——–
כב. אין חובה לנקות מקום ציבורי מלוכלך [כגון לנקות את בית הכסא הציבורי] אף באופן שודאי מואסים להשתמש במקום מחמת הליכלוך. אך המנקהו הרי עושה חסד גדול. וכן הוא הדין שאין חובה לנקות את המטבח של הכולל וכדומה שאר מקומות ציבוריים, אף בשעה שהם מלוכלכים עד מאוד ומעוררים מיאוס, ואולם המנקה עושה מצוה מן התורה, וקדוש יאמר לו.
{(((ניקיון מקום ציבורי)))
כב. א. בספר חסידים (סימן מד) אחר שהאריך בגודל גנות הרוקק בפני חבירו וכדומה כתב, ולכן כל יראי ה' הצדיקים אשר אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, יהיו נזהרים למחול מיד להורג כינה או רוקק או עושה כל דבר מאוס, שלא יהא נכשל על ידם. ומעשה בחסיד אחד שהיה מכסה על הרוקים שהיה מוצא במקום אשר ידע אשר יהודי עשאו, והיה מוחל לו, ולפיכך היה מכסהו שלא יבוא אחר ויראה ויהיה נמאס ולא ימחול לעושהו, ויהיה העושה נכשל, ואחריו הוא טוב לנהוג אם טוב אם רע. עכ"ל. והרי מבואר דאין חיוב לנקות אלא חסידות.
ב. ולכאורה צריך בירור למה אין חיוב לנקות את המקום משום ואהבת לרעך כמוך, היות והאחרים נמאסים בכך. ונראה דטעמא דמילתא היא על פי המבואר לעיל (סימן ג סעיף ה) כי חיוב חסד הוא לאדם נזקק, ולא למי שמסתדר לבד ולא לעצל, ולכן אין האחרים נקראים זקוקים, לפי שיכולים לנקות בעצמם אם מפריע להם. ומעוד טעם והוא על פי המבואר לעיל (סימן ג סעיפים ד,יא) שאין חיוב עשיית חסד כאשר העושה והזקוק שניהם שוים, והרי לגבי נקיון זה כל באי בית המדרש או אותו מקום ציבורי יכולים לנקות באותה המידה, ואין כאן אחד שנמצא במצב זקוק יותר מן השני. אולם שני היתרים אלו לא יכונו אם אחד מבאי המקום הוא אדם זקן או חולה וכדומה, שאז קשה עליו לנקות. ועדיין נראה שפטורים מטעם נוסף והוא שהיות וזהו מקום ציבורי, ואין זה ביתם, הרי שדעת האנשים אינה מקפדת כל כך על הנקיון, ועל כן אינם נחשבים זקוקים כל כך. וגם משום שיש מנקה למקום הזה, הרי שהם ממתינים שיבא המנקה וינקה, ולכן אינם נחשבים זקוקים לדבר זה כל כך.}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5