——–
א. כי תצא למלחמה וכו'. וראית בשביה אשת יפת תואר ולקחת לך לאשה (כא.י-יא)
פירש רש"י – אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו: "כי תהיין לאיש וכו'", וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו.
ויש להבין, הרי נשאה בהיתר, ומדוע סופו לשנאתה ולהוליד ממנה בן סורר?
ב. עוד יל"ע, מדוע נענש לבסוף דווקא בעונש זה של "בן סורר", מדוע אינו נענש בעונש אחר?
ג. וראית בשביה אשת יפת וחשקת בה ולקחת לך לאשה. והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה. והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים וכו' (כא.יא-יג)
פירש רש"י – כל כך למה? כדי שתהא בת ישראל שמחה, וזו עצבה. בת ישראל מתקשטת, וזו מתנוולת.
לכאורה משמע, כי מצווה התורה את אותו לוחם אשר חשק באותה אישה, לעשות בה כל מיני מנהגים למען תתבזה בעיניו, ולא ישא אותה לבסוף, אלא יקח בת ישראל כשרה.
ויש להבין, הרי אם ישא את אותה יפת תואר ודאי יגיירנה. מדוע א"כ, מקשה עליו התורה כל כך רק בכדי שישא בת ישראל?
ד. כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם (כא.יח)
יש להבין, מהיכן למד אותו בן סורר להיות כזה בעל תאווה – לזלול ולסבוא, לרדוף אחר בשר ויין וכו'. הרי הוריו טוענים כי "איננו שומע בקולנו", דמשמע כי ודאי דבר זה לא למד הבן הסורר מאביו ואמו ההגונים?
ה. לא תקח האם על הבנים (כב.ו)
יש לבאר כוונת הפסוק! דמדוע בחר קרא דווקא בלשון "לא תקח" ולא בלשון אחר (לא תיטול וכדו')?
ו. לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים וכו' (כג.ד-ה)
יש להבין, וכי בגלל סיבה זו של "אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" יש להעניש את העם העמוני והמואבי בכזו חומרה שאף דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם?
ז. עוד צ"ע, דהרי עמלק אשר היה הראשון שיצא להילחם בעם ישראל בקררו את כל האומות, ואחריתו עדי אובד כדכתיב: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (כה.יט), בכל זאת אם יבוא עמלקי להתגייר מקבלין אותו מיד.
מדוע א"כ, עמון ומואב אשר הרשיעו כנגד ישראל הרבה פחות, נענשו שלעולם "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'"?
ח. על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וכו' ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור וכו' (כג.ה)
יש לידע, דאחר ששכרו עליהם את בלעם כדי לקללם, מה מקום יש לחוש "על אשר לא קידמום בלחם ובמים"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (פר' חיי שרה) בעניין קלקול המידות וחסרון היראה. וז"ל – גם יש לידע כי המידות בין לטב או למוטב מורישים האבות לבניהם אחריהם, כמ"ש בתורה ומפורש בדברי חז"ל בכמה מקומות ואכמ"ל. והכל הוא משאחז"ל במשנה (עדיות פ"ב מ"ט) האב זוכה לבנו בנוי ובכח ובעושר ובחכמה, ובכלל כח נכלל גם ענין המידות כידוע.
הנה מצאנו ראינו דבר חידוש אשר נוראות ישמיעונו, עד היכן מגיע חיוב טהרת המדות באדם, כי צאצאיו של לוט אחר כמה דורות נתבעים למה לא זכרו חסד שנעשה עם לוט אבי אביהם – על ידי אברהם אבינו – שבזכותו ניצל הוא מתוך ההפכה של סדום ועמורה, כלומר: שהיה להם לכל דורותיו של לוט למסור לבניהם אחריהם דבר זה ולחייבם לפרוע החוב בהכרת הטוב שהם חייבים כולם לאברהם, ולעשות משום כך טובות לישראל שהם צאצאיו של אברהם, ולכל הפחות לקדם אותם בלחם ובמים בצאתם ממצרים.
והם שכפו את הטובה ולא עשו כך, ולא עוד אלא ששכרו את בלעם לקללם, נחתך עליהם גזר דין הקשה ביותר "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וכו' עד עולם"!.
כי מידה רעה זאת שנשחתו בה ב' אומות אלו, לא יוכל אף אחד מהם להיטהר ולהינצל ממנה, ולכן אינם זכאים בשום ענין ואופן לבוא בקהל ה' ולהדבק בישראל, כי תולדותם יהיו כמותם, בעלי מומים מושחתים במידות רעות, ומה להם לבני ישראל המצויינים במידות הטובות להשחית את נחלתם בזרע גרוע ומושחת, לכן גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי מדות נקנות בירושה בין לטובה ובין לרעה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א', ב', ג' וד' מתורצות – אותה אישה שבויה, גויה גמורה היא, עובדת עבודה זרה [כדמשמע ברש"י] ומושרשת בה. מידות רעות אלו עתידה היא להשריש בילדיה אשר יוולדו לה מאותו לוחם.
לכן אותו לוחם אשר חשק באותה גויה, אף שמגייר את אותה שבויה ונושאה בהיתר – מידותיה הרעות והמושחתות יושרשו בזרעו, וממילא יצא לו בן סורר ומורה, כי מידות נקנות בירושה.
כעת מובן, מהיכן למד אותו ילד להיות כזה בעל תאווה, לזלול ולסבוא, ועתידו לשכוח תלמודו וללסטם הבריות. היות ומידות אלו מושרשות בו בטבעו אשר ירש מאמו הנוכריה.
לכן מנסה התורה להשפיע על אותו לוחם בבקשתה ממנו לנוולה ולהמאיסה בעיניו, למען יחזור בו מבחירתו הרעה, כדי שישא בת ישראל כשרה אשר תשריש בזרעו מידות טובות לדורי דורות.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כשאתה בא "לקחת" אישה (מעשה ליקוחין-קידושין) היזהר לבדוק אחר מידותיה, כי אם יהיו בה מידות רעות, "לא תיקח האם על הבנים"- למען לא תשריש אותה אמא בילדיך ובכל זרעך מידות רעות, לכן היזהר לקחת רק בעלת מידות טובות בלבד.
ולפ"ז גם הקושיות ו', ז' וח' מתורצות – ב' אומות אלו אשר השחיתו מידותיהם, אינם זכאים בשום עניין ואופן לבוא בקהל ה' ולהידבק בישראל, כי תולדותיהם יהיו כמותם – בעלי מומים, מושחתים במידות רעות, כפי שעמון ומואב השחיתו מידותיהם בהיותם כפויי טובה כלפי זרעו של אברהם אשר חייבים הם להם הכרת הטוב. ולא קידמו הם את עם ישראל בלחם ובמים.
מידות מושחתות אלו התבטאו ממילא בשכירת בלעם לקללם ולכלות את כל עם ישראל. לזה דקדקה התורה להוסיף מעשה חמור זה לסיבת "הלחם ומים", היות ומכח מה ש"מידות רעות נקנות בירושה" נענשו ש"לא יבואו בקהל ה' עד עולם".
זאת בשונה מעמלק, אשר מגלה לנו התורה את סיבת הילחמו בישראל – "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים", כלומר, שהעיד הקב"ה בתורתו, כי כל רשעתו של עמלק שעבור זה קיבל עונשו של "מחה תמחה את זכר עמלק", היתה מפני שלא היתה בו יראת שמים, משום כך נתעצם בחוצפה ורשעות ועשה מה שעשה.
לכן כאשר אחד מבני אומה זו נפרד מהם, והוא ירא את ה' ומקבל עליו עול המצוות, ודאי ראוי הוא מיד לבא בקהל ה'. שאין העמלקי פגום במידותיו כעמוני ומואבי ואין חשש שישריש בזרע ישראל הקדוש את מידותיו המושחתות. [הגר"א לאפיאן].
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5