——–
א. וכאשר יענו אותו כן ירבה וכו' (א.יב)
איתא במדרש רבה (פ"א, יב) – דרש ר' עקיבא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים וכו'.
ויש להבין, מה ראה ר"ע לתלות את גאולת ישראל ממצרים בזכות הנשים הצדקניות?
ב. ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה (א.טו)
פירש רש"י –"שפרה"- זו יוכבד, על שם שמשפרת את הולד. "פועה"- זו מרים, על שם שפועה ומדברת והוגה לולד וכו'.
ויל"ע, מדוע ראתה התורה לקרוא ליוכבד ומרים דווקא בשם "שפרה ופועה" ולא בשם אחר?
ג. ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים (א.יז)
יש לדקדק, מדוע כפלה התורה והוסיפה "ותחיין את הילדים"- הרי נקטה היא כבר "ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים"- וא"כ ממילא ידעינן כי חיו הילדים ולא מתו?
ד. וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי (ב.טו)
איתא בסוטה (יב.) – וילך איש מבית לוי, להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת ביתו. תנא, עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה וכו' עמד וגירש את אשתו, עמדו כולם וגירשו את נשותיהן, אמרה לו ביתו: אבא, גזירתך גדולה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות, פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ובעוה"ב וכו'. עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו נשותיהן.
ויש לידע, מדוע נסתבב הדבר שדווקא מרים הוכיחה כביכול את עמרם אביה (שהיה גדול הדור), ולא אהרון הוכיחו?
ה. עוד יל"ע, מהי הטענה הכ"כ חזקה בטענת "הנקבות" שבשל כך הודה עמרם לביתו מרים?
ו. ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו (ב.ד)
איתא במדרש רבה (פ"א, כב) – לפי שהיתה מרים מתנבאת ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל. כיון שנולד משה נתמלא כל הבית אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. היינו דכתיב: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף", אחות אהרן ולא אחות משה. אלא שאמרה נבואה זו כשהיא אחות אהרן ועדיין לא נולד משה, וכיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה לה על ראשה, אמרה לה: בתי, והיכן נבואתך, והיינו דכתיב: "ותתצב אחותו מרחוק וכו'".
ויש לשאול – מדוע נבואה זו ניתנה להינבא דווקא ע"י מרים ולא ע"י אהרון. הרי מבואר כי היה אהרון כבר אז קיים?
ז. ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו (ב.י)
איתא בויקרא רבה (פ"א) – עשרה שמות נקראו לו למשה וכו', אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שיש לך איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה -"ותקרא שמו משה" הוי "ויקרא אל משה".
ויש לתמוה, מדוע מכל עשרת שמותיו של משה בחר ה' לקוראו דווקא בשם "משה", הרי שם זה אינו מביע אלא את פעולת המשייה של בתיה בלבד, וצ"ב!
ח. עוד יש לדעת, מדוע נס הצלת משה נעשה דווקא ע"י בת פרעה ולא ע"י איש אחר?
ט. ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי. וירץ ממנו וכו' (ד.כה-כו)
יש לידע, מדוע נסתבב כך שמשה לא מל את בנו, ורק צפורה אשת משה, היא אשר הצילה את משה ואת בנה מיד המלאך?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ בספרו שיחות מוסר (מאמר ד' בהגהה) בעניין מעלת תפקיד האישה. וז"ל – ומלבד שני הדברים הללו המועילים לנשיאת חן – תורה ומדות, מצינו עוד דבר שלישי – המוסר, שאמר החכם מכל אדם (משלי א, ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, כי לוית חן הם לראשך", מוסר האב ותורת האם הם "הלוית חן" לראש האדם.
ומהי תורת האם, והרי לא למדה תורה? אלא המוסר שלה, המדות והישרות שלה, זוהי התורה שלה. וכמו שמצינו אצל שלמה המלך: "דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו" (משלי לא.א) וחז"ל (סנהדרין ע', ע"ב) האריכו בביאור הפסוקים איך וכיצד ייסרתו אמו.
ומצאנו ברא"ש (פ"ג דמו"ק סי' י"א) בשם הראב"ד: שאמתא דבי רבי החרימה אדם שנהג שלא כדין, "ולא יכלו חכמי ישראל להתיר הנידוי משום שהיה בה חכמה יתירה ויראת חטא, ולא רצו לשקול עצמם כנגדה". ובודאי ש"תורה" לא למדה השפחה בבית רבי, אלא שקיבלה ממנו חינוך למידות וישרות, ומוסר זה שקיבלה בביתו העלה אותה יותר מחכמי ישראל, והוא הוא "תורת אמך" שהזהיר שלמה עליה. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה גדול כוחה של האשה, אשר על אף שאינה לומדת תורה, בבעלותה ישנה את ה"תורת אמך"- המוסר, המדות והישרות, אשר בכוחם לרוממה להיות יותר מחכמי ישראל.
התורה של הנשים, דרך החיים אשר נותנות הנשים לילדיהן ע"י האווירה שהן משרות בבית, אווירת צניעות וקדושה, יראת ה' טהורה מתוך סבר פנים יפות ונועם הליכות, אלו הן מקצת מן המעלות אשר יכולות הנשים להעניק לבית היהודי במעשיהן.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, בכח ה"תורת אמך"- מעשיהן וצניעותן אשר הינו חלק בלתי נפרד מעם ישראל – נגאלו ישראל, ללמדנו עד כמה גדול כוחה של האישה.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – יוכבד ומרים נקראו בשם "שפרה ופועה" דווקא. ללמדנו, עד כמה גדול ונעלה תפקיד הנשים, אשר יכולות במעשיהן – של "שפרה ופועה"- שיפור ופיעוי הולד – בכח אווירת הקדושה המחדירות בביתן, להגיע לידי "ותחיין את הילדים"- לייסד לדורי דורות את ה"תורת אמך" שלהן. הכל בכח מעשיהן וצדקותן. (אין ראוי יותר לקרוא למילדות אלא ע"ש ה"תורת אמך" שלהן – מעשיהן ונשימת אווירת הקדושה שלהן).
לפ"ז גם הקושיות ד'. ה' וו' מתורצות – תוכחת מרים לאביה, והנבואה אשר דווקא היא התנבאה ולא אהרון אחיה. מלמדים אותנו, עד כמה הכרחי תפקיד האישה, לאילו דרגות נעלות יכולה האשה להגיע – עד להוכחת הגדולים ולדרגת נבואה נעלית.
זהו ג"כ, הוכחת מרים את אביה: "אתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות", הגרימה לאי הולדת אף הנקבות היא חורבן לעם ישראל – איבוד "התורת אמך" ההכרחי כ"כ באווירת הבית היהודי, ובאמת הודה לה עמרם.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – נקרא משה רבנו דווקא בשם "משה" מכל עשרת שמותיו – כשם אשר קראתו בתיה – ע"ש המעשה שפעלה -"כי מן המים משיתיהו". ללמדנו, עד כמה מעשי האישה -"התורת אמך"- במוסר, במידות ובמעשי האישה יכולים לפעול, אף כ"כ הכרחיים הם בבית היהודי, להשריש בדור הבא – את ה"תורת אמך"- להחדיר את המעשים במהות הילדים -"משה" -"כי מן המים משיתיהו".
מעשה הצלת משה נסתבב דווקא ע"י בת פרעה. ללמדנו, עד כמה גדול כוחה של האישה בביתה לפעול להחדרת ה"תורת אמך" בביתה.
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – מעשה ציפורה מלמדנו, עד כמה גדולה מעלת תפקיד האישה, שיכולה היא להציל את כל ביתה, בעלה וילדיה – בכח מעשיה וצדקותה, כפי שהצילה ציפורה את משה ואת בנה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5