——–
והנה אהבת ה', היא הנקודה שמקרבת את האדם לבוראו ומדבקתו בו ית', ונצטוינו במצות עשה מדאורייתא לאהוב את הקב"ה "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
"בכל לבבך" פירושו: כל הרהורי הלב וכל הרגשות הלב. יש אדם שיכול לומר ששם הוא נמצא? – כמעט ולא! אלא מאי? שהאדם רוצה באמת לאהוב את הקב"ה בכל לבו, אלא ששאר ההרהורים תופסים את מקום אותה אהבה.
הדרך לכך היא ודאי ארוכה, אבל אילו היו באים להציע לאדם דרך קצרה שהיא ארוכה, כלומר: דרך קשה, אבל התוצאה מהירה מאוד – בתוך רגעים ספורים היה קונה את ה"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", האם היה מוכן או לא? אם היו מציעים לו לקטוע לו רגל אחת, והקב"ה בכבודו ובעצמו היה מבטיח לו אהבת ה' אמיתית שלא תסור מלבו לעולמים, האם היה מסכים או לא?
והפסוק ממשיך: "ובכל נפשך", ואמרו חז"ל: "אפילו נוטל את נפשך".
אצל חנוך נאמר: "ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים" (בראשית ה, כד) – הקב"ה לקח אותו אליו, כדי שיצא מן העולם בצדקותו, ולא ירשיע (עי' רש"י שם). ויתבונן האדם בנפשו: אילו הקב"ה בכבודו ובעצמו היה נותן בידו את הבחירה: או למות כעת, באופן מיידי, ועי"ז יקנה אהבת ה', קרבת ה' וכו', או להישאר לחיות ולנסות לקנות כאן בעוה"ז את כל המדרגות הללו, כשהדבר כרוך כמובן בעמידה בנסיונות וכו'. האם היה מוכן למסור את נפשו למען הקב"ה? בטוח שלא, בטוח שכן, מסופק, או אולי הוא היה רוצה להתייעץ? מה הוא היה עושה?
"ובכל מאודך" – בכל ממונך, וכמו שאמרו חז"ל: "יש אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו". כלומר, הפסוק מגלה לנו כאן את הנקודה האמיתית: לא צריך להגיע דוקא למצב של מסירות נפש בפועל [ואמנם יש יחידים שזוכים לכך]. המבחן הוא עד כמה מוכן למסור מהעצמיות שלו למען הקב"ה.
נבחין את הדברים. יש מושג למות על קידוש השם, ויש מושג לחיות על קידוש השם. לחיות על קידוה"ש זו עבודה הרבה יותר קשה מאשר למות על קידוה"ש!
והראיה, שהנה לכאורה יש להקשות: הרי נצטוינו להסכים למסור את נפשנו על קידוה"ש, ובכל הדורות יהודים רבים מסרו נפשם על קידוש השם, ואם מוכנים אנו למסור את הנפש, מדוע בנסיונות הרבים שנתקלים אנו בהם במשך היום, לא תמיד אנו עומדים?
התשובה האמיתית היא: למות על קידוה"ש יותר קל מאשר לחיות על קידוה"ש! לא כל מי שמסוגל למות על קידוה"ש, מסוגל גם לחיות על קידוה"ש. ונבאר את הדברים.
ההבדל בין נסיון של רגע אחד ודי, לבין נסיון תמידי – הוא הבדל של שמים וארץ! אדם מסוגל לעמוד אפילו בנסיון קשה, אבל כל זאת בתנאי שהנסיון הוא לזמן מועט. חז"ל מגלים לנו: "אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה, פלחו לצלמא" (כתובות לג ע"ב), וביאר שם תוס', שמכח תוקף היסורים הם לא היו מסוגלים לעמוד בנסיון!
ודאי שאם היו אומרים לחנניה מישאל ועזריה: "תשתחוו לצלם או שנהרוג אתכם!" – היה מוטל עליהם החיוב למסור נפש על עבירה זו שהיא מג' עבירות חמורות. אבל לסבול יסורים תמידיים – את זה כבר הנפש לא בהכרח מסוגלת לקבל.
אם רוצים אנו לחיות עם אהבת ה', מוכרח שתקדם לכך מסירות נפש אמיתית לקב"ה. אם אין את המדרגה התחתונה קודם, שהיא מסי"נ לבורא, בהכרח שאדם לא יגיע לחיים אמיתיים עם הקב"ה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א
ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5