מעלת שבירת המידות – אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה מעלת שבירת המידות – אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים הצג

——–

א. ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה. ויקם אברהם מעל פני מתו (כג.ב-ג)

יש לבאר כוונת הפסוק! מהו שהוסיף קרא "ויקם אברהם וכו'"?

ב. ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד.א)

איתא בגמ' בבא בתרא (קמא.) ר' יהודה אומר: שהיתה לו בת ובכל שמה.

עי' בתוס' (שם) ד"ה בת – דהקשה, מדוע לא השיאה ליצחק?- ותירץ: דשמא קטנה היתה.

עוד תירץ: דמהגר היתה לו, ולא משרה, ולכך לא רצה להשיאה ליצחק.

ואכתי יש להבין, מדוע לא חיכה אברהם שתגדל בכל, הרי אף רבקה היתה קטנה וכדאיתא במדרש שהיתה בת שלוש?

ג. עוד צ"ע לתירוץ בתרא דתוס', הרי סוף סוף עדיפה היא על פני בחורה ממשפחתו אשר איננו מכירה?

ד. ואשביעך בה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק. ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה וכו' (כד.ג-ה)

איתא במדרש רבה (פנ"ט.ט) "ויאמר אליו העבד"- הדא הוא דכתיב: "כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב". "כנען"- זה אליעזר, "בידו מאזני מרמה"- שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא או אינה ראויה. "לעשק אהב"- לעשק אהובו של עולם זה יצחק. אמר: אולי לא תאבה ואתן לו את בתי, אמר לו: אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך.

ויל"ע, הרי אם ישחרר אברהם את ביתו של אליעזר תהיה היא ממילא כישראלית כשרה – כדין שפחה משוחררת, וממילא תתבטל ממנה קללת "הארור"?

ה. עוד יש לתמוה, הרי ביתו של אליעזר, אשר גדלה בביתו של אברהם, בודאי צדיקה היתה (דאל"כ ודאי שלא היה רוצה אליעזר להשיאה ליצחק) ועדיפה היא על פני רבקה אשר גדלה בבית בתואל ולבן הרשעים?

ו. עוד יש להבין, כיצד העדיף אברהם להשיא ליצחק דווקא אישה ממשפחתו אשר אינו מכירה ואינו יודע בטיב דרכיה, על פני ביתו של אליעזר אשר הכיר צדקותה ומעלותיה?

ז. והנערה טובת מראה מאוד בתולה ואיש לא ידעה (כד.טז)

יש לידע, מה העניין שהיה צריך קרא ללמדנו, כי רבקה היתה "בתולה ואיש לא ידעה", הרי ודאי שרבקה אמנו היתה צדיקה עד מאוד, ואין כלל לחשוד בה בדברים מכוערים אלו. ומדוע היה צריך קרא להשמיענו העניין?

ח. עוד יש להבין, מה העניין שהיה צריך להשמיענו כי "הנערה טובת מראה מאוד", הרי זאת כבר נדע מעניין אבימלך לקמן, ומה העניין להשמיענו הדבר הכא?

ט. ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח וכו' (כד.סא)

איתא במדרש – דלאחר עשיית אליעזר שליחותו, יצא מגדר ארור.

ויש להבין, מדוע זכה לכך, הרי מחובתו היתה לעשות שליחות אדונו אברהם?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר [מאמר קד] בעניין שבירת המידות. וז"ל – איתא במדרש: "בימיו של ר' תנחומא היו צריכים ישראל לגשמים, גזר תענית פעם ראשונה ושניה ולא ירדו גשמים, פעם שלישית, קם ודרש, אמר להם: כל אחד יעשה מצוה [יתן צדקה].

קם איש אחד ולקח כל מה שהיה לו בתוך ביתו ויצא לחלקו לעניים, פגעה בו גרושתו ואמרה לו תן צדקה לאותה אשה, שמיום שיצאה מביתך לא ראתה שום טובה, כיון שראה אותה בצרה גדולה נתמלא עליה רחמים ונתן לה, על שום שנאמר (ישעיה נח ז) "ומבשרך לא תתעלם".

ראהו איש אחד ועלה ואמר לרבי תנחומא, רבי אתה יושב כאן ועבירה נעשית שם, א"ל מה ראית, א"ל ראיתי איש פלוני שמדבר עם גרושתו ולא עוד אלא שנתן לה פרוטות, ואם לא שהוא חשוד עליה לא היה נותן לה.

שלח רבי תנחומא והביאו לפניו, א"ל: הרי יודע אתה שהעולם בצער וכו', א"ל: ולא כך דרשת מבשרך לא תתעלם, וסיפר לו כל אותו מעשה.

באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו לשמים, ואמר לפניו: רבונו של עולם, מה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי, ולא היה עליו מזונותיה, נתמלא עליה רחמים ונתן לה, אנו בני בניך, בני אברהם יצחק ויעקב ומזונותינו עליך, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים, באותה שעה ירדו גשמים ונתרווח העולם". (ויקרא רבה פל"ד יד, ע"פ מתנו"כ שם).

לימדונו חז"ל כמה גדול כח שבירת המידות. בזמן שלא הועילה תפילתו של רבי תנחומא ואף לא כל התעניות שגזר, הועילה והצילה שבירת המידות של אדם יחיד. והנה ידוע בשם הגרי"ס זצ"ל שקשה שבירת מידה אחת יותר מלימוד כל הש"ס כולו, ויתכן שמשום כך מעלתה ושכרה גדולים כל כך. עכ"ל.

א"כ מבואר – עד כמה נעלית היא שבירת המידות והתאוות, ועד כמה גדול ונעלה הוא האיש אשר זכה והתגבר על מידותיו ותאוותיו, יותר מאנשים גדולים וחשובים.

וכבר אמרו חז"ל: גדולה אחת בצער ממאה שלא בצער – כי מעלת המתגבר נעלית לאין ערוך.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי לאחר ש"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה"-אחרי הצער והעמל בהתגברותו על נסיונותיו [כפי שהתגבר אברהם ובכה אף מעט], ממילא, יזכה הוא ל"ויקם אברהם מעל פני מתו"- יתעלה ויתרומם למעלות נעלות עד מאוד, מכח התגברותו על תאוותיו ונסיונותיו, בהיותו בבחינת "אברהם".

לפ"ז גם הקושיות ג'. ד'. ה' וו' מתורצות – העדיף אברהם לבחור ליצחק אישה ממשפחתו – ביתו של בתואל, אחות לבן הארמי, ממקום פרוץ ומלא בעבודה זרה. מפני שנערה אשר התגברה כ"כ, שמרה עצמה מן החברה המקולקלת אשר סביבה ומבני משפחתה הרשעים, והיתה לצדיקה ובעלת מידות כל כך גדולה, היא הנערה הראויה ביותר ליצחק.

לכן על אף שיכל להשיא את יצחק לביתו בכל, ולחכות עד שתגדל. ועל אף שיכל להשיאו את ביתו של אליעזר הצדקת אשר גדלה בביתו הקדוש של אברהם. מ"מ, רבקה אשר התגברה כל כך, ושברה מידותיה והנהגות החברה אשר סביבה, גדולה ומרוממת היא יותר מכולן להינשא ליצחק אבינו, כי מעלת המתגבר נעלית לאין ערוך.

לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – היה צריך קרא ללמדנו, כי רבקה היתה "נערה טובת מראה מאוד" "בתולה ואיש לא ידעה"- ללמדנו, כי בחירת רבקה דווקא להיות אישה ליצחק, הינה דווקא מכח "הנערה טובת מראה מאוד"- על אף יופייה הגדול, ועל אף כי "בתולה ואיש לא ידעה"- וכדפירש רש"י: לפי שבנות הכנענים היו משמרות מקום בתוליהן, ומפקירות עצמן ממקום אחר – העיד על זו שנקייה מכל.

כי דווקא מכח התגברותה ושבירתה תאוותיה וניסיונותיה מכח יופייה וחברת בני מקומה הפרוצה, זכתה רבקה להיות הנעלית מכל הנשים, להיות אישה ליצחק.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – אליעזר אשר עשה שליחותו נאמנה, והתגבר ושבר רצונותיו האישיים [בהשאת ביתו ליצחק], זכה הוא ממילא להתעלות גדולה כל כך, עד ליציאתו מכלל "הארור" אשר נתקללו בני עמו הכנענים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן