——–
מבחן ה"לשם שמים".
בכמה מבחנים יוכל לבחון המרצה את מדת ה"לשם שמים" שבו, חלקם הזכרנו לעיל ונסכמם בתשובה זו ונוסיף עליהם.
א.כאשר שכר דרשה אינו מהווה אצלו מניעה למסירת ההרצאה – לפחות גם כאשר הסכום מינימלי, ובודאי כאשר היא ללא שכר כלל, זהו סימן שהרצאותיו לשם שמים.
ב התנדבות מספר מסוים של הרצאות בחודש ללא תשלום.
ג. השבה על טלפונים בנושאי תשובה ומתקרבים בכל או ברוב שעות היום.
ד. עיכוב לאחר ההרצאה לשאלות אישיות של מתקרבים.
ה. אפשרות ליצירת קשר עם מתקרבים, במסירת מס' טלפון וכדומה.
ו. שמחה בהצלחת השני, ואף שהנך חברו לארגון, ושמח הנך בהצלחתו ללא קנאה ותחרות כי העיקר ששם שמים מתקדש.
ז. אם אתה המרצה יוצא מחוזק בעצמך מאותה הרצאה והדברים השפיעו גם עליך – כמובן בדברים ששייכים לחיזוק גם אצלך – זהו סימן שדבריך היו לשם חיזוק וקירוב ולא למטרות ופניות זרות.
ח. רצון עז לגאולה, ולא לרצות את המצב העכשוי כשאני בתור מרצה ומזכה, (והוא כענין המרגלים שרצו בעכוב ישראל במדבר על מנת להשאר "ראשים") אלא לרצות את תשובתן וגאולתן של ישראל במהרה, ואף שבעקבות מצב זה יחדל "אביון" בתורה ובתשובה מקרב הארץ, ויופסק בכך זכות זיכוי הרבים, המעדיף מצב זה, זהו סימן שכל כוונתו שיתקדש שמים מבלי לעשות חשבון לעצמו כלל.
ט. במבחן נוסף יוכל המרצה להוכיח את אמיתותו במלאכתו, והוא כאשר מוזמן הוא להרצאה בנושא מסוים או לצבור מסוים עם הצעת תשלום, ולפעמים אף תשלום נכבד, ויודע הוא שבנושא זה ישנו מרצה אחר מומחה יותר ממנו, וכי התועלת שתצא מזולתו תהא יותר מאשר ממנו, וכגון שבנושא זה הוא אינו מתמחה כ"כ, או שיש אחר מומחה ממנו בנושא זה, או שלצבור מסוים שכזה אין לו כ"כ סגנון דבור אתם, ויודע הוא ומכיר מרצה אחר שיש לו שפה אחת עם גוון צבור שכזה.
ובכן זה שכוונתו לשם שמים, לא מתפתה משום סיבה, ואומר למציע ההרצאה, שמע! לנושא שכזה או לצבור שכזה יש לתת את הזכות לחברי הטוב ממני, אחר שברור לי שממנו תצא תועלת גדולה מאשר ממני.
י. עוד מבחן למרצה האמיתי לשם שמים, זהו המקבל את התוכחות ושומע הערות על הרצאתו, שוקל בצדק שבהערות ואינו דוחה אותם מיד, ובאם מצא בהם צדק אינו בוש להודות ולקבל אף מקטנים ממנו, ומשתדל לשפר עצמו ככל האפשר לו, וכל הערה היא לו להארה ומודה ומכיר טובה לזה שהאיר עיניו במלאכת קדש זו.
יא. יכול עוד המרצה לבחון עצמו בכוונת עניית הקדיש שלאחר אמירת הדרשה, הרי חז"ל אומרים העולם עומד על קדיש של "אגדה", וזהו משום זכותו של המרצה שעורר את הקהל בדרשתו, והנה יצר עתה מצב של סנגוריא גדולה, עד שיש בכח הקדיש שלאחר דרשתו להעמיד העולם.
ובכן יתבונן היאך עונה הוא בכוונה "אמן יהא שמיה רבא" שיתגדל כבוד שמים כתוצאה מדרשתו, והאם על כך עיקר שמחתו וסיפוקו או שמחשבתו בתכלי'ס אחר…
יב. השמחה והסיפוק שלאחר הדרשה מודד גדול הוא ליחוד מטרת ההרצאה, וכאן יתבונן האם יצא הוא שמח בשמחה עצומה מחמת השפעתה של ההרצאה או ששמחתו יותר ממתן שכרה בצידה, וכן יתבונן האם פגיעה כל שהיא ב"מתן שכרה" פוגם לו את שמחת עצם הזיכוי…
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5