——–
א. ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו' (א.א)
פירש רש"י – להודיע חבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם, שנא': "המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא".
ויש להבין, מדוע נמשלו בנ"י ל"כוכבים" דווקא, ולא לדבר אחר?
ב. ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה (א.טו)
פירש רש"י – "שפרה"- זו יוכבד, על שם שמשפרת את הולד. "פועה"- זו מרים, על שם שפועה ומדברת והוגה לולד וכו'.
ויל"ע, מדוע יוכבד ומרים אשר זכו לבתי כהונה, לויה ומלכות, קראתן התורה בשם שפרה ופועה דווקא, ולא קראתן בשמן יוכבד ומרים?
ג. וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. ותהר וכו' (ב.א-ב)
יש להבין – מדוע היתה צריכה התורה לספר את כל עניין לקיחת בת לוי ולידת משה?
ד. ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה (ב.ה)
פירש רש"י – והם דרשו: "את אמתה"- את ידה, ונשתרבבה אמתה אמות הרבה.
ויש להבין – במה זכתה בת פרעה שנעשה לה נס מיוחד שנשתרבבה ידה, למען הצלתה את משה?
ה. עוד יל"ע, מדוע הצלת משה נסתבבה דווקא ביום טבילת בת פרעה מגילולי אביה וכו'?
ו. ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו (ב.י)
איתא בויקרא רבה (פ"א) עשרה שמות נקראו לו למשה וכו', אמר לו הקב"ה למשה: חייך, מכל שמות שיש לך איני קוראך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה -"ותקרא שמו משה" הוי "ויקרא אל משה".
ויש לידע, מה מצא הקב"ה בשם זה יתר על שאר שמותיו של משה, שלכאורה מביעים יותר את גדלותו של משה מהשם משה עצמו?
ז. כי כבד פה וכבד לשון אנכי (ד.י)
יש להבין, מדוע נסתבב מאת ה' שמשה – מושיעם של ישראל. יעשה כבד פה וכבד לשון במעשה הגחלים בקטנותו, וכי לא היה עדיף שמנהיגם של ישראל יהיה בעל לשון ברורה ורהוטה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר פ"ו) בעניין מעלת השאיפה. וז"ל – ובספורנו פירש: "איש אשר רוח בו" בענין אחר, וז"ל: מוכן לקבל אור פני מלך חיים כענין "בלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות לא.ו) וכו'. ומדברי הספורנו למדנו, כי חכם לב ענינו, מי שמוכן לקבל אור פני מלך חיים, ור"ל מי שאינו מסתפק במה שיש לו, אלא כל כולו מבקש ושואף להתעלות יותר ויותר, זהו "חכם לב" אשר זוכה שיתן ה' חכמה בלבו. וזו היתה מעלתו הגדולה של יהושע, אשר בזה היה מיוחד יותר משאר בני דורו, כי לבקשת החכמה שלו לא היה שיעור. וכו'.
ומצינו גם במעשים טובים שצריך האדם לשאוף ללא גבול, וכמו שאמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה פכ"ה): "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם יצחק ויעקב, חיוב זה נאמר לכל אדם, ואפילו הוא רחוק מאד ממעשי האבות, מכל מקום צריך ששאיפתו תהא להגיע למעשי האבות, ואז הוא זוכה להתעלות כפי ערכו. עכ"ל.
עוד יש להוסיף את יסודו הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ג עמ' 207). וז"ל – אך גם בדרגותינו השפלות חייבים ללמוד בשביל עבודתנו ממה שגילו לנו חז"ל, אם אין אנו רואים פירות בעבודתנו, ואין החיזוקים שלנו מחזיקים מעמד, ולהתעוררות שלנו אין תוצאות נאותות בפועל, אל ישלה אותנו היצר הרע כאילו החסרון ביכולת ובכח שלנו.
אלא נדע שלא זו הסיבה! השואף אל הטוב בכל כחו, יסבור שיש בידו היכולת להגיע אליו, וממילא יתחזק ויתאמץ, ובסופו של דבר יתקן את עצמו ויעלה במעלות התורה והיראה.
מאידך גיסא, המרגיש כאילו אין בידו היכולת, עליו לדעת שחסר באמיתת שאיפתו, ומחובתו לחזק את שאיפתו ודבקותו אל המעלה ההיא בלמוד המוסר ובתפילה לעזר ה'. כשתיהפך השאיפה הטובה לקנין אמיתי בנפשו, אז ירגיש כי גם היכולת בידו, ועלה יעלה, ויצליח להוציא את שאיפתו הטהורה לפועל בעזרת ה' יתברך. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה חשובה היא השאיפה, השואף בכל כוחו אל הטוב, ודאי שיזכה להשיג את שאיפתו – כל אחד יכול, אין החיסרון בכוחנו וביכולותינו, אלא בשאיפתנו האמיתית אל הטוב.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – בנ"י נמשלו לכוכבים דווקא. לרמז לנו, כי כל אחד בעם ישראל הוא "כוכב"- כל אחד יכול להגיע למעלות רמות ונעלות אם ישאף שאיפה אמיתית אל הטוב. בכל אחד טמון כוכב, רק צריך הוא לגלותו.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – גילתה לנו התורה, כי אותן נשים צדיקות וגדולות – יוכבד ומרים. [יוכבד – אמם של משה, אהרון, ומרים הנביאה]. היו בתחילה רק "מילדות" פשוטות – אשר לא היה שום משמעות לשמן – כל מהותן היה "שפרה ופועה" בלבד.
אלא מתוך שאיפתן אל הטוב בכל כוחן – למסור נפש למען ילדי ישראל, והתאמצותן ל"ותחיין את הילדים"- זכו הן לכתרי כהונה לויה ומלכות.
וכדאיתא לקמן, שזכתה אותה "בת לוי" נסתרת להיות "יוכבד" אם משה – מושיעם של ישראל. ללמדנו, כי כל אחד יכול – אם יבקש האדם לשאוף אל הטוב, יצליח.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – נס הצלת משה ע"י בתיה בת פרעה ביום טבילתה מגיעולי בית אביה, מלמדנו, כי כל אחד יכול להגיע למעלות נעלות וגבוהות, אף גר ביום טבילתו יכול לזכות להתעלות מעלה מעלה ברוחניותו – עד זכייתו לקרוא שם למושיען של ישראל, ואף תבחר התורה לקוראו דווקא בשם זה מכל עשרת שמותיו.
בתיה בת פרעה – אשר גילתה במעשה הצלת משה שאיפה אמיתית להתעלות, בפושטה ידה להציל התיבה אף שלא היה בכוחה הטבעי להגיע אליה, עשה לה הקב"ה נס מיוחד, ונשתרבבה ידה למען הצלת התיבה שבה היה משה. ללמדנו, כי השואף בכל כוחו למלאות שאיפתו ובקשתו, יצליח להשיג מבוקשו, אף אם רק כעת טבל מגיעולי הע"ז ופרש מן הטומאה. (ואף שאביו הינו פרעה הרשע).
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – נסתבב מאת ה' שמנהיגם של ישראל – משה רבינו, יהיה גם כבד פה וגם כבד לשון. ללמדנו, שכל אחד יכול, השואף אל הטוב באמת – ודאי שיצליח. כפי שמשה רבינו אשר היה כבד פה וכבד לשון, בכל זאת בכח אמונתו ושאיפתו להתעלות, הצליח להיות מושיען של ישראל, ואף למסור התורה לעם ישראל, כך כל אחד צריך לדעת כי אין העיכוב תלוי בכוחותיו אלא בשאיפתו אל הטוב.
משה רבינו נקרא דווקא "משה" מתוך כל עשרת שמותיו – כשם שקראתו בתיה. כי במעשה בתיה הטביעה היא בנפשו את כח המעשה של "מן המים משיתיהו"- כח השאיפה והרצון למלא בקשתה ורצונה והצלחתה בכח השאיפה. כח זה הוטבע במשה רבינו – לשאוף לגדלות וע"י כך הצליח להגיע לכל המעלות הרמות שאליהן הגיע. לכן, אין ראוי יותר לבטא את מהות הצלחתו של משה להיות "משה", אלא לקוראו בשם "משה" כיסוד הנס של "מן המים משיתיהו" גבי בתיה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5