לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
אחשוורוש נרעש. נעשה כאן נסיון התנקשות חמור ומסוכן! אלמלא אסתר אשתי היקרה, שהיתה ערנית וחשה להציל את חיי – מי יודע מה היה קורה?! הלוא המזימה תוכננה היטב לפרטי פרטים! אי… אי… מי היה מאמין שדווקא השרים הותיקים הללו – חרשו עלי מזימות כה מרושעות. עלי להגיב לכך בחומרה רבה!
"וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ". אכן, על פי פקודת אחשורוש, ניטע בחצר הארמון עץ גבוה, עליו נתלו השרים הסוררים. למען יראו וייראו!
ואסתר היקרה – עלי להשיב לה כגמולה הטוב! אך מה אוכל להעניק לה? הלוא היא המלכה, ואינה חסרה דבר. לפחות אביע את הערכתי בכך שאגדל את השושבין הראשי של הנישואין – הלוא הוא המן, שנתן לי עצה להרוג את ושתי ולחפש מלכה אחרת.
"וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ". דווקא מרדכי, הגיבור הראשי של הסיפור, לא זוכה להוקרה מיוחדת. אחשוורוש מסתפק בכך שיכתבו את פעולתו בספר הזיכרונות שלו. בינו לבין עצמו חשב אחשוורוש, שמרדכי באמת לא ראוי להוקרה, כי היה עליו לספר את הדברים בעצמו למלך. מדוע הוא לקח סיכון וגילה זאת רק לאסתר? אולי אסתר לא היתה מגלה מספיק נאמנות, ולא היתה מגלה את הסוד למלך?! לכן עכשיו ההוקרה ראויה דווקא לאסתר שגילתה נאמנות, ולא למרדכי שהתרשל בהצלת המלך! ומה גם שאם ארצה להשיב למרדכי טובה – הוא יתחיל להפציר בי לבנות את בית המקדש. ואני לא מעוניין בכך!
בלי הרבה הגיון ובלי הרבה קשר – מחליט אחשוורוש לתגמל דווקא את המן. הוא לא עושה זאת בלב שלם, כבר מזמן אין לו סימפטיה כלפיו. אך ה' שם זאת בלבו, בבחינת "יכין רשע וילבש צדיק"- המן כעת יעלה לגדולה, יצבור עושר ונכסים ומעמד – ולבסוף יבוא מרדכי ויירש את הכל [כמו שכתוב בהמשך: "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן"], וינצל את מעמדו הרם כדי להביא לבנין בית המקדש.
זאת ועוד – התגמול למרדכי יִשָּׁמֵר לו ליום שבו הוא יזדקק לו. מרדכי אפילו לא ידע ששמו נכתב בספר הזיכרונות. לימים, יעלה זיכרונו לטובה אצל המלך – "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" – יהיה זה עבור מרדכי כמציאה של דבר שהוא לא ידע כלל על קיומו. מציאה שתגיע בדיוק ברגע הנכון.
(מעשה בגתן ותרש עפ"י מגילה יג ומהרש"א שם. פרקי דרבי אליעזר נ. מדרש לקח טוב ג ב. מפרשים: רשב"ם, אלשיך, מלבי"ם. רווח והצלה ברוידא עמ' 30. מעם לועז צג. תוספות השלם)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג החנוכה בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5