——–
א. וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז.א)
פירש רש"י (לעיל פס' ד') – ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה, אומר הקב"ה: לא דין (מספיק להם) לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה.
יש לדקדק, במה שאמר "קפץ" עליו רוגזו של יוסף, דמשמע שעניין הייסורים ורוגזו של יוסף הינם לטובתו של יעקב אבינו?
ב. עוד יל"ע, הרי בוודאי מה שביקש יעקב לישב בשלווה היה בכדי שיהיה ליבו פנוי לעבודתו יתברך. מדוע א"כ, לא ניתן לו הדבר?
ג. אלא תולדות יעקב יוסף (לז.ב)
יש להבין, וכי תולדות יעקב הינן יוסף בלבד, הלא היו לו ליעקב עוד י"א שבטים בנוסף לבנו יוסף?
ד. ועשה לו כתונת פסים (לז.ג)
יש לידע, מדוע בחר יעקב לעשות ליוסף כתונת פסים דווקא, ולא כתונת חלקה?
ה. היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה וכו' (לח.כה)
יש לידע, מדוע נסתבב כך שתסתכן תמר היא ועובריה כדי לא לבייש את יהודה?
ו. ויאמר צדקה ממני (לח.כו)
יש לידע, מדוע נסתבב שהיה צריך יהודה להתבייש ולומר צדקה ממני תוך התגלות כל סיפור בושתו בפני כל?
ז. וימאן ויאמר אל אשת אדוניו וכו' (לט.ח)
יש לבאר, מדוע נסתבב כך, שיוסף היה צריך לעבור ניסיון קשה זה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הסבא מקלם זצ"ל בספרו חכמה ומוסר (ח"ד רי"ד) בעניין השכר הצפון בהתגברות על ניסיונות היצר. וז"ל – לאדם קרוץ-חומר נראה כי הצרות של עוה"ז הינן באמת צרות, אך כל זה רק משום שמימיו לא ראה צרות גדולות יותר. וכן טובת העוה"ז נדמית לו כי היא אכן טובה, אך גם זה רק משום שלא ראה טובה גדולה יותר.
אבל הקב"ה שהוא יודע מה הן צרות של עוה"ב וגם מה היא הטובה שם, כמו שאמרו חז"ל (ברכות לד, ב) "כל הנביאים לא נתנבאו (פרש"י: הטובות והנחמות) אלא למשיא בתו לת"ח, ולעושה פרקמטיא לת"ח, ולמהנה ת"ח מנכסיו. אבל ת"ח עצמו "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד)". ופרש"י: "עין לא ראתה – לא נראית ולא נגלית לשום נביא". הרי שגם לנביאים אין ידיעה בגודל מעלת הטובה בעוה"ב.
טובות העוה"ז ורעותיו הינן באמת לא יותר מאשר רגע, מובן א"כ, שהקב"ה אשר יודע את עוצם העונג הנצחי שבעוה"ב – שאין סוף לו הן בכמות והן באיכות – מבטל לחלוטין את ערך הנאות העוה"ז.
לפי"ז, ודאי כדאי לסבול נשיכת זבוב קטן לרגע, בשביל שכר עצום ונורא מאד אשר אפילו עין נביאים לא ראתהו. וגדול פי כמה השכר המגיע למי שעושה מצוה בעמל.
בזה מבוארים היטב דברי הקב"ה שאמר ליעקב מדוע אתה רוצה לישב בשלוה, הלא אם תלמד תורה ותקיים מצוות ביגיעה – כלומר על ידי טרדות העוה"ז – יגדל שכרך בהרבה מאד. איך תרצה א"כ להפסיד שכר נורא זה ע"י ישיבה בשלוה בעוה"ז? ואז קפץ עליו רוגזו של יוסף ונתווספו לו עשרים ושתים שנים של אבל על בנו.
והוסיף ר' ירוחם ז"ל בספרו דעת חכמה ומוסר (ח"א מאמר ק"א) שכל עבודתו של האדם והצלחתו היא א"כ דווקא במצב של קשיים ככל שירבו הניסיונות, כל מה שיגדל היצר בשעת כעסו. רק שם תיבחן עבודתו של האדם. וזהו שאה"כ (איוב ה') "אדם לעמל יולד".
עוד אמר (דברים א קצ"ה) – כי סוד היסורים הם עולו של הקב"ה, ועול מלכות שמים הוא גבוה למעלה אף מתורה ותפילה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי ייסורים הינם לטובתו של האדם, למען יזכה לשכר גדול על עמלו וצערו, "לפום צערא אגרא" כי הרי "אדם לעמל יולד".
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – בקשת יעקב לישב בשלווה לא היתה בקשה ראויה, כי להיפך ככל שיותר יעמול ויצטער בקיום מצוות ה', על אף הסבל והניסיונות יגדל שכרו עד מאוד ד"לפום צערא אגרא".
לכן להיפך, כאשר ביקש יעקב לישב בשלווה – מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, למען לא יפסיד ח"ו את השכר בעוה"ב מכוח הניסיונות וההתגברויות בעוה"ז.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "אלה תולדות יעקב"- בכדי לצמוח להיות "יעקב"- ת"ח גדול, מוכרח האדם להיות בבחינת "יוסף"- אשר היה סמל ההתגברות על הניסיונות כפי שנתנסה באשת פוטיפר. כי "לפום צערא אגרא" וככל שיותר יעמוד בניסיונות יקבל שכר גדול יותר על כך. וכפי שהיה עם יעקב ויוסף אשר עמדו בניסיונות וזכו להתעלותם הרוחנית הגדולה.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – עשה יעקב ליוסף דווקא כתונת פסים ולא כתונת חלקה. לרמז וללמד את יוסף יסוד לכל החיים, כי החיים מלאים ניסיונות וצריך להתגבר על כל מכשול ומכשול של היצר. החיים מלאים "פסים" אשר צריך לדלג עליהם. אין החיים חלקים ושלווים ללא ניסיונות, מפני שכל העניין בעוה"ז, הוא להתגבר על כל הניסיונות ולעבור את כל הפסים למען יזכה בשכר גדול בעוה"ב. (כי על כל הניסיונות והקשיים יש "לשים פס" ועוד פס ולהתגבר על הכל).
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – זכיית יהודה ותמר שיצאו מזרעם זרע המלוכה ומשיח צדקינו – בשכר נצחי לדורי דורות, היה מוכרח הדבר להסתבב מכח התגברותם על יצרם, ועמידתם בניסיונות כפי אשר קרה אותם, למען העניק להם מאת ה' שכר גדול כפי צערם וגודל ניסיונם.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – אף יוסף לא יכל לזכות להיות מלך מצריים ללא אותה ההתגברות על ניסיון אשת פוטיפר, כי בכדי שיזכה להיות מלך מצרים היה חייב להוכיח כי מגיע לו שכר זה, וכשהתגבר, זכה לשכר גדול עד מאוד כפי המגיע על הצטערותו בהתגברותו על הניסיון.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5