——–
ראשית יש לדעת, כי בחנויות לתשמישי קדושה ניתן לקנות טלית עם חוטי ציצית הקשורים בה כהלכה. ואולם לחפצים לטרוח על המצוה ולקשור את הציציות בעצמם, נבאר להלן את אופן קשירתן כדת וכדין.
לשם מצות ציצית – קודם שיתן את חוטי הציצית בחור הכנף, יאמר בפיו: "הריני נותן ציציות אלו לשם מצות ציצית". ובדיעבד אם לא אמר בפיו אלא כיוון בלבו שנותן לשם מצות ציצית, הטלית כשרה. (ב רב)
אם קשר הציציות ולא כיוון בנתינתן בטלית לשם מצות ציצית, לא יתעטף בה. ואם אין לו טלית אחרת עתה, רשאי להתעטף בה, אך לא יברך עליה. (סימן יד ס"ב)
סדר הקשירות – לאחר שאמר: "הריני נותן ציציות אלו לשם מצות ציצית", יקח ארבעה חוטים, ואחד מן החוטים יהיה ארוך יותר, כדי שיכרוך בו וכדלהלן. ויכניסם בחור הכנף עד אמצע החוטים, וכך יקבל לפניו שמונה חוטים, ארבעה מכאן שווים, וארבעה מכאן ששלושה מהם שווים ואחד ארוך יותר. וטוב שאת ארבעת החוטים השווים יקשרם בקשר קל יחד, כדי שבגמר קשירת הציציות, יהיה לו סימן שאלו הארבעה הם מצד אחד, ויועיל לו, כמבואר בהרחבה להלן.
לאחר שנמצאו לפניו ארבעה חוטים מכאן וארבעה מכאן, יקח ביד אחת את הארבעה שבצד זה, וביד השניה את הארבעה שבצד האחר, ויקשרם שני קשרים זה על גבי זה. ואחר כך יקח את החוט הארוך ויכרוך בו שבע כריכות [ליפופים] סביב שבעת החוטים, ושוב יקח את הארבעה שמכאן והארבעה שמכאן ויקשרם שני קשרים ויכרוך שמונה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים כנ"ל. ויכרוך אחת עשרה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים. ויכרוך שלוש עשרה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים. נמצא שבסך הכל יהיו: חמשה קשרים כפולים, ושלושים ותשע כריכות. [ויש נוהגים לכרוך י' כריכות, שני קשרים. ה' כריכות, שני קשרים. ו' כריכות, שני קשרים. ה' כריכות, שני קשרים. בסך הכל: 26 כריכות. וכשהחוטים קצרים, יכרוך כך.] (ב ריח, רכ)
אופן הכריכות – מנהג בני אשכנז ללפף את החוט הארוך סביב שבעת החוטים כנ"ל, אבל מנהג בני ספרד להכניס את ראש החוט הארוך בתוך הכריכה ולאדקו, כדי שיתקיימו ויתחזקו הכריכות. (מהר"י אבוהב, מאמר מרדכי. ה"ב א ער)
אורך החוטים – לאחר כל הכריכות והקשירות, צריך שיהיה אורך החוטים [משתי הקשירות העליונות עד סוף החוטים.] לפחות, י"ב גּוּדָלִים [גּוּדָל = 2 ס"מ]: 24 ס"מ. (יא ס"ד. ב רכ)
לא תניף עליהם ברזל – אם החוטים ארוכים מדי, רשאי לחותכם, אך טוב שלא יחתוך בסכין אלא ינתקם בשיניו. מפני שמצות ציצית מאריכה ימיו של אדם, ולא נכון לתת סכין שמקצר ימים על דבר שמאריך ימים. וכמו שציותה התורה לגבי המזבח: "לא תניף עליהם ברזל", שהמזבח מאריך ימיו של אדם, ואין בדין שיונף המקצר [הברזל] על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבוא עליו ברזל שכורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים שאינן רואות ולא שומעות ולא מדברות, בגלל שמטילות שלום אמרה תורה "לא תניף עליהם ברזל", המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו, על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות (רש"י שמות כ כב). (השל"ה, כף החיים פלאג'י, עוד יוסף חי ועוד. ב רכג)
תליית החוטים – כשתולה את החוטים בכנף, ימשכם לצד רוחב הטלית ויקשור, וכך הקשירה תהיה לצד ולא למטה, כדי שתהיה הציצית נוטפת על הקרן [דהיינו שהחוטים יהיו נושקים ונוגעים לפינת הטלית], שנאמר "על כנפי בגדיהם". ולא ימשכם לאורך הטלית למטה, כי אז תהיה הציצית נוטפת ישיר לכוון הקרקע בלי לגעת בקרן. (סימן יא סט"ו. ב רכה)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5