——–
וכן כתוב עוד: "ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו וגו' ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה".
ויש להבין:
למה כשברח ממנה יוסף וראתה שלא יכלה לו הלכה וצעקה: "ראו הביא לנו איש וגו' לשכב עמי ואקרא בקול גדול", מה חשבה להרויח בזה שתצער אותו בהאשמה זו? ועוד משמע מהכתוב כאלו הביאה ראיה לדבריה שבגדו מנח אצלה שכמה פעמים הזכירה זאת שהניח בגדו אצלה ונס, ובפרט ממה שכתוב "ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו", ולכאורה מה זה יתן ראיה לדבריה, אדרבא זה ראיה שהיא תפסתו בבגדו והוא נס?
ואפשר שכונתה היתה כך, שהיא חששה תכף כשנס יוסף החוצה שיצעק מה שהיא עשתה לו שרצתה לאנסו, ולכן תכף היא הקדימתו כדי שכבר לא יהיה מקום לטענתו ולא יאמינו לו, וחששה ממה שבגדו בידה ואפשר שיחשדו בה שהיא תפסתו, ולכן אמרה: וינח בגדו אצלי, שהוא בכונה פשט בגדו ושם אצלי כדי שיחשבו שאני תפסתיו בכח והוא ברח, ועוד נתכונה לומר שהוא פשט בגדו כדי לאנסה, ומה שכשנס לא לקחו עמו זה בגלל שיחשבו שאני אנסתיו. וזהו שאומר: "ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה ותקרא לאנשי ביתה" וגו', משמע שכל מה שקראה לאנשי ביתה זה בגלל ויהי בראותה כי הניח בגדו אצלה, והינו שחששה שבזה שבגדו אצלה יטען שהיא אנסתו, ולכן תכף אמרה: "ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו" וגו', בכונה עזב בגדו כאן כדי לטען שאני אנסתי אותו וגם נתכונה שמתחלה פשט בגדו לאנסה, וכשנס לא לקחו עמו אלא השאירו שם אצלה בכונה לטען כנ"ל שהיא אנסה אותו, וזהו: "ויהי כהרימי קולי ויעזב בגדו" וגו', הינו לא לקחהו עמו לאחר שפשטו.
ונראה לישב למה יוסף לא דבר לאדונו משך כל הזמן שהיתה אשת אדונו מפתה אותו לדבר עברה, והיה אומר לאדונו מה שאשתו מציקה לו בפתוייה וכך היה מקדים רפואה למכה? ואפשר שיוסף הצדיק לא רצה לעשות מחלקת בין אדונו לאשת אדונו, שודאי דבר זה היה גורם למחלקת גדולה ביניהם, ולכן כל זמן שלא היה צרך מיחד לא אמר לאדונו כלום, ועוד יותר גם לאחר מכן לא ספר לאדונו שאשתו עשתה ערמומיות אלא משמע מהכתוב ששתק ולא ענה כלום.
העולה לנו מפרסום התורה את גבורתו וקדשתו של יוסף הצדיק ללמד הכיצד אין שום כח בעולם של טמאה על כל כחותיו כשוריו ואמצעיו לנצח רצון קדשה של איש יהודי, והדבר נאמר הן על הכלל בנס החשמונאים שלא עמד לאותם יונים כחם וממשלתם וכל אמצעיהם מלהדיח את עם ישראל מהתורה, וכמו כן הדברים אמורים לכל פרט ופרט מישראל, נלמד מיוסף הצדיק נער עברי עבד וקמה נגדו שרה וחשובה אשת פוטיפר, באיומים ובפתויים וכלום לא עמד נגד רצונו הקדוש של יוסף הצדיק ובמעט כחו הדף את כל כח הסטרא אחרא. וזה למוד גדול בשבילנו.
ובזה אפשר להבין את צער הגמרא בפטירתו של רבי יוחנן שהיה יפה תאר מאד ודמות דיוקנו זיוו וזהרו כיעקב אבינו עד שכשנפטר אמרו עליו "חבל על האי שופרא דבלי בעפרא", והוא תמוה מה יש לבכות על היפי החיצוני שהולך לעפר, אלא, מוסר גדול היה מלמד רבי יוחנן בחייו לכל רואהו, היאך יפה כמותו נטה לבו לתורה ויראת שמים ולא נתפתה ליצרו, ומציאותו היתה מוסר חי לכל בני דורו לנצח יצרם, ולכן בכו עליו "וי להאי שופרא דבלי בעפרא".
ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה (לט, כב)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5