——–
ו) והנה הערת הערה חדשה, עפ"ד הביאור הלכה (קא, א ד"ה והאידנא) הנ"ל שאם עומד אצל אתה גבור, ונזכר שלא כיוון באבות, יש לו עצה שלא ימשיך להתפלל, אלא יעמוד וימתין על הש"ץ שיאמר ברכת אבות [ויצא ממנו דשומע כעונה], וכשמגיע הש"ץ לברכת אתה גבור יתחיל בעצמו עכ"ד [ובזמן ההמתנה יוכל לחשוב בגדלות הבורא ית"ש אשר לו שמים ושמי השמים וכו', ובשפלות עצמו, ויכול גם לעיין ולהרהר בפרקי אבות, ולא הוי הפסק]. — אם עצה זו מועלת גם אם נזכר באמצע שמו"ע (כגון בברכת רפאנו) שלא כיוון באבות, שלא ימשיך להתפלל, אלא ימתין על הש"ץ, ויכוין לשמוע מהש"ץ עד ברכת רפאנו, ואז ימשיך בעצמו, או שעצה זו יעץ הבה"ל רק אם עומד אצל אתה גבור.
מעיקר הדין נראה כדבריך, בכדי שיציל לעצמו את ברכת האבות, ע"י שישמע מהש"ץ עד רפאנו, ואח"כ ימשיך [וכע"ז כתב הביה"ל (קכד, י ד"ה יכוין) בשם הרעק"א בשכח יעלה ויבא, אפשר להמתין לש"ץ עד שיגיע לרצה עיי"ש]. — אבל למעשה אינו נראה, כיון שבעוה"ר ראשינו מבולבל מהרבה מחשבות באמצע התפלה, ויש הרבה יראי שמים שבאמצע כל שמו"ע ידמה להם שלא כיונו באבות, ויעמדו וימתינו על הש"ץ, והש"ץ לא יוכל להתחיל החזרה בלי מנין, ותתבלבל להם כל שמו"ע וכל חזרת הש"ץ מפחד זה ומעצה זו. — [וגם כ' המשנ"ב (סי' קכד סק"מ) דלאו כל אדם יכול לכוין דעתו לשמוע הכל מהש"ץ ושמא לבבו יפנה וכו' עיי"ש].
ז) לכן למי שכבר עומד באמצע שמו"ע, יש עצה אחרת, טובה מהנ"ל, והוא שיכוין במודים, אשר כונת ברכה זו חשובה לדעת כמה ראשונים כמו ברכת האבות, כמש"כ בספר חסידים (סי' קנח) וז"ל ואם אי אפשר [לכוין בכל ברכות שמו"ע] יכוין בברכת אבות או בברכת הודאה עכ"ל [ועי' שם מוסר גדול לכונת התפלה]. הרי שהשוה שתי ברכות אלה, וכ"כ הרוקח (בשורש עבודת ה' והתפלה) המתפלל צריך שיכוין את לבו לכולן, ואם אינו יכול לכוין את לבו לכולן, יכוין את לבו באחת מהן, באבות או בהודיות עכ"ל. — הרי לנו בנוסף לסמ"ק ואגודה שהביא המשנ"ב בשעה"צ, עוד שני גדולי ראשונים שהוסיפו ואמרו שמודים שוה לאבות. ומהרש"ם בדע"ת (קא, א) הביא שגם הכל בו ומהרי"ל פסקו כהסמ"ק [שגם במודים צריך לכוין].
ולפ"ז כתב הקהלות יעקב (ברכות סי' כז (כו)) דמי שלא כיוון באבות יזהר מאד שעכ"פ יכוין במודים, ויהא יוצא בזה לדעת הרוקח וס' חסידים עכ"ד.
ח) [ובאופן כללי יש להעיר, דמש"כ הבה"ל הנ"ל לשמוע ברכות אבות מהש"ץ ואח"כ להמשיך באמירת יתר השמו"ע, אין חסרון במה שיש לו ברכת אבות בתורת שומע כעונה, ויתר השמו"ע באמירת עצמו, דכן אשכחן בקריאת המגילה, ששומעה כולה מהש"ץ, ואם לא שמע איזה תיבות יכול לקראם בעצמו ממגילה שלפניו].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
שו"ת גם אני אודך – א
קס"ח תשובות ובירורי הלכה בענינים הנוגעים למעשה
שקיבלתי ממו"ר הגה"צ – רבי יקותיאל ליברמן שליט"א
על שאלותי שחקרתי בס"ד ובחסדו הגדול
הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בן אאמו"ר הגה"ח רבי אלחנן י.ד. שליט"א – ב"ב – תשע"א לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5