——–
"כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ"
דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לַה' בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קלא, ב) :, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ". רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ תִּינוֹק הַמְבַקֵּשׁ מֵאִמּוֹ תָּמִיד, לֹא כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, הוּא מִתְרַגֵּז וּמַקְפִּיד עַל זֶה. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן – רַק צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תָּמִיד.
"וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ"
"וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ" (ישעיה סב, ז) . כֵּיוָן שֶׁהוּא נָתַן לְךָ רְשׁוּת לְבַקֵּשׁ, לָמָּה תֶּחֱשֶׁה?! הָאָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁעַל לְבָבוֹ, כְּאָדָם הַמְדַבֵּר לִפְנֵי אָבִיו. וִיכוֹלִים לְדַבֵּר אַף בִּלְשׁוֹן לַעַז.
כְּשֶׁהָיוּ בָּאוֹת לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נָשִׁים שֶׁבַּעֲלֵיהֶן לֻקְּחוּ לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא בִּבְכִיּוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲבוּרָן, הָיָה אוֹמֵר לָהֶן: מָה אַתֶּן בָּאוֹת אֵלַי? לֶכְנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, פְּתַחְנָה אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, בְּכֶינָה וּשְׁפֹכְנָה אֶת כָּל מַר לִבְּכֶן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּבֵּרְנָה עַל לִבְּכֶן לְפָנָיו, וְהַכֹּל בִּשְׂפַתְכֶן הַפְּשׁוּטָה [אִידִּישׁ]!
הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אוֹמֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּתְבְּעוּ מִמֶּנּוּ "וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ" – אֵין צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ תְּחִנּוֹת, אֶלָּא לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹחֵץ עַל הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קלא, ב) : "כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ". הַאִם צְרִיכִים נֻסְחָאוֹת כֵּיצַד לְבַקֵּשׁ מֵאֵם? – כְּשֶׁכּוֹאֵב בּוֹכִים לִפְנֵי הָאֵם!
הַפְּנִיָּה בַּתְּפִלָּה יְשִׁירוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
פַּעַם בָּא אֶחָד אֶל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּבַקָּשָׁה עֲבוּר אִישׁ אֶחָד שֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה בַּעֲבוּרוֹ. עָנָה לוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בִּמְנוֹד רֹאשׁ: עָנִי מְבַקֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ הֶעָנִי לֵילֵךְ לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה מֵעָנִי שְׁלִישִׁי, הַאִם לֹא מְגֻחָךְ הַדָּבָר?!
לְכוּ יָשָׁר אֶל מִי שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ וְהַזָּהָב שֶׁלּוֹ, וְאֶל מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעַ! כָּאָמוּר (חגי ב, ח) : "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב", וְנֶאֱמַר עוֹד (תהלים ג, ט) : "לַה' הַיְשׁוּעָה".
מִי הַגִּבּוֹר שֶׁהָרַג אֶת נִיקוֹלַאי?
אָמַר פַּעַם הֶ"חָפֵץ חַיִּים": מִי קָבַר אֶת נִיקוֹלַאי [מֶלֶךְ רוּסְיָה]? – יְהוּדִים בָּכוּ וְצָעֲקוּ עַל הַצָּרוֹת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, וְזֶה עָזַר שֶׁנִּפְטְרוּ מִמֶּנּוּ.
תְּפִלָּה בְּצֵרוּף בִּטָּחוֹן
בִּזְמַן שֶׁבִּתּוֹ הַצְּעִירָה פֵייגְל, יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הִלֵּל בְּוִילְנָא, הוֹדִיעוּ לְבֵית הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁאֵינָהּ מִתְעוֹרֶרֶת מִתַּרְדֵּמָתָהּ, לְאַחַר שֶׁהִרְדִּימוּהָ בְּעֵת הַלֵּדָה.
הָיָה זֶה בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אוֹדוֹת חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן שֶׁל לִמּוּד הָ"אַלְפַסִּי" עִם רַשִּׁ"י, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל אָדָם לָדַעַת אֶת כָּל הַשַּׁ"ס בְּקִצּוּר. לְפֶתַע, בָּא בִּמְרוּצָה וּבְבֶהָלָה בְּנוֹ אַהֲרֹן, וְצָעַק בְּקוֹל: אַבָּא, זְקוּקִים לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, הוֹדִיעוּ בַּטֶּלֶפוֹן כִּי הַיּוֹלֶדֶת מְסֻכֶּנֶת מְאֹד!
הֵשִׁיב הֶ"חָפֵץ חַיִּים": כֵּן, צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל!
לָקְחוּ סִפְרֵי תְּהִלִּים, וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַצְמוֹ אָמַר לִפְנֵי הַצִּבּוּר שְׁנֵי פִּרְקֵי תְּהִלִּים וּ'מִי שֶׁבֵּרַךְ' לַיּוֹלֶדֶת, וְלֹא רָאוּ שׁוּם הִתְמַרְמְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא דִּבֵּר מְאוּם עַל כָּךְ, אֶלָּא חָזַר שׁוּב לְדַבֵּר אוֹדוֹת עִנְיַן לִמּוּד הָ"אַלְפַסִּי".
כָּל הַנּוֹכְחִים שָׁם לֹא יָכְלוּ לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו מֵחֲמַת בְּכִיּוֹת הָרַבָּנִית, שֶׁהָיְתָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, מִפְּנֵי חֻמְרַת הַמַּצָּב. וְאִלּוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו כְּרֶבַע שָׁעָה.
אַחַר כָּךְ נִכְנַס נֶכְדּוֹ, הָרַב ר' אֱלִיעֶזֶר, וּבֵרְכוֹ בְּ'מַזָּל טוֹב', בְּאָמְרוֹ: בָּרוּךְ ה'! נוֹלַד בֵּן, וְגַם הַיּוֹלֶדֶת הֵקִיצָה מִסַּם הַהַרְדָּמָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הֶ"חָפֵץ חַיִּים", הִכָּה כַּף אֶל כַּף, וְאָמַר הַפָּסוּק (מיכה ו, ו) : "בַּמָּה אֲקַדֵּם ה', אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם", וּבָכָה עַל הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.
מַה נֶּהְדָּר הָיָה מַרְאֵה כֹהֵן!
תְּפִלָּה לְמַעַן הַכְּלָל נַעֲנֵית יוֹתֵר מַהֵר
אָדָם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ. "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ" (דברים כו, ז) . לִכְאוֹרָה צָרִיךְ לִכְתֹּב 'וַיִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ', אֶלָּא 'קוֹלֵנוּ' מְלַמְּדֵנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק לָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַקּוֹל הוּא סְגֻלָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה לָאָדָם יוֹתֵר מַהֵר.
וְכֵן תְּפִלָּה לְמַעַן הַכְּלָל נַעֲנֵית יוֹתֵר מַהֵר, שֶׁכֵּן כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ: יֵשׁ תְּפִלָּה אֲפִלּוּ לְכַמָּה שָׁנִים. לִפְעָמִים עוֹנֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּד, לִפְעָמִים אַחַר כַּמָּה יָמִים, וְלִפְעָמִים לְאַחַר זְמַן רַב.
סְגֻלָּה לְהַסְמִיךְ אֶת הַתְּפִלָּה לְאַחַר עֲשִׂיַּת מִצְוָה, כִּי אָז עוֹזֶרֶת זְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲנֶה. לָכֵן אוֹמְרִים אֶת בַּקָּשׁוֹת הָרַחֲמָן לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי לִסְמֹךְ לְקִיּוּם הַמִּצְוָה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
צְרִיכִים לְכַנֵּס אֶת הַטַּף וְלִבְכּוֹת עֲלֵיהֶם: מַה יְהֵא אִתְּכֶם אִם, חַס וְשָׁלוֹם, מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא יְמַהֵר וְיָבוֹא?
צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לְבַקֵּשׁ
כְּשֶׁאָדָם שׁוֹטֵחַ אֶת תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל יְבַקֵּשׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי זֶה! כִּי הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טּוֹב עֲבוּרוֹ – "יֵשׁ עֹשֶׁר הַשָּׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ". לִפְעָמִים אֲפִלּוּ עֹשֶׁר אֵינוֹ טוֹב. הִנֵּה רוֹאִים, שֶׁעַל פִּי רֹב, בְּנֵי הַגְּבִירִים אֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָם. אֶלָּא כָּךְ יְבַקֵּשׁ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם זֶה טוֹב בִּשְׁבִילִי, תֵּן לִי! וְאִם לֹא – לֹא!
וְהִמְתִּיק בְּמָשָׁל: שְׁנֵי שְׁכֵנִים, הָאֶחָד – בַּעַל חֲנוּת מַמְתַּקִּים, וְהָאֶחָד – אָב לְיֶלֶד קָטָן.
אוֹמֵר אֲבִי הַיֶּלֶד לְבַעַל הַחֲנוּת: כְּשֶׁבְּנִי יִכָּנֵס לַחֲנוּתְךָ, תֵּן לוֹ כַּמָּה סֻכָּרִיּוֹת וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ.
בַּעַל הַחֲנוּת שֶׁלֹּא הָיָה מִן הַפִּקְּחִים, הֶאֱכִיל אֶת הַיֶּלֶד בְּהַרְבֵּה סֻכָּרִיּוֹת, עַד שֶׁהַיֶּלֶד חָלָה מֵרֹב אֲכִילַת הַסֻּכָּרִיּוֹת. כְּשֶׁבָּא לְאַחַר מִכֵּן לַאֲבִי הַיֶּלֶד וּתְבָעוֹ לְשַׁלֵּם עֲבוּר הַסֻּכָּרִיּוֹת, אוֹמֵר לוֹ אֲבִי הַיֶּלֶד:
-כְּסִיל שֶׁכְּמוֹתְךָ! מַדּוּעַ הֶאֱכַלְתָּ אֶת בְּנִי בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה סֻכָּרִיּוֹת עַד שֶׁנֶּחֱלָה מִזֶּה? וְעַל כָּךְ עוֹד אֲשַׁלֵּם לְךָ?! אֲנִי בִּקַּשְׁתִּיךָ לָתֵת לוֹ סֻכָּרִיָּה אוֹ שְׁתַּיִם וְלֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, כַּמָּה נוֹתְנִים לְיֶלֶד?
הוֹלְכִים הַשְּׁנַיִם לְדִין תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב.
נוּ, מַה דַּעְתְּכֶם? מִי יְנַצַּח בַּדִּין תּוֹרָה?
בָּרוּר שֶׁאֲבִי הַיֶּלֶד. בַּעַל הַחֲנוּת הוּא הֲרֵי בַּר דַּעַת וְעָלָיו לְהָבִין כַּמָּה אֶפְשָׁר לָתֵת לְיֶלֶד.
נוּ, וְעִם בְּנֵי הָאָדָם זֶה לֹא כָּךְ?!
כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה נִדְמֶה לוֹ, שֶׁאִם יַשִּׂיג וִיקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, יִהְיֶה מְאֻשָּׁר, וְיֵשׁ לוֹ עוֹד טְרוּנְיָה כְּלַפֵּי מַעְלָה עַל שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ. אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת, וְיִרְאֶה שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה לוֹ טוֹב – יִפְנֶה לָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְיֹאמַר:
– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַדּוּעַ נָתַתָּ לִי מְבֻקָּשִׁי, לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לְבַקָּשָׁתִי, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ הִנְּךָ מַה בֶּאֱמֶת טוֹב עֲבוּרִי, וְלָמָּה נָתַתָּ לִי?!
אִם הָאָדָם יַזְמִין, כִּבְיָכוֹל, אֶת הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְדִין תּוֹרָה, הֲרֵי, כִּבְיָכוֹל יַפְסִיד בַּדִּין תּוֹרָה, חָלִילָה. וְאִם כֵּן, יָכוֹל הַבּוֹרֵא עוֹלָם עַל פִּי דִּין שֶׁלֹּא לָתֵת לָאָדָם מְבֻקָּשׁוֹ, וְאִם כָּךְ, מַה טְּעָנוֹת יֵשׁ לוֹ לָאָדָם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַדּוּעַ אֵינְךָ נוֹתֵן לִי?
עוֹד מֵאִמְרוֹתָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים"
אָדָם שׁוֹכֵחַ כִּי תַּכְלִיתוֹ הִיא לְעִנְיָנִים נִשְׂגָּבִים. אִם הוּא מְקַבֵּל 'פַּת לֶחֶם', הוּא מְאֻשָּׁר וּמִסְתַּפֵּק בְּכָךְ.
לְכָל הַפָּחוֹת, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְכַוֵּן בְּעִנְיְנֵי שָׁמַיִם בְּבִרְכַּת "הֲשִׁיבֵנוּ" וּבְבִרְכַּת "סְלַח לָנוּ", כְּמוֹ שֶׁמְּכַוֵּן בְּבִרְכַּת "בָּרֵךְ עָלֵינוּ".
הִנֵּה, יֵשׁ סְלִיחוֹת לְתַחֲלוּאֵי יְלָדִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְזֶה בְּגַשְׁמִיּוּת. אֲבָל, בַּזְּמַן הַזֶּה, יֵשׁ תַּחֲלוּאֵי יְלָדִים בְּרוּחָנִיּוּת עַל יְדֵי הַחָפְשִׁים וְהַכּוֹפְרִים, וְצָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה עַל כָּךְ.
"זָכְרֵנוּ לְחַיִּים – לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים" – הַכַּוָּנָה, תֵּן לָנוּ חַיִּים כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִפְעֹל בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שָׁמַיִם.
וּבְאֹפֶן אַחֵר אָמַר פַּעַם בִּתְפִלָּתוֹ לַה': אִם אֶחְיֶה, אוּכַל לִפְרֹעַ לְךָ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁאָנֹכִי חַיָּב לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ.
בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אָמַר: אָדָם מְסַפֵּר: הָיָה לִי סַבָּא, וַאֲבִי-סַבָּא – אֵיפֹה הֵם? – טְמוּנִים בָּאֲדָמָה. מַדּוּעַ לֹא יְבַקֵּשׁ בַּעֲבוּרָם, בְּעַד קְרוֹבָיו שֶׁיָּקוּמוּ [כִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא: "אַל תִּתֵּן דֳּמִי לוֹ"], אַף אֶחָד אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ, כִּי יֵשׁ לַחַיִּים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל קְרוֹבֵיהֶם שֶׁמֵּתוּ.
אָמַר: אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי אָדָם כַּמָּה אֲמִירַת בִּרְכַּת "אֲשֶׁר יָצַר" בְּכַוָּנָה יֵשׁ בְּכֹחָהּ לַחֲשֹׂךְ מַחֲלוֹת רַבּוֹת, אֲזַי הָיוּ אוֹמְרִים אוֹתָהּ בַּכַּוָּנָה הָרְאוּיָה.
פְּעָמִים שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ, וּמִתְעַכֵּב לְדַבֵּר עִם אָדָם מְסֻיָּם לְמִסְפַּר רְגָעִים, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁעוֹד יַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לִפְנֵי "בָּרְכוּ".
אָמְנָם, מִשֶּׁהִגִּיעַ, וְנוֹכַח כִּי כְּבָר אַחֲרֵי "בָּרְכוּ" – צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּנַפְשׁוֹ: אִם הָיָה הוֹלֵךְ לְהִשְׂתַּכֵּר כָּךְ וְכָךְ זְהוּבִים הַאִם הָיָה מִתְעַכֵּב בַּדֶּרֶךְ?!
עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל אֲמִירַת קְרִיאַת-שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ, יֵשׁ לִלְמֹד מִגָּלְיַת הַפְּלִשְׁתִּי, שֶׁכָּתוּב (שמואל א' יז, טז) : "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ זַ"ל: כְּדֵי לְבַטְּלָן מִקְּרִיאַת-שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. הוּא עָשָׂה כֵּן כְּדֵי לְהַחֲלִישׁ כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵינָם קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ – אֵין כֹּחָם יָפֶה.
הַמְאַחֵר תְּפִלָּה אַף לְצֹרֶךְ הֲכָנָה יְתֵרָה – לְמָה הוּא דּוֹמֶה
הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אָמַר עַל מִי שֶׁמְּאַחֵר זְמַן תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל הֲכָנָה וְכַוָּנוֹת, כִּי הוּא דּוֹמֶה לְאוֹתוֹ כַּפְרִי שֶׁקִּבֵּץ נְדוּנְיָה עֲבוּר בִּתּוֹ יָד עַל יָד, וּכְשֶׁהָיָה מִזְדַּמֵּן לוֹ שְׁטָר חָדָשׁ וְיָפֶה, הָיָה טוֹמְנוֹ.
כֹּה הָיוּ מֻנָּחִים, טְמוּנִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַסְּכוּם.
כְּשֶׁבָּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְצָרְכֵי הַנִּשּׂוּאִין, לֹא רָצוּ בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת לְקַבְּלָם. הָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינָיו, שֶׁשְּׁטָרוֹת כָּל כָּךְ יָפִים אֵינָם מִתְקַבְּלִים. נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ, וְהֶחְלִיט לָגֶשֶׁת לְבַנְק הַמְּלוּכָה. מִשֶּׁהִגִּיעַ לְשָׁם, רָאָה וְהִנֵּה בְּנֵי אָדָם מַחֲלִיפִים שִׁטְרוֹתֵיהֶם, וְאָמְנָם, רָאָה כִּי אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁשִּׁטְרוֹתֵיהֶם קְרוּעִים וּבָלִים – גָּעֲרוּ בָּהֶם, לָמָּה לֹא שָׁמְרוּ עַל שִׁטְרוֹת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמִים כַּיָּאוּת! אַף עַל פִּי כֵן רָאָה שֶׁהַמְמֻנֶּה לָקַח אֶת הַשְּׁטָרוֹת, קֵרֵב אֶת הַגְּזָרִים אֶחָד לְאֶחָד וְהִדְבִּיקָן. לְאַחַר שֶׁהִבִּיט בַּחֲתִימַת הַשְּׁטָר וּמְצָאָהּ כַּהֲלָכָה, קִבֵּל אֶת הַשְּׁטָרוֹת וְהִכְנִיסָן לְקֻפַּת הָאוֹצָר.
מִשֶּׁרָאָה זֹאת הַכַּפְרִי דְּנָן, נָחָה עָלָיו דַּעְתּוֹ: וַדַּאי יְקַבְּלוּ אֶת שִׁטְרוֹתָיו הַחֲדָשִׁים וְהַמְגֹהָצִים. מִשֶּׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ, הִגִּישׁ אֶת שִׁטְרוֹתָיו וְהִנִּיחָם עַל הַדֶּלְפֵּק. הַפָּקִיד הַמְמֻנֶּה מַבִּיט בָּהֶם, וּמִיָּד מַחְזִירָם בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים לַכַּפְרִי.
הַלָּה נִדְהַם נָשָׂא קוֹלוֹ וְצָעַק:
אִם קִבַּלְתֶּם שְׁטָרוֹת קְרוּעִים וּבְלוּיִים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְקַבֵּל שִׁטְרוֹתַי הַחֲדָשִׁים שֶׁשַּׁכּוּלָה אֵין בָּהֶם!
הֵשִׁיבוּ לוֹ: שִׁטְרוֹתֶיךָ – עָבַר זְמַנָּם, וּכְבָר נִפְסְלוּ מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ, שֶׁל חֲבֵרֶיךָ – אִם כִּי קְרוּעִים הֵמָּה – הֲרֵי עֲדַיִן בְּתוֹךְ זְמַנָּם הֵם, וְכֵיוָן שֶׁהַחֲתִימָה לֹא נִמְחֲקָה, הֲרֵי הֵם עוֹמְדִים בְּתָקְפָּם.
הַנִּמְשָׁל הוּא: וַדַּאי גָּרוּעַ אָדָם זֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה, וְהִיא מְלֵאָה קְרָעִים. עַל כָּל פָּנִים, אִם כִּוֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרָכָה וּבְסוֹפָהּ, הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא בִּזְמַן קַבָּלַת הַתְּפִלּוֹת. לֹא כֵן לְאַחַר הַזְּמַן, מַה יּוֹעִילוּ הַכַּוָּנוֹת אִם הֵן לְאַחַר נְעִילַת הַשְּׁעָרִים?!
יֵשׁ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁחָטַף כַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה, וַאֲפִלּוּ מְעַט
נִשְׁאַל פַּעַם הֶ"חָפֵץ חַיִּים" עַל דְּבַר חֶסְרוֹן כַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה מִפְּנֵי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, וְהַשּׁוֹאֵל מְאֹד הִתְאוֹנֵן לְפָנָיו.
נִחֲמוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּמָשָׁל זֶה:
סוֹחֲרֵי תְּבוּאָה גְּדוֹלִים, בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹנִים תְּבוּאָה, לוֹקְחִים הֵם מְעַט תְּבוּאָה לִבְדִיקָה, וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ עַל הַמְּכוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְהִיא כְּעֵין מִשְׁקָל הַמּוֹדִיעַ כַּמָּה חוֹל נִמְצָא בַּתְּבוּאָה. מוּבָן, כִּי הַמְּחִיר נִקְבָּע לְפִי כַּמּוּת הַחוֹל. כָּל זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנָה בְּרוּכָה וְהַתְּבוּאָה בְּשֶׁפַע. אוּלָם, בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת, כְּשֶׁיֵּשׁ דְּרִישָׁה רַבָּה וְהַתְּבוּאָה מוּעָטָה, אֵין הַקּוֹנֶה מְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ אִם הַתְּבוּאָה נְקִיָּה לְגַמְרֵי אִם לָאו, וּמִתְרַצֶּה לְקַחַת אַף כְּשֶׁמְּעֹרָב מְעַט חוֹל.
הִמְשִׁיךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לַנִּמְשָׁל:
-כֵּן יַקִּירִי, בְּוַדַּאי לְפָנִים, שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם יָדְעוּ אֶת ה' וְשָׁמְרוּ מִצְווֹתָיו, אֲזַי הִתְבּוֹנְנוּ עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, וּבָדְקוּ אוֹתָהּ מִכָּל צַד.
אָמְנָם, כָּעֵת, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהַדּוֹר יָרַד מְאֹד מְאֹד, לְרַגְלֵי טִרְדַּת הַחַיִּים וּבִגְלַל הַפּוֹשְׁעִים וְהֶחָפְשִׁים, הִיא כְּמוֹ שְׁנַת בַּצֹּרֶת בַּעֲבוֹדַת ה', וּבִזְמַן כָּזֶה אֵין מְדַקְדְּקִים כָּל כָּךְ וּמְקַבְּלִים אֶת הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן — וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם!
הַמִּתְפַּלֵּל וְאֵין דַּעְתּוֹ בַּתְּפִלָּה – כִּמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים
אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת פִּיו וְזָהִיר בְּדִבּוּרוֹ, אֲבָל, בֶּאֱמֶת, אֵינוֹ כֵן. אִם אֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל וּמְבָרֵךְ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה חוֹלֵם הוּא – דּוֹמֶה לִמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, לַמְרוֹת שֶׁאֵין זֶה כְּדִבּוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, אֲבָל שְׁמִירַת הַפֶּה אֵין כָּאן.
וְסִפֵּר עַל בַּעַל "עֲבוֹדַת הַגֵּרְשׁוֹנִי" שֶׁהִזְמִין אִישׁ לַעֲמֹד לְיָדוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁיַּזְכִּירֵהוּ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב דְּבָרִים אֲחֵרִים חוּץ לַתְּפִלָּה.
דִיף לִכָּנֵס לַבַּיִת מֵהַכְּנִיסָה הָרָאשִׁית וְלֹא מֵהַמִּטְבָּח
אֶחָד בָּא לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְשָׁפַךְ לִבּוֹ לְפָנָיו עַל צָרוֹתָיו; שֶׁהוּא מְחֻסַּר פַּרְנָסָה, וְיֵשׁ לוֹ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, וְכַדּוֹמֶה צָרוֹת הַרְבֵּה, וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה.
עָנָה לוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים":
מַדּוּעַ הִנְּךָ נִכְנָס דֶּרֶךְ הַמִּטְבָּח? עָדִיף לְהִכָּנֵס בַּכְּנִיסָה הָרָאשִׁית! פְּנֵה יָשָׁר לָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
בְּוַדַּאי אוֹמֵר הִנְּךָ קְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם, "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" – וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", וְאַחַר כָּךְ "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם"…
זֹאת הִיא, אֵפוֹא הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ לְפַרְנָסָה וּלְהַצְלָחָה בַּבָּנִים!
כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו
אֶחָד מִמַּכִּירֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת חוֹלָנִית בְּמַחֲלָה כְרוֹנִית, הִטְרִיד אוֹתוֹ תָּמִיד שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים.
עָלָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לַעֲלִיַּת בֵּיתוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ אוֹמֵר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא כַּמָּה פְּעָמִים קִבַּלְתָּ תְּפִלָּתִי, קַבֵּל נָא גַּם הַיּוֹם מִמֶּנִּי.
הַתַּחֲלִיף לְרוֹפֵא
אִמִּי סִפְּרָה לִי בִּנְעוּרַי, סִפֵּר בְּנוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁכִּמְעַט וְלֹא שָׁאֲלָה כְּלָל רוֹפְאִים כְּשֶׁגִּדְּלָה אוֹתָנוּ, וְאִם קָרָה וּמִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה חָלָה – אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְחַלֵּק פוּד [שְׁמוֹנָה עָשָׂר קִילוֹגְרַם] לֶחֶם לָעֲנִיִּים, וְהוּא [הֶ"חָפֵץ חַיִּים"] עָלָה לַעֲלִיַּת הַגַּג, הִתְפַּלֵּל, וְהַמַּחֲלָה סָרָה.
סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לַחֲשׂוּכֵי בָּנִים
אָחוֹת שֶׁל אֶחָד מִמְּקֹרְבֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיְתָה נְשׂוּאָה כְּעֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא הָיָה לָהּ יְלָדִים. הִיא בָּאָה אֶל אָחִיהָ וּבִקְּשָׁה לָלֶכֶת עִמָּהּ לֶ"חָפֵץ חַיִּים", לְבַקְּשׁוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים עָלֶיהָ שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים.
לְאַחַר שֶׁבָּאָה עוֹד פַּעַם עִם בַּעֲלָהּ וְהִפְצִירוּ מְאֹד בֶּ"חָפֵץ חַיִּים" לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, הוֹאִיל לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:
-הַאִם תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁהַיֶּלֶד הַנּוֹלָד יִהְיֶה שָׁאוּל לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו?
תֵּכֶף עָנָה הָאִישׁ, שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו. שְׁאָלוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" פַּעַם נוֹסֶפֶת. כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר הוּא מִתְחַיֵּב, וְהָאִישׁ עָנָה עוֹד פַּעַם שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו. בַּשָּׁנָה הַהִיא נוֹלַד לָהֶם בֵּן זָכָר.
בְּבוֹא הַבְּשׂוֹרָה לְאָחִיהָ, סִפֵּר לֶ"חָפֵץ חַיִּים". פָּנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וּבִקֵּשׁ אֶת הֶאָח שֶׁלֹּא יְגַלֶּה לְשׁוּם אִישׁ בְּאָמְרוֹ: אִם יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, הֲלֹא עָלַי לִבְרֹחַ מִן הָעִיר וּלְהֵחָבֵא, כִּי לֹא יִהְיֶה לִי עֵת פָּנוּי לִלְמֹד מִלָּה.
לְאַחַר פְּטִירַת הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר.
נֻסַּח הַתְּפִלּוֹת לָעֵדוֹת הַשּׁוֹנוֹת – צֹרֶךְ גָּבוֹהַּ הוּא
אֶחָד בָּא פַּעַם לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, וְכָךְ שָׁאַל: מַה טַּעַם לְכָל הַנֻּסְחָאוֹת וְהַמִּנְהָגִים הַשּׁוֹנִים שֶׁבַּתְּפִלָּה, וּמַה צֹּרֶךְ יֵשׁ בָּהֶם? חֲסִידִים מִתְפַּלְּלִים כָּךְ, וְאִלּוּ מִתְנַגְּדִים מִתְפַּלְּלִים אַחֶרֶת, וְאַף הַחֲסִידִים עַצְמָם מִנְהָגִים שׁוֹנִים לָהֶם; אֵלֶּה בְּהִתְלַהֲבוּת, בִּנְגִינָה וּבְרִקּוּדִים – וְאֵלֶּה בְּשֶׁקֶט, בְּשַׁלְוָה וּבְנִיחוּתָא, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כְּלוּם לֹא מוּטָב הָיָה אִלּוּ הִתְפַּלְּלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֻסָּח אֶחָד?
הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים":
בֶּאֱמֶת יָכֹלְתָּ לָבוֹא וְלִשְׁאֹל שְׁאֵלָה זוֹ עַצְמָהּ מֵאֵת הַקֵּיסָר הָרוּסִי: לְשֵׁם מַה לְּךָ, אֲדוֹנִי הַקֵּיסָר, צְבָאוֹת וַחֲיָלוֹת רַבִּים וּמְשֻׁנִּים כָּל כָּךְ? חֵיל רַגְלִים וְחֵיל פָּרָשִׁים, יוֹרִים בְּתוֹתָחִים וְיוֹרְדֵי יָם, שׁוֹמְרֵי גְּבוּלוֹת וְזַ'אנְדָארְמִים וְכוּ' וְכוּ' – כְּלוּם לֹא הָיִיתָ מֵטִיב לַעֲשׂוֹת אִלּוּ אִחַדְתָּ כֻּלָּם בְּחַיִל אֶחָד, מְזֻיָּנִים בְּאוֹתָם כְּלֵי זַיִן, וְשַׂר צָבָא אֶחָד מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, הֲרֵי בְּכָךְ פּוֹטֵר הָיִיתָ עַצְמְךָ מִדְּאָגוֹת רַבּוֹת וְשׁוֹנוֹת.
בְּרַם, כָּל בַּר דַּעַת מֵבִין, כִּי לְכָל סוּג וְסוּג שֶׁל צָבָא מַטָּרָה מְיֻחֶדֶת וְתַכְלִית נִפְרֶדֶת לוֹ לְעַצְמוֹ, וְתַפְקִידוֹ הַמְיֻחָד אַךְ לוֹ בִּלְבַד, כִּי הֲלֹא הַמַּטָּרָה הָעִקָּרִית וְהַכּוֹלֶלֶת שֶׁל הַצָּבָא כֻּלּוֹ הִיא, לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, וּלְתַכְלִית זוֹ מְחַפְּשִׂים דְּרָכִים וְאֶמְצָעִים שׁוֹנִים. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ שֶׁל חַיָּל מֵחֵיל הָרַגְלִים לַעֲשׂוֹת – אֵין בְּיָדָיו שֶׁל פָּרָשׁ לַעֲשׂוֹת, וְאִלּוּ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ שֶׁל זֶה, אֵין בְּכֹחוֹ שֶׁל זֶה. חֵיל הָרַגְלִים יָכוֹל לְהִלָּחֵם בַּקְּרָב פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הָאוֹיֵב. בְּרַם, חֵיל הַפָּרָשִׁים תְּנוּעָתוֹ קַלָּה יוֹתֵר, וְהוּא יָכוֹל לְהִמָּלֵט יוֹתֵר מַהֵר אוֹ לִדְלֹק מַהֵר אַחֲרֵי הַשּׂוֹנֵא. מַעְלָה יְתֵרָה יֵשׁ לַתּוֹתָחִים, שֶׁכֵּן הֵם יְכוֹלִים לִפְגֹעַ בָּאוֹיֵב גַּם מִמֶּרְחַקִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּל שְׁאָר הַחַיָּלִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כֵּן. וַאֲפִלּוּ הַתּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת, שֶׁאֵין כֹּחָם יָפֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, תּוֹעַלְתָּם מְרֻבָּה, שֶׁכֵּן בַּנִּגּוּנִים שֶׁהֵם מַשְׁמִיעִים הֵם מְפִיחִים כֹּחַ שֶׁל גְּבוּרָה בְּקֶרֶב הַחַיָּלִים.
וַהֲרֵי, כָּל פְּעֻלָּתֵנוּ אֵינָהּ אֶלָּא מִלְחָמָה מַתְמֶדֶת עִם הַס"מ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא הַשָּׂטָן, הוּא הַמֵּסִית, הוּא הַמַּדִּיחַ, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת כֵּיצַד לְנַצְּחוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. לְשֵׁם כָּךְ וּלְתַכְלִית זוֹ מְצוּיִים לָנוּ בְּחֵילוֹתֵינוּ סוּגֵי צָבָא שׁוֹנִים: רַגְלַיִם וּפָרָשִׁים וְיוֹרִים בְּתוֹתָחִים. כָּל סוּג וְסוּג חֲשִׁיבוּתוֹ גְּדוֹלָה וְתוֹעַלְתּוֹ מְיֻחֶדֶת – כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִלְחָם בָּאוֹיֵב עַל פִּי דַּרְכּוֹ וּבִכְלֵי הַזַּיִן הַמְיֻחָדִים לוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְסַיֵּעַ לַנִּצָּחוֹן עַל פִּי דַּרְכּוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵין בְּכֹחַ חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ. כַּת זוֹ מְנַצַּחַת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, וְכַת זוֹ מְנַצַּחַת בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה, וְאִלּוּ כַּת שְׁלִישִׁית מְנַצַּחַת בְּכֹחַ נִגּוּנֶיהָ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הָעִקָּר אֵינוֹ אֶלָּא זֶה, שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הַכִּתּוֹת וְכָל סוּגֵי הַצָּבָא שֶׁהַמַּטָּרָה הַיְחִידָה הִיא הַמִּלְחָמָה בַּיֵּצֶר הָרָע וְהַנִּצָּחוֹן עָלָיו.
לְמָה דּוֹמִים הָעוֹשִׂים תְּפִלָּתָם טֶבַע וְהֶרְגֵּל?
בְּאֶחָד מִמְּשָׁלָיו כּוֹתֵב הֶ"חָפֵץ חַיִּים": הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם יֵשׁ שֶׁכָּל תְּפִלָּתָם וְתַלְמוּדָם אֵינָם אֶלָּא 'מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה': סַבָּא שֶׁלָּהֶם הִתְפַּלֵּל וְקָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה, אַבָּא שֶׁלָּהֶם אַף הוּא הִתְפַּלֵּל וְלָמַד, וְגַם חִנּוּכָם שֶׁלָּהֶם הָיָה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. כְּבָר רְגִילִים הֵם בְּכָךְ, אֲבָל לָרֹב אֵין אָזְנֵיהֶם שׁוֹמְעוֹת כְּלָל אֶת שֶׁהֵם מוֹצִיאִים מִפִּיהֶם.
מָשָׁל לְמָה הֵם דּוֹמִים? לְעָנִי שֶׁבָּא לְבַעַל בַּיִת עָשִׁיר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן יִגְוַע בָּרָעָב מַמָּשׁ. רִחֵם עָלָיו הֶעָשִׁיר וְקִבְּלוֹ לַעֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא תָּמִיד עַל יָדוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ.
פַּעַם אֵרַע מַעֲשֶׂה וְנִצְטָרֵךְ הֶעָשִׁיר לִנְסֹעַ מִבֵּיתוֹ לְכַמָּה יָמִים. קָרָא אֵלָיו אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ וּמָסַר לְיָדוֹ גִּלָּיוֹן שֶׁל נְיָר שֶׁעָלָיו הָיוּ כְּתוּבִים, מְפֹרָטִים וּמְבֹאָרִים בָּאֵר הֵיטֵב, כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁיְּהֵא רַבּוֹ הֶעָשִׁיר נֶעְדָּר מִבֵּיתוֹ, וּבִמְפֹרָשׁ צִוָּה עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּחֲזֹר וְיִקְרָא יוֹם יוֹם אֶת הַכָּתוּב בַּגִּלָּיוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִטִּיל עָלָיו לַעֲשׂוֹתָם.
לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, כְּשֶׁחָזַר הֶעָשִׁיר לְבֵיתוֹ, הִבְחִין שֶׁהַצְּמָחִים שֶׁבַּגִּנָּה קְמֵלִים, הֶעָלִים מַצְהִיבִים וְרָאשֵׁיהֶם שְׁמוּטִים. הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וְרָאָה עֲזוּבָה וְהַזְנָחָה בַּכֹּל. קָרָא מִיָּד לִמְשַׁמְּשׁוֹ וּשְׁאָלוֹ: "וּבְכֵן, הַעָשִׂיתָ כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ?"
"כֵּן, אֲדוֹנִי" – הֵשִׁיב הַמְשַׁמֵּשׁ. "קָרָאתִי וְחָזַרְתִּי וְקָרָאתִי פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּכָל יוֹם אֶת הַכָּתוּב בַּגִּלָּיוֹן שֶׁמָּסַרְתָּ לִי".
"אִי לְךָ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם!" – קָרָא אֵלָיו בַּעַל הַבַּיִת בְּכַעַס – "כְּלוּם צִוִּיתִיךָ לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב בְּגִלְיוֹן הַנְּיָר לְשֵׁם קְרִיאָה בְּעָלְמָא? כָּל כַּוָּנָתִי לֹא הָיְתָה אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ תִּזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲבוֹדוֹת שֶׁעָלֶיךָ לִגְמֹר לַעֲשׂוֹת עַד שׁוּבִי הַבַּיְתָה, וְאִלּוּ בִּקְרִיאָה בִּלְבַד עֲדַיִן לֹא פָּעַלְתָּ כְּלוּם!"
מַמָּשׁ כָּךְ חַסְרַת טַעַם הִיא הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה; מִתְפַּלְּלִים הֵם בְּכָל יוֹם, קוֹרְאִים אֶת "שְׁמַע" שַׁחֲרִית, וַהֲרֵי הֵם סְבוּרִים בְּרֹב טִפְּשׁוּתָם שֶׁבָּזֹאת יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם! וּשְׁטוּת גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהֲרֵי אֵין "קְרִיאַת שְׁמַע" אֶלָּא כְּאוֹתוֹ גִּלָּיוֹן שֶׁבּוֹ מְנוּיוֹת הָעֲבוֹדוֹת וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁחַיָּבִים אָנוּ לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁמְּצֻוִּים אָנוּ לַעֲשׂוֹתָם מִפִּיו יִתְבָּרַךְ, בַּעַל הַבַּיִת, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אִם נוֹהֲגִים מִנְהַג אוֹתוֹ שׁוֹטֶה וּמִסְתַּפְּקִים רַק בִּקְרִיאַת פְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת- מַה הוֹעִילוּ? הֲלֹא חֶרֶס הֵם מַעֲלִים בְּיָדָם!
"הֶחָפֵץ חַיִּים" מַצְנִיעַ אֶת הַצְלָחַת קַבָּלַת תְּפִלּוֹתָיו
תַּלְמִיד הֶ"חָפֵץ חַיִּים", אֲשֶׁר הֻבְחֲנָה אֶצְלוֹ מַחֲלָה שֶׁאִיְּמָה עַל חַיָּיו, בָּא לִפְנֵי רַבּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּרַאדִין כְּדֵי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה. הָרוֹפְאִים כְּבָר אָמְרוּ לַתַּלְמִיד וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מָזוֹר לְמַחֲלָתוֹ. וְעִם כָּל יוֹם נוֹסָף שֶׁחָלַף, אִבְּדוּ הַקְּרוֹבִים תִּקְוָה.
הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הִקְשִׁיב לַתַּלְמִיד הַצָּעִיר, וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה בִּתְנַאי שֶׁלְּעוֹלָם אַל יְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ. הַתַּלְמִיד הִסְכִּים מִיָּד.
הִפְנָה אוֹתוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְתַלְמִיד חָכָם מְסֻיָּם הַמִּתְגוֹרֵר בַּעֲיָרָה קְטַנָּה. "סַפֵּר לוֹ עַל מַצָּבְךָ וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה" – אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" – "הוּא יִתֵּן לְךָ בְּרָכָה, וּבְעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ אַתָּה תַּחְלִים".
הַצָּעִיר שָׁמַע בְּקוֹל רַבּוֹ וּפָנָה מִיָּד לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם. וְאָכֵן, תּוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה וּבְאֹפֶן לֹא יְאֻמַּן הוּא הֶחְלִים. הוּא הִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ בַּיְשִׁיבָה, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עָקַר מֵרַאדִין, הֵקִים מִשְׁפָּחָה. וּכְפִי שֶׁהֻדְרַךְ, מֵעוֹלָם לֹא סִפֵּר לְאִישׁ אוֹדוֹת מְאֹרָעוֹת אֵלּוּ.
אַחֲרֵי לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, חָלְתָה גִּיסָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד בְּמַחֲלָה מִסְתּוֹרִית, לֹא עָלֵינוּ. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהִיא סוֹבֶלֶת מֵאוֹתָהּ מַחֲלָה שֶׁהוּא סָבַל מִמֶּנָּה בֶּעָבָר, אַךְ הוּא לֹא אָמַר דָּבָר.
אִשְׁתּוֹ זָכְרָה שֶׁפַּעַם דִּבֵּר עַל מַחֲלָה מִסְתּוֹרִית שֶׁסָּבַל מִמֶּנָּה בֶּעָבָר, אַךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁדִּבְּרָה עַל כָּךְ, הוּא הִתְחַמֵּק וְסֵרֵב לְדַבֵּר. כְּכָל שֶׁנִּסָּה לְעַרְפֵּל אֶת דְּבָרָיו, לָחֲצָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר בְּתִקְוָה שֶׁסּוֹדוֹ יַעֲזֹר לְהַצִּיל אֶת חַיֵּי אֲחוֹתָהּ. גַּם אִשְׁתּוֹ וְגַם גִּיסָתוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ לְגַלּוֹת אֶת אֲשֶׁר קָרָה לוֹ וְאֵיךְ נִרְפָּא. הוּא הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁזֶּהוּ סוֹד שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנּוּ לְגַלּוֹתוֹ, אַךְ הֵן עָמְדוּ בְּשֶׁלָּהֶן.
לְבַסּוֹף, נֶחֶלְשָׁה הִתְנַגְּדוּתוֹ, וְהוּא חָשַׁב בְּאֹפֶן הֶגְיוֹנִי שֶׁאַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁהוּא כְּבָר מִלֵּא אַחַר אַזְהָרָתוֹ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" יָכוֹל הוּא לְגַלּוֹת וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָה לוֹ. הוּא סִפֵּר עַל הוֹפָעָתוֹ לִפְנֵי רַבּוֹ וְעַל עֲצָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לָלֶכֶת אֶל תַּלְמִיד חָכָם מְסֻיָּם בַּעֲיָרָה קְטַנָּה הָרְחוֹקָה מֵרַאדִין. אִשְׁתּוֹ וְגִיסָתוֹ נִתְמַלְּאוּ תִּקְוָה, אוּלַי תְּהֵא זוֹ הַצָּלָתָן. זְמַן קָצַר לְאַחַר מִכֵּן, הֵחֵל לְהַרְגִּישׁ רַע. הוּא נִבְהַל מְאֹד, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁעָלָיו לִנְסֹעַ מִיָּד אֶל הֶ"חָפֵץ חַיִּים".
הוּא עָשָׂה אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה בַּחֲזָרָה לְרַאדִין אֶל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁהָיָה אָז זָקֵן וְחַלָּשׁ. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זָכַר אֶת פְּגִישָׁתָם הַיְשָׁנָה, וְהִקְשִׁיב בְּשֶׁקֶט לְסִפּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וְאָז דִּבֵּר בְּשֶׁקֶט וּלְאַט: הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לַעֲזֹר לְךָ, אַךְ מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת? כְּשֶׁהָיְתָה לְךָ הַמַּחֲלָה הָרִאשׁוֹנָה, הָיִיתִי צָעִיר וְצַמְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם עֲבוּרְךָ כְּדֵי שֶׁתִּתְרַפֵּא, הַיּוֹם אֲנִי כְּבָר זָקֵן מִדַּי, וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לָצוּם כְּמוֹ אָז.
[לֹא רַק שֶׁהִקְרִיב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נַפְשׁוֹ בִּתְפִלָּה וְצָם אַרְבָּעִים יוֹם עֲבוּר תַּלְמִיד אֶחָד, אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד הַדְּבָרִים בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הוֹדוֹת לַבְּרָכוֹת שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם אַחֵר הוּא נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ]. (מספרי תולדותיו) .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5