מַהִי מַטְּרַת הַנִּסָּיוֹן שֶׁמְּנַסֶּה הַבּוֹרֵא אֶת בְּרוּאָיו?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק ב - שו''ת מַהִי מַטְּרַת הַנִּסָּיוֹן שֶׁמְּנַסֶּה הַבּוֹרֵא אֶת בְּרוּאָיו?
תוכן עניינים הצג

——–

בנסיון יש תועלת רבה בין כאשר האדם עומד בו בין כאשר האדם נפל בו.

באדם ישנם ב' תופעות שליליות.

האחת – אשליה

והשנית – נחיתות

הבעיה האחת היא שאדם חי באשליה כאילו והוא מושלם במידה מסוימת או שכבש תאווה מסוימת, והנו חזק בזה, ואינו נצרך לגדרים וסייגים או ללמוד מוסר על כך, וחי בשאננות, ובנקל אף יגיע לגאוה מכך.

כשאדם נכשל בנסיון שנחת עליו במה שחשב שהוא מושלם, יצא הוא מטעות זו, ומסיק מסקנה שהנה וחי באשליה, ועדיין צריך הוא חיזוק בתורה ותפילה ויראת שמים, ולעשות עוד גדרים וסייגים לבלתי יחטא שהנה ושורש הרע עדיין טמון בקרבו, ומה שעד עתה נצח – זהו מפני שהקב"ה עזרו אולם אלמלי כן לא היה יכול ליצרו.

בעית הנחיתות, היא שהאדם אינו מאמין בכח עצמו וחושש מלגשת למשימות חשובות אם זה בלימוד התורה בעיון או בְּהֶסְפֵּק בקיאות, אם זה בשבירת תאוה או מדה רעה, וחושב על אי אלו מצוות עשה או לא תעשה או על כבישת מידה או תאוה מסוימת שהיא למעלה ממדרגתו ולכך אף אינו מנסה להתמודד עם יצרו עליה, ובפרט כְּשֶׁמּוֹעֵד כמה פעמים, מיד מסיק מסקנא שאין על מה להשקיע בחסרון זה שהוא לקוי בו.

בנסיון מסובך שמזדמן לו לאדם, אז הלא מוכרח הוא להתאמץ על מנת להישרד מחמת תוקף הנסיון, ואז משקיע הוא מאמצים נוספים לנצח, וכשהוא אכן מנצח – מסתמא שינצח אחר שהנו מתאמץ – רואה הוא שהמשימה אינה כ"כ ממנו והלאה, ועם רצון והחלטה יכול הוא לנצח, ובכך יוצא הוא מנחיתותו ומקבל בטחון בעצמו להצליח.

העולה הוא שעל האדם לעולם להפיק תועלת מנסיונותיו בין אם עמד בהם בין אם נכשל, והיינו אם נכשל עליו להפיק מכך שעדיין הרע בקרבו ולצאת מהשאננות כנ"ל, ומעתה להרבות בגדרים וסייגים מה שיחזקהו מעתה שידיעותיו יכנסו ללבו, ולא יהיו בגדר "ידיעה" בלבד, וכענין: "וידעת היום והשבות אל לבבך". ואם נצח את יצרו עליו להפיק מכך שיש לו יכולת וכוחות לנצח, ועליו לנצלם ולא להתיאש מפני שום עימות עם יצרו.

ובפרט שללא נסיונות, לעולם לא יתאמץ האדם ליישם את כוחותיו ולהוציאם לפועל, הנסיונות המה אתגרים לאמץ האדם את כוחותיו ובכך לרוממו ולגדלו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן