פחותה ממנה, אך לא כל הלבבות שוים ועל כן הראנו את שני הדרכים. וכן ביאר בחובות הלבבות (שער אהבת השם פ"ב) שכדי להגיע לאהבת השם מתוך חסדיו, הרי שיש חסרון באהבה זו שהיא תלויה בדבר, בתנאי שימשיך השם ויעשה עמו טובות, ועל כן האהבה מתוך הכרת השם יתברך, היא האהבה הטובה. עד כאן. וכיוצא בזה כתב בספר הישר (שער שני סימן כב) ועוד (שער החמישי סימן נג).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5