——–
א. וישמע יתרו וכו' (יח.א)
מבואר, כי רק כעת התגייר יתרו, לאחר יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
ולכאורה הדברים תמוהים, דבפרשת שמות לעיל (ב.טז-כב) מבואר איפכא, דמשמע שכבר אז פרש מעבודה זרה והודה באלוקי ישראל, דכתיב בקרא: "ולכהן מדיין שבע בנות וכו'" ופירש רש"י – ולכהן מדין – רב שבהן ופירש לו מעבודת אלילים, ונידוהו מאצלם, ולכן לא נתנו הרועים לבנות יתרו לשאוב מים ומשה עזר להן.
א"כ יש לבאר הסתירה, דבפרשת שמות כבר בואר שחזר יתרו בתשובה והתגייר, ואילו הכא בפרשת יתרו משמע כי רק כעת פירש מע"ז, התגייר והודה בה' יתברך. והדבר צ"ע!
ב. עוד יש לתמוה, דאיתא בילקוט (רמז, רסח) – רבי אליעזר המודעי אומר: וכו' שבשעה שאמר משה ליתרו תן לי את צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך, ואני נותנה לך לאשה. אמר לו משה, מה הוא?, אמר לו: הבן שיהיה לך תחילה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים. וקבל עליו, אמר לו השבע, וישבע לו וכו'.
ויש לתמוה, הרי מצינו כי כבר אז שב יתרו מדרכו הרעה בפרישתו מלהיות כהן מדין. כיצד א"כ, הכריח את משה כי בנו הראשון יהיה לעבודה זרה?
ג. עוד יש להבין, מדוע התעורר יתרו לבא להתגייר רק מחמת ניסי קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, הרי נעשו ניסים רבים עוד קודם בכל מכות מצרים ואף ביציאת מצרים. ומדוע לא אחזתו יראת ה' אלא רק מחמת מלחמת עמלק וקריעת ים סוף ולא משאר ניסי ה'?
ד. עוד יש להבין, מדוע רק לאחר מלחמת עמלק התעורר יתרו לבא להתגייר, הרי כבר אחזתו יראת ה' בקריעת ים סוף, ומדוע נזכר רק לאחר מלחמת עמלק?
ה. ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים (יח.ט)
איתא בסנהדרין (צד.) "ויחד יתרו"- רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו. ופירש"י (שם) – מל עצמו ונתגייר.
ויש להבין – הרי זה עתה הגיע יתרו מן הדרך המפרכת, ומדוע לא המתין כמה ימים לנוח מן הדרך ורק אז היה מל את עצמו, הרי מילה הינה דבר קשה (ועוד לאדם מבוגר כיתרו), ומדוע מיד לאחר ששמע על אשר נעשה לישראל וכו' מיהר למול את עצמו ולא המתין כלל?
ו. עוד יש לתמוה, דהא מפורש בסוגיא דיבמות (עב. ועיי"ש בתוס') דכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא מלו את עצמם, או משום חולשא דאורחא, או משום שלא נשבה להם רוח צפונית לרפואה, והכא הלא יתרו במדבר היה וכיצד סיכן עצמו במילה?
ז. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה (יט.ח)
מבואר, כי הקדימו ישראל נעשה לנשמע, בקבלתם את התורה.
ויש להבין, מהי המעלה המיוחדת במה שהקדימו נעשה לנשמע, הרי אפשר כי עדיף היה שישמעו ישראל את המצוות, ורק אחר כך יקיימו את התורה, כי הרי על ידי כך תיעשה המצווה עם הבנה, [שהרי הנותן מתנה לחברו, בודאי יעדיף שהמקבל ידע כיצד משתמשים בחפץ אשר ניתן לו]?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 276) בעניין לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא. וז"ל – סגולה היתה בציץ, שכל המביט בו היה מתבייש ממעשיו הרעים וחוזר בתשובה, וכן המריח עשן הקטורת (עי' זוהר שמות ריח:). וזהו גדר כפרת הציץ, וכן של הקטורת, וכל זה הוא מגדרי הסייעתא דשמיא שבבית המקדש. מי שמוכן לחטוף רגע זה של סייעתא דשמיא הוא יכול לבוא לידי תיקון גמור.
וכתב הרש"ז ז"ל – על "וירא ה' כי סר לראות" (שמות ג.ד) שמה שהיה משה מוכן לסור מדרכו כדי לראות "המראה הגדול" של הסנה, זה גרם לכל גדולתו. והענין כנ"ל, שיש לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא ולעשותו ה"פתח כחודו של מחט" שמביא לתשובה גמורה, ולא עוד אלא שחטיפה זו היא היא פתיחת הפתח ההוא, והיא הצעד הראשון המוטל על האדם. עכ"ל.
[וכבר כתב המכתב מאליהו (ח"א עמ' 203), כי ישנם אנשים אשר השקיעו עצמם בכפירת השגחתו יתברך כ"כ, עד שאינם ראויים להתעוררות מן השמים, כי לא כל אחד זוכה להתעורר בתשובה ולהתקרב אל ה'].
א"כ מבואר – כי על האדם לנצל את רגעי הסייעתא דשמיא אשר זוכה להם מאת ה', כי רגעים אלו רגעים ספורים הם, אשר לא כל אחד ולא בכל עת זוכים להם, לכן בכל עת התעוררות האדם לקדושה, יזדרז הוא לנצל רגעים אלו, לעשות מעשה ולהתקרב באותה עת אל ה' יתברך, כי אפשר שרגעים אלו לא ישובו עוד.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א'. ב'. ג'. ד' וה' מתורצות – "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו"- שמע ובא להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל.
על אף שכבר לפני שנים רבות הכיר הוא בערכם של ישראל כאשר ברח מפני פרעה כאשר יעץ ש"הבה נתחכמה לו". לא ניצל הוא את הרגע להתגייר ולשוב מדרכו ופספסו.
רגע התעוררות נוסף לו זכה, היה כאשר גילה כי כל הע"ז שבעולם אינן אלא הבל, ופרש מלהיות כהן מדין. אף אז לא ניצל הוא הרגע עד תומו, עד כי איתא במדרש שהשביע יתרו את משה כי בנו הראשון יהיה בן לעבודה זרה. והסבירו העניין, כי סביבת מדין השפיעה על יתרו שלא להמשיך את עלייתו הרוחנית.
רגע נוסף של התעוררות קרה רק לאחר שנים רבות לאחר כל מכות מצרים וניסי ה' הרבים. בקריעת ים סוף, אשר אף אז לא ניצל הרגע עד תומו ולא הצטרף כבר אז אל עם ה'. רק לאחר מלחמת עמלק "וישמע יתרו"- אחזתו יראת ה' לשמוע ולבא ולהתגייר – על האדם לחטוף רגעי הסייעתא דשמיא אשר זוכה להם, למען יבוא לידי תיקון גמור, כי לא יזכה הוא להם בכל עת בנקל.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – לא המתין יתרו ומיד לאחר שאחזתו התעוררות לתשובה מל עצמו, תוך הסתכנותו משום חולשא דאורחא, או משום שלא נשבה להם רוח צפונית לרפואה. היות וידע יתרו כי אם לא ינצל את רגע התעוררותו לעבודת ה', ולא ימול עצמו כעת מיד, אפשר שיצרו יתגבר עליו ולא ירצה הוא לבסוף להתגייר לגמרי ולמול את עצמו. לכן מיד מל את עצמו בכדי שלא יפסיד שוב את רגע הסייעתא דשמיא לו זכה להתעורר לעבודת ה'. [חשש זה לא היה לעם לישראל הקדושים, לזה לא הסתכנו למול את עצמם במדבר וכו'].
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – ידעו עם ישראל בקבלת התורה כי אם לא ינצלו כעת את הרגע אשר אחוזים הם ביראת ה' טהורה, לא ישוב רגע התעוררות זה, ולאחר שישמעו בפרטי פרטים את ציוויי ה', כבר לא תהיה אמירת "הנעשה" באותה דרגה, לזה מיהרו ואמרו "נעשה" ורק אח"כ "נשמע", כי כעת יש לנצל את הרגע בו קבלת התורה תהיה בכוונת הלב בשלימות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5