——–
י"ט, ט"ז: וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש אגדה.))) הִתְמַהְמַהּ כְּדֵי לְהַצִּיל מָמוֹנוֹ.
הַפְלֵא וָפֶלֶא: לוֹט יוֹדֵעַ שֶׁקִּצָּהּ שֶׁל סְדוֹם קָרֵב, וְשֶׁהָאֱלֹקִים עוֹמֵד בְּכָל רֶגַע לְהַשְׁחִית אֶת הָעִיר, וּבְחַסְדֵּי שָׁמַיִם וּבְחֶמְלַת ה' עָלָיו זוֹכֶה לָנוּס וּלְהַצִּיל אֶת חַיָּיו בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְלֹא מִצִּדְקוּתוֹ שֶׁלּוֹ. וּבְכ"ז – עוֹמֵד וּמִתְמַהְמֵהַ. עַל מָה? עַל מָמוֹן!!! וַהֲרֵי בִּן רֶגַע יְכוֹלָה סְדוֹם לְהֵהָפֵךְ, וְיָמוּת לוֹט יַחַד עִם הַשְּׁאָר? אֶלָּא שֶׁהַמִּדּוֹת הַמֻּשְׁחָתוֹת וְהַטְּבָעִים הָרָעִים שֶׁבָּאָדָם, יֵשׁ בְּכֹחָם לִגְרֹם לְאָדָם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיְּסַפְּקוּ אֶת יִצְרוֹ!*(((וראה ברש"י עמ"ס פסחים (קי"ט ע"א) שכתב שדרך הקדמונים היתה להביא מגנזי אוצרותיהם עמהם במלחמתם, כדי שיימשך לבם אחר ממונם ולא יברחו…)))
כָּךְ הִכַּרְתִּי אָדָם שֶׁאַף בְּאַחֲרִית יָמָיו, כְּשֶׁכְּבָר רוֹב גּוּפוֹ לֹא תִּפְקֵד כָּרָאוּי, וְיִסּוּרֵי יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּבָר הֵתִישׁוּהוּ – עֲדַיִן נִהֵל מַאֲבָקִים וַהֲלִיכִים מִשְׁפָּטִיִּים עַל זְכֻיּוֹת וַהֲטָבוֹת לְמִינֵיהֶן שֶׁלָּהֶן הָיָה זַכַּאי, וְהֶאֱמִין שֶׁעוֹד יָבוֹא יוֹם וִיקַבֵּל עַל כָּךְ סְכוּמֵי עָתָק… , וְגַם אִם כֵּן – לְמִי? הֲיֵשׁ סִבָּה מֻצְדֶּקֶת שֶׁתְּאַבֵּד אֶת יָמֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים בִּטְרָדוֹת וּבָעִנְיָנִים שֶׁכָּאֵלּוּ? *(((וכמו שאמר רבי שלמה אבן גבירול: אדם דואג על דמיו ואינו דואג על ימיו, אך ימיו אינם חוזרים ודמיו אינם עוזרים! והרה"ק רבי יוסף מפולנאה אמר: כמה יש לרחם על אנשים, החיים בעוני בשביל למות בעושר… ))) הַאִם לֹא תָּחוּס עַל רְגָעֶיךָ הָאַחֲרוֹנִים לֶאֱסֹף בָּהֶם כַּמָּה זְכֻיּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא? *(((אחרי כותבי זאת, מצאתי מרגניתא טבא מה"כלי יקר" עה"ת (בראשית ד', י"ז) שכתב: שמימות קין נגזר על כל אוהבי ורודפי הממון המוכנים לאבד חייהם וימיהם בעבור בצע כסף, שיהיו נעים ונדים כקין לרוץ ולרדוף אחר הממון, אך ללא הועיל, שאף לכשיהיה להם כדי צורכם וסיפוקם ואף יותר – עכ"ז ימשיכו ברדיפתם מחמת הגזירה הזו, עד כלות ימיהם וחייהם. וסימן לדבר: שהאותיות הבאות לפני כס"ף הן אותיות ענ"י, שלעולם ירגישו עצמם עניים וחסרים בממון. וה' יצילנו. ))) אֶתְמְהָה! אֲבָל כָּךְ הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע…
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5