——–
ו. ממצוה יקרה זו של אהבת הגר יש לנו ללמוד על דרך המוסר, לרחם על אדם שהוא בעיר שאינה ארץ מולדתו ומקום משפחת אבותיו, ולא נעביר עליו הדרך במצאנו אותו יחידי, ורחקו מעליו עוזריו. כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עזר. ועם המדות הללו נזכה להיות מרוחמים מהשם יתברך, וברכות שמים ינוחו על ראשנו (לשון ספר החינוך מצוה תלא). והוא הדין לדיירים שבאו להתיישב בשכונה חדשה, יש מצוה לעזור להם בהתאקלמות. וכן לסייע לבחור שמגיע לישיבה חדשה, או לילד חדש בתלמוד תורה, וכן על זה הדרך, שבשעות אלו זקוקים הם עד מאוד למילה חמה, תשומת לב ועזרה.
{(((זר בארץ נכר)))
ו. א. כתב החינוך (מצוה תלא ד"ה ועובר עליה) במצות אהבת גר ו"זל, ויש לנו ללמוד מן המצוה היקרה הזאת, לרחם על אדם שהוא בעיר שאינה ארץ מולדתו ומקום משפחת אבותיו, ולא נעביר עליו הדרך במצאנו אותו יחידי, ורחקו מעליו עוזריו, כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עזר. ועם המדות הללו נזכה להיות מרוחמים מהשם יתברך, וברכות שמים ינוחו על ראשנו. עכ"ל. ונראה שלא כתב כאן חלק מחלקי המצוה, כי אם דרך מוסר שיש לנו להתבונן במצוות התורה, ולהפיק מהם לקחים. וממצות אהבת גר נלמד לדאוג לאנשים הנמצאים בארץ נכר. שהרי כוונת התורה באומרה ואהבתם את הגר, גר היינו גר צדק, ואפילו לא גר תושב, וק"ו שלא גר בארץ נוכריה. וכמו שהחינוך גופיה פתח שם בריש המצוה ו"זל, והגרים הם כל מי שנתחבר אלינו משאר האומות שהניח דתו ונכנס בדתנו. עכ"ל. וכן בשרשי המצוה כתב ו"זל, וכמה היא דרך נעימות וחמדה להתחסד ולגמול טובה לאשר הניח אומתו וכל משפחת בית אביו ואמו, ויבא לחסות תחת כנפי אומה אחרת באהבתו אותה, ובבחירתו באמת ושנאת השקר. עכ"ל. וגם במקור דבריו לאהבת אדם בארץ זרה נתן טעם ו"זל, כמו שאנו רואים שהתורה תזהירנו לרחם על כל מי שצריך עזר. והרי שכלל לא למד זאת מאהבת גר בדוקא, אלא מכל חיובי התורה שחייבה לרחם על כל מי שצריך עזר, והלא לכך יש ציווים רבים, ובכללם גם אהבת גר. וא"כ ברור שאין כוונתו שזהו חיוב וחלק ממצות אהבת גר, לאהוב אנשים הבאים מארץ זרה. וכך כתב המנחת חינוך (במקום מצוה תלא) על דברי החינוך בענין גר בארץ נכריה ו"זל, הוא מדרך המוסר, אבל אינו בכלל המצוה רק גר שנתגייר ונכנס תחת כנפי השכינה, וזה פשוט. עכ"ל. והרי שסיים שהדברים פשוטים. ועתה ראיתי פנינה בדברי הרחיד"א בספרו מעגל טוב (עמ' 19) ושם הוא מקונן על שחשדוהו בקהילת במברג על שאינו שליח א"י כי אם זייפן. והוכיחם וכלשונו, מרוב שיחי וכעסי דברתי קשות מתוך רכות וכו', ציוה ה' על הונאת הגר כמה פעמים, הטוב בעיניכם לבזות ולזלזל בשליח. עכ"ל. והרי שבא בתורת ק"ו ובסברא שכן ראוי לכבד שליח א"י, ולא שעברו על גוף מצות הונאת גר בכך שזילזלו בשליח א"י, שהוא גר בארצם.
ב. איברא דהחפץ חיים בספר המצוות הקצר שלו (עשה סא) פליג בהבנת החינוך, וכתב בביאור מצוה זו ו"זל, ופירוש גר כאן, הוא שבא מארץ אחרת ומעיר אחרת לגור אתנו, ומכל שכן גר שנתגייר. ע"כ. והובא באנציקלופדיה תלמודית (ח"א עמ' ריא סוף ערך אהבת גר). וכן בספר לרעך כמוך (חלק אהבת הגר פ"ב) יחד פרק במצות אהבת גר לאהוב זרים המגיעים לארץ. ומינה הוציא מצות עשה לדאוג לעולים חדשים, וחילו מאלו דברי החינוך, ובעיקר בהשען על הבנתו של החפץ חיים בספר המצוות הקצר הנ"ל. ולכאורה זה תמוה איך אפשר לומר שכוונת החינוך מצוה גמורה, ואי תימה דהוי מצוה ד"ת, נימא הכי אף למי ששרוי בעצבות לשמחו, ומי שאין לו חברים להתחבר אליו, וכיוצ"ב עוד רבים רבים, ושבכולם נימא דיש חיוב דבר תורה משום ואהבתם את הגר. [ושמא שורש הדבר תלוי בהבנת החפץ חיים בלימודי הפסוקים מתי לומדים בנין אב ראה להלן (סימן ג סעיף ו בהערה), ושם למד דאף להקדים שונא לאוהב אמור בכל התורה ע"ש.]
וכן מבואר מסתימת כל הראשונים הנזכרים לעיל אשר כתבו בחיוב אהבת גר, ושום חד לא הזכיר שבכלל המצוה כלול גם אהבת הבאים לארץ נכר. וכבר נודע מש"כ הבית מאיר בתשובתו שהובאה בחכמת אדם (בבינת אדם שער הקבוע סימן ז) נוח לי ללמוד מסתימת הראשונים, יותר מפירושם של אחרונים. וכן הוא כתב בבית מאיר (או"ח סימן תמג אות ב ד"ה ואולם) ונשען עליו בשו"ת יבי"א (ח"ז או"ח סימן כ אות ג) ועוד (ח"ז יו"ד סימן לח אות א) ובספר טה"ב (ח"ב עמ' שעו) וע"ע בספר שו"ע המדות (שער השמחה חלק ההלכה סימן ג סעיף ד אות ג עמ' שיז). }
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5