——–
א. ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד.א)
איתא בגמ' בבא בתרא (קמא.) ר' יהודה אומר: שהיתה לו בת ובכל שמה.
עי' בתוס' (שם) ד"ה בת – דהקשה, מדוע לא השיאה ליצחק?- ותירץ: דשמא קטנה היתה.
עוד תירץ: דמהגר היתה לו, ולא משרה, ולכך לא רצה להשיאה ליצחק.
וצ"ע בתירוץ בתרא דתוס'- מאי גריעותא איכא במה שהיתה בת הגר, דלכך לא רצה להשיאה ליצחק?
ב. עוד יל"ע, תיפוק ליה דלא רצה להשיאה ליצחק משום שהיתה "אחותו", ואינה יכולה להינשא לו, ומדוע תלה הסיבה בכך שהיתה בת הגר דווקא?
ג. ואשביעך בה' אלקי השמים (כד.ג)
יש להבין, מדוע היה צריך אברהם להשביע את אליעזר לקיים ציוויו. וכי לא היה אליעזר, אשר היה דולה ומשקה מתורת רבו, נאמן בלא שבועה?
ד. עוד יש לבאר שינוי שבועת אליעזר לאברהם דהכא, משבועת יוסף ליעקב (להלן מז.לא), דהכא כתיב: "ואשביעך בה'" והיינו שהשביעו בשם ה', ואילו התם בשבועת יוסף לא השביעו יעקב בשם ה'. וצ"ב מאי שנא!
ה. ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה וכו' (כד.ה)
איתא במדרש רבה (פנ"ט.ט) "ויאמר אליו העבד"- הדא הוא דכתיב: "כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב". "כנען"- זה אליעזר, "בידו מאזני מרמה"- שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא או אינה ראויה. "לעשק אהב"- לעשק אהובו של עולם זה יצחק. אמר: אולי לא תאבה ואתן לו את בתי, אמר לו: אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך.
ויש להבין, הרי אליעזר צדיק גדול היה, וכדאיתא שהיה דולה ומשקה מתורת רבו. כיצד א"כ, קראו המדרש "בידו מאזני מרמה"- כיצד צדיק כאליעזר יחשד לרמות את יצחק ולשקרו?
ו. עוד יש לתמוה, הרי ביתו של אליעזר, אשר גדלה בביתו של אברהם, בודאי צדיקה היתה (דאל"כ ודאי שלא היה רוצה אליעזר להשיאה ליצחק) ועדיפה היא על פני רבקה אשר גדלה בבית בתואל ולבן הרשעים?
ז. עוד יש להבין, מדוע העדיף אברהם להשיא ליצחק דווקא אישה ממשפחתו שאינו מכירה ויודע בטיב דרכיה, על פני ביתו של אליעזר המכירה ויודע צדקותה?
ח. ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו (כד.לב)
איתא במדה"ג – "ורגלי האנשים"- שבאו עמו להעיד על הרשאתו ולשמרו בדרך שלא יגע בה ברבקה לרעה.
ויש להקשות, מדוע היה אליעזר צריך אנשים לשומרו שמא יפגע ברבקה, מדוע שצדיק כמוהו יעשה רעה זו סתם ללא סיבה!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (על הפרשה). בעניין מידות נקנות בירושה. וז"ל – גם יש לידע כי המדות בין לטב או למוטב מורישים האבות לבניהם אחריהם, כמ"ש בתורה ומפורש בדברי חז"ל בכמה מקומות ואכמ"ל.
והכלל הוא משאחז"ל במשנה (עדויות פ"ב מ"ט) האב זוכה לבנו בנוי ובכח ובעושר ובחכמה, ובכלל "כח" נכלל גם ענין המדות כידוע.
מעתה נבין היטב מה שהקפיד אברהם אבינו ע"ה כל כך ופחד ורחב לבבו, והשביע לאליעזר עבדו שלא יקח אשה לבנו מבנות הכנעני, כי הכנענים מושחתים במדות רעות, שהם זרעו של חם אבי כנען, אשר השחית והתעיב עלילה לפני אביו נח הצדיק, ואמנם החרימו וקללו בקללה נמרצת עד עולם ויאמר לו "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"- כלומר: כי חם השריש בקרבו ובקרב לב בניו מדתו הרעה והארורה אשר לא יוכלו לצאת ממנה, ונשארו כולם בעלי מומים עד עולם, אשר לא להם החרות ניתנה ורק עבד עבדים יהיה לאחיו!.
תדע שכן הוא, כשאמר לו אליעזר אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי וכו', אמרו חז"ל ע"ז (ב"ר כאן) הה"ד -"כנען בידו מאזני מרמה" וכו', שהיה יושב ומשקל בתו אם ראויה היא ליצחק או אינה ראויה וכו', א"ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך ע"כ.
הנה לא אמר לו שום חסרון אחר לא בו ולא בבתו, אלא מה שהוא מזרע כנען הארור ותו לא מידי, כלומר: שאברהם אבינו ענה לו כי לולא שהוא מזרע כנען היתה בתו ראויה להנשא ליצחק מכל צד, אך רק דבר זה מעכב… והרי מצינו מה נורא ענין המדות. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי מדות נקנות בירושה בין לטובה ובין לרעה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – אברהם לא רצה להשיא את בכל ליצחק. דווקא מפני שהיתה ביתה של הגר (ולא משרה), היות ומידות נקנות בירושה, חשש אברהם שמא המידות הרעות של עם הגר, ישתרשו בזרעו ויטביעו בו מידות מושחתות.
לכן על אף שהיתה "אחותו", סיבת "מידות נקנות בירושה" היתה עדיפה יותר מפני סיבת "אחותו" שלא להשיאו לבכל. מפני שאז היו מושרשות מידות רעות בכל זרעו לעולמים, כי מדות נקנות בירושה.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – דקדק אברהם להשביע את אליעזר בשם ה', לא הסתפק הוא רק בציווי גרידא להשיא את ביתו לאחת ממשפחתו. היות וחשש שמא "כנען בידו מאזני מרמה"- ושמא המידות הרעות המוטבעות באליעזר מצד היותו מבני כנען (אשר ירש הוא את מידותיו הרעות) ישפיעו על אליעזר לרמותו, ולא יקיים ציוויו כראוי, למען ישיא ביתו ליצחק.
לכן על אף צדקותו של אליעזר, חשש אברהם מהמידות המושרשות באליעזר אשר קנאן בירושה מאבותיו, והשביעו בשם ה' למען יעשה שליחותו נאמנה.
לפ"ז גם הקושיות ה'. ו' וז' מתורצות – באמת לא היה שום חסרון, לא באליעזר ולא בביתו. אלא רק היותם מזרע כנען הארור, המוטבעות בו מידות מושחתות שהוריש לזרעו. לכן על אף כי היה אליעזר צדיק גדול אשר היה דולה ומשקה מתורת רבו, קראו המדרש "בידו מאזני מרמה"- והיה חשש ממידותיו הרעות אשר ירש מאבותיו.
אף ביתו הצדיקה של אליעזר היתה ראויה ליצחק, אלא שהיותה מזרע כנען המוטבע במידות מושחתות אשר קנאתן בירושה, גרמה לאברהם שלא רצה להשיא אותה ליצחק.
ואף העדיף אברהם להשיא ליצחק אישה שאינו מכירה ואינו יודע בטיב דרכיה [כפי שמכיר את ביתו של אליעזר], ובלבד שתהיה ממשפחתו – המושרשת במידות טובות, שיושרשו ויקנו בירושה לכל זרעו אחריו.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – ידע אליעזר כי טבועות בו מידות מושחתות אשר ירשן בע"כ מכנען אבי אבותיו, לכן פחד שמא יפגע ברבקה רק כדי שיוכל להשיא ביתו ליצחק. לכן מינה אנשים שישמרוהו ויעידו עליו "שלא נגע ברבקה לרעה".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5