——–
כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:
(כד) וְהִשְׁקָה֙ אֶת-הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת-מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרְרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרְרִ֖ים לְמָרִֽים: וְיַשְׁקֵי יָת אִתְּתָא יָת מַיָאמְרִירַיָא מְלַטְטַיָא וְיֵעֲלוּן בַּהּ מַיָאמְלַטְטַיָא לִמְרִירוּ:
והשקה את האשה. אין זה סדר המעשה, שהרי בתחלה מקריב מנחתה, אלא הכתוב מבשרך שכשישקנה יבואו בה למרים. לפי שנאמר בטן וירך, מנין לשאר כל הגוף, תלמוד לומר ובאו בה בכלה, אם כן מה תלמוד לומר בטן וירך, לפי שהן התחילו בעברה תחלה, לפיכך התחילה מהן הפרענות: למרים. להיות לה רעים ומרים:
(כה) וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת-הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל-הַמִּזְבֵּֽחַ: וְיִסַב כַּהֲנָא מִידָא דְאִתְּתָא יָתמִנְחַת קִנְאָתָא וִירֵים יָת מִנְחָתָאקָדָם יְיָ וִיקָרֵב יָתַהּ לְמַדְבְּחָא:
והניף. מוליך ומביא מעלה ומוריד, ואף היא מניפה עמו שידה למעלה מידו של כהן: והקריב אתה. זו היא הגשתה בקרן דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה כשאר מנחות:
(כו) וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן-הַמִּנְחָה֙ אֶת-אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת-הָֽאִשָּׁ֖ה אֶת-הַמָּֽיִם: וְיִקְמוֹץ כַּהֲנָא מִן מִנְחָתָא יָתאַדְכַּרְתָּהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא וּבָתַר כֵּןיַשְׁקֵי יָת אִתְּתָא יָת מַיָא:
אזכרתה. הוא הקומץ, שעל ידי הקטרתו המנחה באה לזכרון לגבוה:
(כז) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת-הַמַּ֗יִם וְהָֽיְתָ֣ה אִֽם-נִטְמְאָה֘ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרְרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָֽבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָֽפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָֽיְתָ֧ה הָֽאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ: וְיַשְׁקִנָהּ יָת מַיָא וּתְהֵי אִםאִסְתָּאָבַת וְשַׁקָרַת שְׁקָר בְּבַעֲלַהּ וְיֵעֲלוּןבַּה מַיָא מְלַטְטַיָא לִמְרִירוּ וְיִפְּחוּןמְעָהָא וְתִתְמְסֵי יַרְכַהּ וּתְהֵי אִתְּתָאלִלְוַט בְּגוֹ עַמָהּ:
והשקה את המים. לרבות שאם אמרה איני שותה לאחר שנמחקה מגלה, מערערין אתה ומשקין אתה בעל כרחה, אלא אם כן אמרה טמאה אני: וצבתה בטנה וגו' . אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחלה, המים אין בודקין אלא דרך כניסתן בה: והיתה האשה לאלה. כמו שפרשתי שהיו הכל אלין בה: בקרב עמה. הפרש יש בין אדם המתנול במקום שנכר, לאדם המתנול במקום שאינו נכר:
(כח) וְאִם-לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע: וְאִם לָא אִסתָּאָבַת:אִתְּתָא וְדַכְוָאָה הִיאוְתִפּוֹק זַכָּאָה וְתַעְדִי עִדוּי:
ואם לא נטמאה האשה. בסתירה זו: וטהרה היא. ממקום אחר: ונקתה. ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער תלד ברוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים:
(כט) זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה: דָא אוֹרַיְתָא דְקִנְאָתָא דִי תִסְטֵיאִתְּתָא בַּר מִבַּעֲלַהּ וְתִסְתָּאָב:(ל) אוֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּֽעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת-אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶֽעֱמִ֤יד אֶת-הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל-הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת: אוֹ גְבַר דִי תֶעְבַּר עֲלוֹהִירוּחַ קִנְאָה וִיקַנֵי יָת אִתְּתֵהּוִיקֵם יָת אִתְּתָא קֳדָם יְיָוְיַעֲבֵד לַהּ כַּהֲנָא יָת כָּלאוֹרַיְתָא הָדָא:
או איש. כמו או נודע (שמות כא, לו) , כלומר אם איש קנאי הוא, לכך והעמיד את האשה:
(לא) וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵֽעָוֹ֑ן וְהָֽאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת-עֲוֹנָֽהּ: (פ) וִיהֵי זַכָּאָה גַבְרָא מֵחוֹבָא וְאִתְּתָאהַהִיא תְּקַבֵּל יָת חוֹבָהּ:
ונקה האיש מעון. אם בדקוה המים אל ידאג לומר חבתי במיתתה, נקי הוא מן הענש. דבר אחר משישקנה תהיה אצלו בהתר ונקה מעון, שהסוטה אסורה לבעלה:
ו (א) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(ב) דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה: מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַרלְהוֹן גְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵייְפָרֵשׁ לְמִדַר נְדַר נְזִירוּ לְמֵיזַרקֳדָם יְיָ:
כי יפלא. יפריש. למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף: נדר נזיר. אין נזירה בכל מקום אלא פרישה, אף כאן שפרש מן היין: להזיר לה'. להבדיל עצמו מן היין לשם שמים:
(ג) מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל-מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַֽעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִֽיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל: מֵחֲמַר חֲדַת וְעַתִּיק יַנְזִיר חַלדַחֲמַר חֲדַת וְחַל דַחֲמַר עַתִּיקלָא יִשְׁתֵּי וְכָל מַתְרוּת עִנְבִיןלָא יִשְׁתֵּי וְעִנְבִין רַטִיבִין וִיבֵשִׁיןלָא יֵיכוּל:
מיין ושכר. כתרגומו מחמר חדת ועתיק, שהיין משכר כשהוא ישן: וכל משרת. לשון צביעה במים וכל משקה, ובלשון משנה יש הרבה אין שורין דיו וסמנים (שבת יז, ב) , נזיר ששרה פתו ביין (נזיר לד, ב) :
(ד) כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵֽעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵֽחַרְצַנִּ֛ים וְעַד-זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל: כֹּל יוֹמֵי נִזְרֵהּ מִכֹּל דְיִתְעֲבֵדמִגֻפְנָא דְחַמְרָא מִפּוּרְצְנִין וְעַד עִצוּרִיןלָא יֵיכוּל:
חרצנים. הם הגרענין: זג. הם קלפות שמבחוץ, שהחרצנים בתוכן כענבל בזוג:
(ה) כָּל-יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ תַּ֖עַר לֹֽא-יַעֲבֹ֣ר עַל-רֹאשׁ֑וֹ עַד-מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר-יַזִּ֤יר לַֽיהֹוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִֽהְיֶ֔ה גַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֽׁוֹ: כָּל יוֹמֵי נְדַר נִזְרֵהּ מַסְפַּרלָא יֶעְבַּר עַל רֵישֵׁהּ עַדמִשְׁלַם יוֹמַיָא דְיַנְזֵר קֳדָם יְיָקַדִישׁ יְהֵי מַרְבֵּי פֵרוּעַ שְׂעַררֵישֵׁהּ:
קדש יהיה. השער שלו, לגדל הפרע של שער ראשו: פרע. נקוד פתח קטן לפי שהוא דבוק לשער ראשו, פרע של שער. ופרושו של פרע, גדול של שער, וכן את ראשו לא יפרע (ויקרא כא, י) , ואין קרוי פרע פחות משלושים יום:
(ו) כָּל-יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה עַל-נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא: כָּל יוֹמִין דְיַנְזֵר קֳדָם יְיָעַל נַפְשָׁא דְמֵתָא לָא יֵיעוּלּ:(ז) לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹֽא-יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל-רֹאשֽׁוֹ: לְאָבוּהִי וּלְאִמֵהּ לְאַחוֹהִי וּלְאַחָתֵהּ לָאיִסְתָּאַב לְהוֹן בְּמוֹתְהּוֹן אֲרֵי כְּלִילָאדֶאֱלָהֵהּ עַל רֵישֵׁהּ:(ח) כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהֹוָֽה: כֹּל יוֹמֵי נִזְרֵהּ קַדִישׁ הוּאקֳדָם יְיָ:
כל ימי נזרו קדש הוא. זו קדשת הגוף מלטמא למתים:
(ט) וְכִֽי-יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָֽהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ: וַאֲרֵי יְמוּת מֵתָא עֲלוֹהִי בִּתְכֵּףשָׁלוּ וִיסָאֵב רֵישׁ נִזְרֵהּ וִיגַלַחרֵישֵׁהּ בְּיוֹמָא דִדְכוּתֵהּ בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָהיְגַלְחִנֵהּ:
בפתע. זה אונס: פתאם. זה שוגג. ויש אומרים פתע פתאום דבר אחד הוא, מקרה של פתאום: וכי ימות מת עליו. באהל שהוא בו: ביום טהרתו. ביום הזאתו, או אינו אלא בשמיני שהוא טהור לגמרי, תלמוד לומר ביום השביעי, אי שביעי יכול אפלו לא הזה, תלמוד לומר ביום טהרתו:
(י) וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶ֨ל-הַכֹּהֵ֔ן אֶל-פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וּבְיוֹמָא תְמִינָאָה יַיְתֵי תַּרְתֵּין שַׁפְנִינִיןאוֹ תְרֵין בְּנֵי יוֹנָה לְוָתכַּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא:
וביום השמיני יבא שתי תרים. להוציא את השביעי. או אינו אלא להוציא את התשיעי, קבע זמן לקרבין וקבע זמן למקריבין, מה קרבין הכשיר שמיני ומשמיני והלאה, אף מקריבין שמיני ומשמיני והלאה:
(יא) וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵֽאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל-הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת-רֹאשׁ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: וְיַעְבֵּד כַּהֲנָא חַד לְחַטָאתָא וְחַדלַעֲלָתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי מִדְחָב עַלמִתָא וִיקַדַשׁ יָת רֵישֵׁהּ בְּיוֹמָאהַּהוּא:
מאשר חטא על הנפש. שלא נזהר מטמאת המת, רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין: וקדש את ראשו. לחזור ולהתחיל מנין נזירותו:
(יב) וְהִזִּ֤יר לַֽיהֹוָה֙ אֶת-יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִֽאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ: וְיַזֵר קֳדָם יְיָ יָת יוֹמֵינִזְרֵהּ וְיַיְתִי אִמַר בַּר שַׁתֵּהּלַאֲשָׁמָא וְיוֹמַיָא קַדְמָאֵי יִבְטְלוּן אֲרֵיאִסְתָּאַב נִזְרֵהּ:
והזיר לה' את ימי נזרו. יחזור וימנה נזירותו כבתחלה: והימים הראשונים יפלו. לא יעלו מן המנין:
(יג) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל-פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וְדָא אוֹרַיְתָא דִנְזִירָא בְּיוֹם מִשְׁלַםיוֹמֵי נִזְרֵהּ יַיְתִי יָתֵהּ לִתְרַעמַשְׁכַּן זִמְנָא:
יביא אתו. יביא את עצמו, זה אחד משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש כן. כיוצא בו והשיאו אותם עון אשמה (ויקרא כב, טז) , את עצמם, כיוצא בו ויקבור אותו בגיא (דברים לד, ו) , הוא קבר את עצמו:
(יד) וְהִקְרִ֣יב אֶת-קָרְבָּנ֣וֹ לַֽיהֹוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן-שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת-שְׁנָתָ֛הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל-אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים: וִיקָרֵב יָת קֻרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָאִמַר בַּר שַׁתֵּהּ שְׁלִים חַדלַעֲלָתָא וְאִמַרְתָּא חֲדָא בַּת שַׁתָּהּשְׁלֶמְתָּא לְחַטָאתָא וּדְכַר חַד שְׁלִיםלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא:(טו) וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם: וְסַלָא דְפַּטִרִיָא סֻלְּתָּא גְרִיצַן דְפִילָןבִּמְשַׁח וְאִסְפּוֹגִין פַּטִירִין דִמְשִׁיחִין בִּמְשָׁחוּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן:
ומנחתם ונסכיהם. של עולה ושלמים, לפי שהיו בכלל ויצאו לדון בדבר חדש שיטעינו לחם, החזירן לכללן שיטעינו נסכים כדין עולה ושלמים: חלת בלולת ורקיקי מצות. עשר מכל מין:
(טז) וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת-חַטָּאת֖וֹ וְאֶת-עֹֽלָתֽוֹ: וִיקָרֵב כַּהֲנָא קֳדָם יְיָ וְיַעְבֵּדיָת חַטָאתֵהּ וְיָת עֲלָתֵהּ:(יז) וְאֶת-הָאַ֜יִל יַֽעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהֹוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת-מִנְחָת֖וֹ וְאֶת-נִסְכּֽוֹ: וְיָת דִכְרָא יַעְבֵּד נִכְסַת קוּדְשַׁיָאקֳדָם יְיָ עַל סַלָא דְפַטִּירַיָאוְיַעְבֵּד כַּהֲנָא יָת מִנְחָתֵהּ וְיָתנִסְכֵּהּ:
זבח שלמים לה' על סל המצות. ישחט את השלמים על מנת לקדש את הלחם: את מנחתו ואת נסכו. של איל:
(יח) וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶת-רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת-שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ וְנָתַן֙ עַל-הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר-תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים: וִיגַלַח נְזִירָא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָאיָת רֵישׁ נִזְרֵהּ וְיִסַב יָתשְׂעַר רֵישׁ נִזְרֵהּ וְיִתֵּן עַלאֶשָׁתָא דִי תְחוֹת דוּדָא דְנִכְסַתקוּדְשַׁיָא:
וגלח הנזיר פתח אהל מועד. יכול יגלח בעזרה, הרי זה דרך בזיון. אלא וגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן ושחטו פתח אהל מועד (ויקרא ג, ב) , ספרי: אשר תחת זבח השלמים. תחת הדוד שהוא מבשלן בו, לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה, שצריך לטול הכהן הזרוע אחר שנתבשלה ולהניף לפני ה':
(יט) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת-הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֘ מִן-הָאַ֒יִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן-הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל-כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת-נִזְרֽוֹ: וְיִסַב כַּהֲנָא יָת דְרָעָא בְּשֵׁלָאמִן דִכְרָא וּגְרִצְתָּא פַטִּירְתָּא חֲדָאמִן סַלָא וְאִסְפּוֹג פַּטִיר חָדוְיִתֵּן עַל יְדֵי נְזִירָא בָּתַרדְגַלַח יָת נִזְרֵהּ:
הזרוע בשלה. לאחר שנתבשלה:
(כ) וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן | תְּנוּפָה֘ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁוֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן: וִירִים יָתְהוֹן כַּהֲנָא אֲרָמָא קֳדָםיְיָ קוּדְשָׁא הוּא לְכַהֲנָא עַלחַדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְעַל שַׁקָא דְאַפְרָשׁוּתָאוּבָתַר כֵּן יִשְׁתֵּי נְזִירָא חַמְרָא:
קדש הוא לכהן. החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן: על חזה התנופה. מלבד חזה ושוק הראויים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה, לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לדון בדבר החדש להפרשת זרוע הצרך להחזירן לכללן לדון אף בחזה ושוק:
(כא) זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֘ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤וֹ לַֽיהֹוָה֙ עַל-נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר-תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַֽעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ: (פ) דָא אוֹרַיְתָא דִנְזִירָא דִי יִדַרקֻרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ עַל נִזְרֵהּבַּר מִדְתַדְבֵּק יְדֵהּ כְּפוּם נִדְרֵהּדִי יִדַר כֵּן יַעְבֵּד עַלאוֹרַיְתָא דְנִזְרֵהּ:
מלבד אשר תשיג ידו. שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים, כפי נדרו אשר ידור כן יעשה מוסף על תורת נזרו. על תורת הנזיר יוסיף ולא יחסר, שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת לגלח על שלש בהמות הללו, אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה:
(כב) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:(כג) דַּבֵּ֤ר אֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-בָּנָי֣ו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם: (ס) מַלֵל עִם אַהֲרֹן וְעִם בְּנוֹהִילְמֵימַר כְּדֵין תְּבָרְכוּן יָת בְּנֵייִשְׂרָאֵל תֵּימְרוּן לְהוֹן:
אמור להם. כמו זכור שמור, בלע"ז דישנ"ט (באמרכם) : אמור להם. שיהיו כלם שומעים: אמור. מלא, לא תברכם בחפזון ובהלות, אלא בכונה ובלב שלם:
(כד) יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ: (ס) יְבָרְכִינָךְ יְיָ וְיִטְרִינָךְ:
יברכך. שיתברכו נכסיך: וישמרך. שלא יבואו עליך שודדים לטול ממונך, שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם, וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו, אבל הקדוש ברוך הוא הוא הנותן הוא השומר. והרבה מדרשים דרשו בו בספרי:
(כה) יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: (ס) יַנְהַר יְיָ שְׁכִנְתֵּהּ לְוָתָךְ וִירַחֵםיָתָךְ:
יאר ה' פניו אליך. יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות: ויחנך. יתן לך חן:
(כו) יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה | פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם: (ס) יִסַב יְיָ אַפֵּהּ לְוָתָךְ וִישַׁוֵילָךְ שְׁלָם:
ישא ה' פניו אליך. יכבוש כעסו:
(כז) וְשָׂמ֥וּ אֶת-שְׁמִ֖י עַל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאֲנִ֖י אֲבָֽרְכֵֽם: (ס) וִישַׁווּן יָת בִּרְכַּת שְׁמִי עַלבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנָא אֲבָרֵכִנוּן:
ושמו את שמי. יברכום בשם המפורש: ואני אברכם. לישראל ואסכים עם הכהנים. דבר אחר ואני אברכם לכהנים:
ז (א)  חמישי  וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת-הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת-כָּל-כֵּלָ֔יו וְאֶת-הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם: וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְשֵׁיצֵי משֶׁה לַאֲקָמָאיָת מַשְׁכְּנָא וְרַבִּי יָתֵהּ וְקַדִישׁיָתֵהּ וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָתמַדְבְּחָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְרַבִּנוּןוְקַדֵישׁ יָתְהוֹן:
ויהי ביום כלות משה. כלת כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחפה: כלות משה. בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתבנית אחת וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' (תהלים קלב, א. ב) , לפיכך נקרא על שמו, שנאמר ראה ביתך דוד (מלכים א' יב, טז) : ביום כלות משה להקים. ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר ביום כלות משה להקים, אותו היום כלו הקמותיו וראש חדש ניסן היה, בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו:
(ב) וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹֽמְדִ֖ים עַל-הַפְּקֻדִֽים: וּקְרִיבוּ רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל רֵישֵׁי בֵּיתאֲבָהַתְהוֹן אִנוּן רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא אִנוּןדְקַיְמִין עַל מִנְיָנַיָא:
הם נשיאי המטת. שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מכים עליהם, שנאמר (שמות ה) ויכו שוטרי בני ישראל וגו' : הם העומדים על הפקדים. שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר (במדבר א) ואתכם יהיו וגו' :
(ג) וַיָּבִ֨יאוּ אֶת-קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה שֵׁשׁ-עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל-שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן: וְאַיְתִיוּ יָת קֻרְבָּנֵיהוֹן קֳדָם יְיָשִׁית עֶגְלָן כַּד מְחַפְיָן וּתְרֵיעֲשַׂר תּוֹרִין עֶגְלְתָא עַל תְּרֵיןרַבְרְבַיָא וְתוֹר לְחַד וְקָרִיבוּ יָתְהוֹןלָקֳדָם מַשְׁכְּנָא:
שש עגלת צב. אין צב אלא מחפים וכן (ישעיה סו, כ) בצבים ובפרדים, עגלות מכסות קרויות צבים: ויקריבו אותם לפני המשכן. שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה, אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים, אמרו מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחלה:
(ד) וַ֥יֹּאמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמֵימָר:(ה) קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַֽעֲבֹ֕ד אֶת-עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָֽתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל-הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹֽדָתֽוֹ: קַבֵּל מִנְהוֹן וִיהוֹן לְמִפְלַח יָתפּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא וְתִתֵּן יָתְהוֹןלְלֵוָאֵי גְבַר כְּמִסַת פּוּלְחָנֵהּ:(ו) וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת-הָֽעֲגָלֹ֖ת וְאֶת-הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל-הַלְוִיִּֽם: וּנְסֵיב משֶׁה יָת עֶגְלָתָא וְיָתתּוֹרִין וִיהַב יָתְהוֹן לְלֵוָאֵי:(ז) אֵ֣ת | שְׁתֵּ֣י הָֽעֲגָל֗וֹת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵֽרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹֽדָתָֽם: יָת תַּרְתֵּין עֶגְלָתָא וְיָת אַרְבַּעַתתוֹרֵי יְהַב לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּמִסַתפּוּלְחַנְהוֹן:
כפי עבדתם. שהיה משא בני גרשון קל משל מררי, שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים:
(ח) וְאֵ֣ת | אַרְבַּ֣ע הָֽעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן-אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן: וְיָת אַרְבַּע עֶגְלָתָא וְיָת תְּמַנְיָאתוֹרֵי יְהַב לִבְנֵי מְרָרִי כְּמִסַתפּוּלְחַנְהוֹן בִּידָא דְאִיתָמָר בַּר אַהֲרֹןכַּהֲנָא:(ט) וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי-עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ: וְלִבְנֵי קְהָת לָא יְהָב אֲרֵיפוּלְחַן קוּדְשָׁא עֲלֵיהוֹן בְּכַתְפָּא נָטְלִין:
כי עבדת הקדש עליהם. משא דבר הקדשה הארון והשלחן וגו' , לפיכך בכתף ישאו:
(י) וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת-קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ: וְקָרִיבוּ רַבְרְבַיָא יָת חֲנֻכַּת מַדְבְּחָאבְּיוֹמָא דְרַבִּיוּ יָתֵהּ וְקָרִיבוּ רַבְרְבַיָאיָת קֻרְבַּנְהוֹן לְּקֳדָם מַדְבְּחָא:
ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח. לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו: ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח. כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה:
(יא) וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֨יבוּ֙ אֶת-קָרְבָּנָ֔ם לַֽחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ: (ס) וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה רַבָּא חַדלְיוֹמָא רַבָּא חַד לְיוֹמָא יְקָרְבוּןיָת קֻרְבַּנְהוֹן לַחֲנֻכַּת מַדְבְּחָא:
יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח. ועדין לא היה יודע משה היאך יקריבו, אם כסדר תולדותם, אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקדוש ברוך הוא יקריבו למסעות, איש יומו:
(יב) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָֽרִאשׁ֖וֹן אֶת-קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן-עַמִּֽינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה: וַהֲוָה דִמְקָרַב בְּיוֹמָא קַדְמָאָה יָתקֻרְבָּנֵהּ נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב לְשִׁבְטָאדִיהוּדָה:
ביום הראשון. אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו' , כדאיתא בסדר עולם: למטה יהודה. יחסו הכתוב על שבטו, ולא שגבה משבטו והקריב. או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא, תלמוד לומר זה קרבן נחשון, משלו הביא:
(יג) וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: וְקֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְּפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:
שניהם מלאים סלת. למנחת נדבה:
(יד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:
עשרה זהב. כתרגומו, משקל עשר שקלי הקדש היה בה: מלאה קטרת. לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד, והוראת שעה היתה:
(טו) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְּכַרחַד אִמַּר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:
פר אחד. מיוחד שבעדרו:
(טז) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִּין חַד לְחַטָּאתָא:
שעיר עזים אחד לחטאת. לכפר על קבר התהום וטמאת ספק:
(יז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן-עַמִּֽינָדָֽב: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא תּוֹרִין תְּרֵין דִּכְרִיןחַמְשָׁא גְּדָיֵי חַמְשָׁא אִמְּרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵּין קֻרְבָּנָא דְנַחְשׁוֹןבַּר עַמִּינָדָב:(יח) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן-צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: בְּיוֹמָא תִּנְיָנָא קָרִיב נְתַנְאֵל בַּרצוּעָר רַבָּה דְיִשָׂשׂכָר:(יט) הִקְרִ֨ב אֶת-קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קָרִיב יָת קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַףחֲדָא מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָהמַתְקְלֵהּ מִזְרְקָא חַד דִכְסַף מַתְקְלַהּשַׁבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹןמְלַן סֻלְתָּא דְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:
הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו. מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטוה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו. וביסודו שלר' משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו: קערת כסף. מנין אותיותיו בגימטריה תתק"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון: שלשים ומאה משקלה. על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה, שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו' : מזרק אחד כסף. בגימטריה תק"כ, על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קודם תולדותיו, כמו שפרשתי אצל (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד, כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין: שבעים שקל. כנגד שבעים אמות שיצאו מבניו:
(כ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:
כף אחת. כנגד התורה שנתנה מידו של הקדוש ברוך הוא: עשרה זהב. כנגד עשרת הדברות: מלאה קטרת. גימטריה של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בד,, ל על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק:
(כא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:
פר אחד. כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר: איל אחד. כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו' : כבש אחד. כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:
(כב) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:
שעיר עזים. לכפר על מכירת יוסף, שנאמר בו (שם לז, לא) וישחטו שעיר עזים:
(כג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן-צוּעָֽר: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן נְתַנְאֵלבַּר צוּעָר:
ולזבח השלמים בקר שנים. כנגד משה ואהרן, שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים: אילם עתדים כבשים. שלשה מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים. שלש חמשיות כנגד חמשה חמשין, וחמשת הדברות הכתובין על לוח אחד, וחמשה הכתובין על השני. עד כאן מיסודו של ר' משה הדרשן:
(כד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן-חֵלֹֽן: בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה רַבָּא לִבְנֵי זְבוּלֻןאֱלִיאָב בַּר חֵלֹן:
ביום השלישי נשיא וגו' . ביום השלישי היה נשיא המקריב לבני זבולן, וכן כלם, אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל, נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר, לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו, ובשאר שלא נאמר בהן הקריב, נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני:
(כה) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(כו) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:(כז) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(כח) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(כט) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן-חֵלֹֽן: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֱלִיאָבבַּר חֵלוֹן:(ל) בַּיּוֹם֙ הָֽרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן-שְׁדֵיאֽוּר: בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה רַבָּא לִבְנֵי רְאוּבֵןאֱלִיצוּר בַּר שְׁדֵיאוּר:(לא) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(לב) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא:(לג) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(לד) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(לה) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן-שְׁדֵיאֽוּר: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֱלִיצוּרבַּר שְׁדֵיאוּר:(לו) בַּיּוֹם֙ הַֽחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן-צוּרִֽישַׁדָּֽי: בְּיוֹמָא חֲמִישָׁאָה רַבָּא לִבְנֵי שִׁמְעוֹןשְׁלֻמִיאֵל בַּר צוּרִישַׁדָי:(לז) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(לח) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(לט) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(מ) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(מא) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן-צוּרִֽישַׁדָּֽי: (פ) (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן שְׁלֻמִיאֵלבַּר צוּרִישַׁדָי:(מב)  שישי  בַּיּוֹם֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן-דְּעוּאֵֽל: בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה רַבָּא לִבְנֵי גָדאֶלְיָסָף בַּר דְעוּאֵל:(מג) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(מד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹּרֶת בּוּסְמַיָא:(מה) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(מו) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָּאתָא:(מז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן-דְּעוּאֵֽל: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֶלְיָסָףבַּר דְעוּאֵל:(מח) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן-עַמִּיהֽוּד: בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה רַבָּא לִבְנֵי אֶפְרָיִםאֶלִישָׁמָע בַּר עַמִיהוּד:(מט) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(נ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(נא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(נב) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(נג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן-עַמִּיהֽוּד: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֱלִישָׁמָעבַּר עַמִיהוּד:(נד) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן-פְּדָהצֽוּר: בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה רַבָּא לִבְנֵי מְנַשֶׁהגַמְלִיאֵל בַּר פְּדָהצוּר:(נה) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(נו) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(נז) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(נח) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(נט) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן-פְּדָהצֽוּר: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן גַמְלִיאֵלבַּר פְּדָהצוּר:(ס) בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן-גִּדְעֹנִֽי: בְּיוֹמָא תְּשִׁיעָאָה רַבָּא לִבְנֵי בִנְיָמִןאֲבִידָן בַּר גִדְעֹנִי:(סא) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהּוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(סב) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(סג) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(סד) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(סה) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן-גִּדְעֹנִֽי: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֲבִידָןבַּר גִדְעוֹנִי:(סו) בַּיּוֹם֙ הָֽעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן-עַמִּֽישַׁדָּֽי: בְּיוֹמָא עֲשִׂירָאָה רַבָּא לִּבְנֵי דָןאֲחִיעֶזֶר בַּר עַמִישַׁדָי:(סז) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(סח) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מלְיָא קְטֹּרֶת בּוּסְמַיָא:(סט) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(ע) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(עא) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן-עַמִּֽישַׁדָּֽי: וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֲחִיעֶזֶרבַּר עַמִישַׁדָי:(עב)  שביעי  בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן-עָכְרָֽן: בְּיוֹמָא חַד עֲשַׂר יוֹמָא רַבָאלִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל בַּר עָכְרָן:(עג) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵה מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(עד) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(עה) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(עו) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָאתָא:(עז) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן-עָכְרָֽן: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן פַּגְעִיאֵלבַּר עָכְרָן:(עח) בְּיוֹם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן-עֵינָֽן: בְּיוֹמָא תְּרֵי עֲשַׂר יוֹמָא רַבָּאלִבְנֵי נַפְתָּלִי אֲחִירַע בַּר עֵינָן:(עט) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת-כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֘ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם | מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה: קֻרְבָּנֵהּ מְגִסְתָּא דִכְסַף חֲדָא מְאָהוּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלַהּ מִזְרְקָאחַד דִכְסַף מַתְקְלֵהּ שַׁבְעִין סִלְעִיןבְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סֻלְתָּאדְפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא:(פ) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת: בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהִיא דִדְהַב מַלְיָא קְטֹרֶת בּוּסְמַיָא:(פא) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן-בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ-אֶחָ֥ד בֶּן-שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה: תּוֹר חַד בַּר תּוֹרֵי דְכַרחַד אִמַר חַד בַּר שַׁתֵּהּלַעֲלָתָא:(פב) שְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת: צְפִיר בַּר עִזִין חַד לְחַטָּאתָא:(פג) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן-עֵינָֽן: (פ) וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִיןחַמְשָׁא גְדָיֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵישַׁתָּא חַמְשָׁא דֵין קֻרְבַּן אֲחִירַעבַּר עֵינָן:(פד) זֹ֣את | חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַֽעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִזְרְקֵי-כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה: דָא חֲנֻכַּת מַדְבְּחָא בְּיוֹמָא דְרַבִּיוּיָתֵהּ מִן רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל מְגִיסֵיכַסְפָּא תַּרְתָּא עַשְׂרֵי מִזְרְקֵי כַסְפָּאתְּרֵין עֲשַׂר בָּזִיכֵי דְדַהֲבָא תַּרְתָּאעַשְׂרֵי:
ביום המשח אתו. בו ביום שנמשח הקריב, ומה אני מקים אחרי המשח, שנמשח תחלה ואחר כך הקריב. או אחרי המשח לאחר זמן, ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום, כשהוא אומר (ויקרא ז, לו) ביום משחו אתם, למדנו שנמשח ביום, ומה תלמוד לומר ביום המשח אתו, ביום שנמשח הקריב: קערת כסף שתים עשרה. הם הם שהתנדבו ולא ארע בהם פסול:
(פה) שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָֽאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע-מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ: מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין הֲוָה מַתְקְלָאדִמְגִיסְתָּא חֲדָא דְכַסְפָּא וְשַׁבְעִין דְמִזְרְקָאחָד כֹּל כְּסַף מָנַיָא תְּרֵיןאַלְפִין וְאַרְבַּע מְאָה בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא:
שלשים ומאה הקערה האחת וגו' . מה תלמוד לומר, לפי שנאמר שלשים ומאה משקלה, ולא פרש באיזו שקל, לכך חזר ושנאה כאן, וכלל בכלן כל כסף הכלים בשקל הקדש: כל כסף הכלים וגו' . למדך שהיו כלי המקדש מכונים במשקלן, שוקלן אחד אחד ושוקלן כלן כאחד, לא רבה ולא מעט:
(פו) כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל-זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה: בָּזִיכֵי דְדַהֲבָא תַּרְתֵּי עַשְׂרֵי מַלְיָןקְטֹרֶת בּוּסְמַיָא מַתְקַל עֲשַׂר סִלְעִיןהֲוָה מַתְקְלָא דְבָזִיכָא בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁאכָּל דְהַב בָּזִיכַיָא מְאָה וְעַשְׂרִין:
כפות זהב שתים עשרה. למה נאמר, לפי שנאמר כף אחת עשרה זהב, היא של זהב, ומשקלה עשרה שקלים של כסף, או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלי זהב, ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף, תלמוד לומר כפות זהב, של זהב היו:
(פז)  מפטיר  כָּל-הַבָּקָ֨ר לָֽעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים-עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת: כָּל תּוֹרֵי לַעֲלָתָא תְּרֵי עֲשַׂרתּוֹרִין דִכְרִין תְּרֵי עֲשַׂר אִמְרִיןבְּנֵי שַׁתָּא תְּרֵי עֲשַׂר וּמִנְחַתְהוֹןוּצְפִירֵי בַּר עִזִין תְּרֵי עֲשַׂרלְחַטָאתָא:(פח) וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר | זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֘ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי-שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַֽחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ: וְכֹל תּוֹרֵי לְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא עַשְׂרִיןוְאַרְבְּעָא תּוֹרִין דִכְרִין שִׁתִּין גַדְיַןשִׁתִּין אִמְרִין בְּנֵי שַׁתָּא שִׁתִּיןדָא חֲנֻכַּת מַדְבְּחָא בָּתַר דְרַבִּיוּיָתֵהּ:(פט) וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל-אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו: (פפפ) וְכַד עָלִיל משֶׁה לְמַשְׁכַּן זִמְנָאלְמַלָלָא עִמֵהּ וּשְׁמַע יָת קָלָאדְמִתְמַלֵל עִמֵהּ מֵעִלָוֵי כַפֻּרְתָּא דִיעַל אֲרוֹנָא דְסַהֲדוּתָא מִבֵּין תְּרֵיןכְּרוּבַיָא וּמִתְמַלֵל עִמֵהּ: פפפ:
ובבא משה. שני כתובים המכחישים זה את זה, בא שלישי והכריע ביניהם. כתוב אחד אומר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד, והוא חוץ לפרכת, וכתוב אחד אומר (שמות כה, כב) ודברתי אתך מעל הכפרת, בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת: מבין שני הכרובים. הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים ומשם יצא לאהל מועד: וישמע את הקול. יכול קול נמוך, תלמוד לומר את הקול, הוא הקול שנדבר עמו בסיני, וכשמגיע לפתח היה נפסק, ולא היה יוצא חוץ לאהל: מדבר. כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו: וידבר אליו. למעט את אהרן מן הדברות:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5