ליקוטי עצות – הקדמה מדפוס ראשון – ספר ליקוטי עצות

הַקְדָּמָה מִדְּפוּס רִאשׁוֹןבָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. נְטִיעָה מַמָּשׁ אֲשֶׁר עוֹשָׂה פֵּירוֹת תָּדִיר. וְזֹאת הַנְּטִיעָה אֵינוֹ מִתְקַבֶּלֶת אֶלָּא בַּעֲפָרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לֹא בְּעָפָר אַחֵר, בְּטֶבַע הַנְּטִיעוֹת שֶׁאֵינָן מִתְקַבְּלוֹת בְּכָל עָפָר רַק בַּעֲפָרוֹ. וּמִזֶּה הַטַּעַם צָרִיךְ לְדַקְדֵּק 1בשודיכין, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגַּם עָפָר שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְעַל כֵּן מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עֲפָרוֹ שֶׁלֹּא לִינֹק עֲשָׂבִים רָעִים, וּמֵרִיק מָטָר תָּדִיר, הַיְנוּ דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" (דְּבָרִים ל"ב), אֲזַי מְגַדֵּל פֵּירוֹת בְּטוּב טָעַם וָרֵיחַ וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וְאִם חָלִילָה אֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עֲפָרוֹ, אֲזַי מְגַדֵּל עִנְּבֵי בֹּסֶר וּמַקְהֶה שִׁנּוֹ, וַאֲפִילוּ תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו אֵין בָּהֶם טָעַם וְרֵיחַ. וְנַחְזֹר לְעִנְיָנוֹ, שֶׁבְּרֹב טוּבוֹ נָטַע בְּתוֹכֵנוּ דַּיְקָא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהֵטִיב לְעָם קָדְשֵׁנוּ שֶׁיֶּהֱנוּ מִטּוּבוֹ בְּכָל עֵת בְּהִתְחַדְּשׁוּת, כִּנְטִיעָה זוֹ שֶׁמְּגַדֶּלֶת בְּכָל עֵת מִמִּינוֹ בְּהִתְחַדְּשׁוּת לְכָל אֶחָד, כְּפִי הַשְׁגָּחָתוֹ עַל עֲפָרוֹ, מַה שֶׁלֹּא זָכוּ אֲפִילוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ" (דברים ל"ג), כִּי הֵם אֵינָם עָפָר וְאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה פֵּירוֹת. וְעַל כֵּן בָּעָם הַקָּדוֹשׁ נִתְחַדֵּשׁ בְּכָל דּוֹר סְפָרִים חֲדָשִׁים מִמִּינָהּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַתַרְיַ"ג מִצְווֹת הֵם תַּרְיַ"ג עָטִין לָבוֹא עַל יָדָם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת לָדַעַת ד', לְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁמְּקַיֵּם הָעֵצוֹת הַתּוֹרָה כֵּן נִתְרוֹמֵם דַּעְתּוֹ וְנִתְלַהֵב לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא. וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הִמְצִיאוּ לָנוּ בְּהִתְחַדְּשׁוּת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְפִי דָּרָא, עֵצוֹת לִשְׁלֵמוּת הַנַּ"ל. וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא בּוֹ עֲצַת ה', לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִיֵּצֶר הָרָע וְלֹא לְקַלְקֵל עֲפָרוֹ. כֹּה יִתֵּן. אָמֵן:

לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולזכות כל ישראל החיים ומתים.