ליקוטי הלכות חושן משפט א – הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעַן הֲלָכָה ד

עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסִימָן קפח שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזֹר אַחַר אֲבֵדָתוֹ, כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק וְכוּ':"עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹקִים יָבֹא" וְכוּ', 'אֱלֹקִים' – בְּחִינַת בֵּית דִּין סְמוּכִין, שֶׁנִּסְמְכוּ זֶה מִזֶּה עַד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הַמַּסְמִיךְ הָרִאשׁוֹן בְּחִינַת "וַיִּסְמֹךְ מֹשֶׁה יָדָיו" וְכוּ', הַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הָאֲבֵדוֹת וְהוּא יָכוֹל לָדוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ לְמִי שַׁיָּךְ הַחֵפֶץ אוֹ הַמָּעוֹת שֶׁהֵם טוֹעֲנִין עָלָיו, כִּי כָּל הַהַכְחָשׁוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר בֵּרוּר הָאֱמֶת בֵּין הַבַּעֲלֵי דִּינִים הוּא עַל-יְדֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁלָּמְדוּ מִפָּסוּק זֶה: "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹקִים וְכוּ', עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה" וְכוּ' כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא. כִּי שְׁבוּעָה בְּשֵׁם ה' בְּחִינַת זִכָּרוֹן, בְּחִינַת "זֶה שְׁמִי וְזֶה זִכְרִי" שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַזְכִּירִין אוֹתוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְמִי שַׁיָּךְ זֶה הַחֵפֶץ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן 'קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ הֱוֵי צַדִּיק' וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי הַשְּׁבוּעָה יִזְכֹּר וְלֹא יוּכַל לְהַעֲבִירֵהוּ הַשִּׁכְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו כְּשֶׁיּוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וְעַל-כֵּן הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשָּׁבַע, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֵינוֹ חָשׁוּד עַל הַשֶּׁקֶר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשִּׁכְחָה וְהָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל כַּנַּ"ל:וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדְּקוּ שָׁם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נדה ל:): 'וְכֵיוָן שֶׁבָּא לַאֲוִיר הָעוֹלָם בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו וּמְשַׁכְּחוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכוּ', וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם יִשְׁכַּח הַכֹּל, עַל-כֵּן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא, כִּי הַשְּׁבוּעָה בְּחִינַת זִכָּרוֹן שֶׁהִיא תִּקּוּן הַשִּׁכְחָה וְהָאֲבֵדָה כַּנַּ"ל:וְזֶה שֶׁהִתְחִיל הַתַּנָּא מַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא בְּדִין שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ וְכוּ', זֶה יִשָּׁבַע וְכוּ'. כִּי עִקַּר דִּינֵי מַשָּׂא-וּמַתָּן שְׁנוּיִים בְּמַסּכֶת בָּבָא מְצִיעָא, [כִּי בָּבָא קַמָּא מְדַבֶּרֶת מִדִּינֵי נְזִיקִין, וּבָבָא בַּתְרָא מִדִּינֵי קַרְקָעוֹת. וְדִינֵי מַשָּׂא-וּמַתָּן שֶׁל מִטַּלְטְלִין הֵם בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא]. עַל-כֵּן הִתְחִיל, שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, שֶׁהֵם דִּינֵי מְצִיאוֹת, כִּי עִקַּר הַדִּין וּדְבָרִים שֶׁבֵּין בְּנֵי אָדָם בְּמַשָׂא-וּמַתָּן הֵם בִּבְחִינַת מְצִיאוֹת הַנַּ"ל, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא כַּנַּ"ל. וְכָל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת זֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ. וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי מְצָאתִיהָ. שֶׁזֶּה אוֹמֵר שֶׁהוּא זָכָה לְבָרֵר מָמוֹן זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְצִיאָה' שֶׁמָּצָא אֲבֵדָתוֹ, שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצִין הַשַּׁיָּכִין לְשׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁנֶּאֶבְדוּ מִמֶּנּוּ בְּצֵאתוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהֵם מְצִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא בֵּרְרָם וּמְצָאָם. וְזֶה בְּחִינַת 'שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית', טַלִּית – זֶה בְּחִינַת 'לְבוּשִׁין', בְּחִינַת לְבוּשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּא עִמּוֹ לָעוֹלָם שֶׁעַל יָדוֹ כָּל הַבֵּרוּרִין שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּבִגְדוֹ בָהּ", כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וּבַכְּתָבִים כַּמָּה פְּעָמִים סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּעִנְיָן זֶה, עַיֵּן שָׁם:  

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.