——–
1. שירה וזמרה
טוב מאד לשמוע שירי קודש נעימים וערבים, וכמובן שהינם על טהרת הקודש בלבד. בדרך השירה נפתח לב האדם ויוצא מסגירה ומצמצום, ובהתעוררות שלו מלמטה כמו"כ ממשיך עליו שמחה מלמעלה.
ובספר שומר אמונים מאמר "צהלי ורוני" פרק י"א מובא:
והנה לבוא למידת השמחה יש בזה כמה עצות ותחבולות, ואחד מגדולי העצות הנשגבות הבחון והמנוסה בלי ספק, לשיר ולרנן באיזה ניגון של שמחה זמן מה, וכל מה שהאדם עושה למטה ככה גורם למעלה. ועל ידי זמר של שמחה וכוונתו לשמים, אז נתקשר על ידי זה בעולם השמחה, ונשפע ממילא שמחה בלבו.
ועוד שם:
ומי שהוא בעצב ח"ו, ורוצה להתעורר בשמחה, אז יתחזק וישיר זמן מה איזה ניגון של שמחה, עד שיתהפך לבבו בעל כורחו לשמחה, ויראה פלאות בזה. וגם אם אינו מרגיש תיכף, יתחזק בזה עד שסוף כל סוף יתהפך לבבו לשמחה.
ועוד שם:
בכל מיני צער ח"ו וכל מיני קטנות ועצבות, יכול האדם להתגבר בלבבו ולבוא לידי שמחה אמיתית, וכמו שרואין בגשמיות כשאדם נופל ח"ו למחלת המרה השחורה – דיכאון, ה' ישמרנו, אז מצווים הרופאים שילך למקום צהלה ושחוק ושמחה, ואז בהתגברות השמחה בלב במשך הזמן נתרפאו העצבים והעורקים, וזה בדוק ומנוסה, ואם כך הוא בגשמיות, כל שכן וכל שכן ברוחניות שאפשר בעל כורחו להשיג השמחה על ידי יגיעה והתחזקות.
הרי אופן אחד להשיג השמחה בדרך שירה וזמרה שישיר בעצמו או ישמע שירי קודש המשמחים את הלב, ובכך יסיר העצבון מלבו שאין כמוהו סיבה וגורם לבוא לידי חטא.
2. חברה
כשחש האדם בעצבות, יצא מבדידותו להיות בין חברים יראי ה'. הבדידות ובפרט בזמן עצבון היא מסוכנת, לכן מיד יברח האדם ממקום המרבה עצבונו וילך למקום שמחה, ויסיח דעתו מעצבונו בכך שישוחח עם חבריו בדברי תורה המשמחים את הלב, או במילים של יראת שמים, או ישתתף בשיעור עם חברים מקשיבים אצל רב ירא ה', עד יעבור מרירות עצבונו ממנו.
ובפרט לא יוותר על שירה וזמרה עם החברים וכגון בשבתות ובמועדים ששרים כל בני החבורה יחד שירי דביקות בה', שאין לך זמן טוב מזמן זה לשמוח, ולהידבק בה' בדרך אותם שירים המקרבים לה', כי כידוע בשירה יש כח עצום להלהיב את הנפש להתקרב לה' במאוד, וככה נהגו בכל קהילות הקודש ובפרט ה"חסידים", כי הוא דרך נפלא מאד לכסוף ולערוג לה', עד כדי דמעות רותחות של געגועים והתרגשות שמשאירים המה רושם עז לזמן רב בלב האדם.
3. פעילות
עיקר העצבות נובעת מחוסר סיפוק, ואז האדם מרגיש ריקני ויש אז מקום לעצבות למלאות את אותו חלל ריק.
ולכן עצה גדולה שיהא האדם פועל פעולות המביאות סיפוק, וכגון לעסוק בחסד עם הבריות, לשמח בני אדם, להאיר להם פנים, ללמוד עם חלש ממנו ולסייעו, כי החסד עם הבריות מביא הרבה סיפוק ושמחה, ובפרט מי שביכולתו ליתן צדקה ולהציל איש עני ואביון, בוודאי שיש בכח זה כדי להוציאו לגמרי מעצבונו, והוא בדוק ומנוסה.
וכל פעילות מביאה שמחה, ולמשל לארגן שיעור לקירוב רחוקים ולחיזוק, ואפילו לאמירת תהילים וכיוצא, כל אחד לפי עניינו, הדבר נותן שמחה, וכן כל פעילות בזיכוי הרבים מביאה לסיפוק ולשמחה.
4. תורה
זו אין צריך לומר שהתורה משמחת, ולכן כששורה עצבות על האדם ירוץ לחדרי תורה, שזהו מעשה חיצוני יחסית מאשר לשמח את הנפש שהוא פנימי, ולעולם האדם שולט יותר בחיצוניותו מאשר על פנימיותו, ולכן יעסוק בתורה באופן חיצוני ולבסוף תחדור השמחה בליבו.
5. מצוה
"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", בדוק ומנוסה שכל מצוה שאוחז בה האדם בשלימות ובדיקדוק בדרך קבע ובהתמדה מביאה היא לו שמחה עצומה, וזה הן מעצם התמדתו בה, שאז עוצמת השפעתה של המצוה גדולה מאוד, והן שבכך מתמלא הוא סיפוק עצום וחי הוא בהרגשת אושר שאכן הנה הוא עושה משהו, מה שאין כן כשאדם עושה מצוות לפרקים ושלא בשלימות אין בה כדי לשמחו.
וזה בכל מצוה שתהיה, למשל אם מקבל אדם על עצמו לענות "אמן יהא שמיה רבה", בקול ובכוונה, ועושה זאת בשלימות ובדיקדוק ובקביעות, יתמלא בשמחה ובסיפוק גדול, וזה חוץ מעצם סגולת עניית "יהא שמיה רבא" שיש בה סגולה עצומה לבטל גזירות קשות כידוע, כך שבוודאי כחה עצום לסלק את רוח הטומאה מהאדם ללא ספק.
וכל שכן הזהיר בעניית אמן בכלל, לענותם בשמירה קפדנית, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים" – אל תקרי "אמונים" אלא "אמנים" – שמי שמשמרם מתי יבואו לידו ויענם בקפידא, כל שערי שמים נפתחים לפניו.
ואני הכרתי אחד שסבל מעצבות ודיכאון, וסיפר לי שיצא מדיכאונו מדבר זה, שקיבל עליו לענות אמן בקפידא, וזה יצר אצלו סיפוק ושמחה ויצא מדיכאונו, וסיפר שהרגיש בכך שהוא בעל רכוש גדול ועשיר גדול, והיה מונה בכל יום כמה "אמנים" ענה באותו היום, והיה מתענג ומתמוגג משמחה על עושרו הגדול במנין כל כך גדול של "אמנים", עד שיצא מדיכאונו.
6. דרך ארץ
"טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון".
לא בכל עת ולא כל אדם מסוגל לפתור את מצוקתו בתורה בלבד, לפעמים נופל האדם לעצבות ולהתמרמרות וקשה עליו מאד הלימוד, ובפרט אם הוא אדם שלא כל כך טעם טעמה של תורה אז בוודאי קשה לו לפרוק משברו ומצוקתו בתורה.
לכן נתנו לנו חז"ל עצה לעסוק בדרך ארץ. והסיבה כי השעמום מגביר את העצבות, ושוב נוצר חלל ריק באדם, וכאמור בזמן שכזה – ההדיוט הקופץ בראש, הוא השטן, להציע את המזומנים שלו בפיתוי הצלה מיידית בהבלי ושטותי עולם הזה – שחוק וקלות ראש המרגילים לאיסור, ויגיעת דרך ארץ משכחת העצב כשם שמשכחת העוון.
ובזה עצת חז"ל – "להתעסק", לא להיות בשעמום. השעמום מביא לידי חטא, לכן כשנתקף האדם בשעמום, או כשיודע זמנים שהשעמום רגיל לתקוף אותו, יהא חכם קודם שיתקפהו השעמום, ויכין לעצמו תעסוקה בזמן כזה כדי שישכח מלחטוא, שיגיעת שניהם משכחת עוון.
וכמו כן כשקשה לו ללמוד, וכגון ב"בין הזמנים" וכיוצא, טוב שיצא עם חברים יראי שמים למקומות הקדושים לתפילה ולנופש לשם שמים וכיוצא, ובזה יסיח דעתו מהחטא, כי זה העיקר להיות עירני למלחמת היצר ולא להסיח דעת מהמלחמה מכל הכיוונים, ולהשתמש בהתאם בכל העצות של חז"ל להינצל מהיצר.
7. עשה לך רב וקנה לך חבר
עוד עצה לפרוק את מטען עיתות המשבר באופן החיובי, הוא שיהא לך רב אוהב ורחמן, יודע ומכיר לנפשך, מבין את הלך רוחך ובקי ברפואות למצוקת הנפש היאך לכוון, לעודד ולשמח.
ואז רווח גדול הרווחת, שיש לך היכן לפרוק את משברי הנפש ולא יוכל היצר לנצל את משבריך לרעתך.
ועשה לך רב כזה שתוכל להיות פתוח עמו, ולספר לו את מעידותיך ועליותיך, כשלונותיך והצלחותיך, אזי תשמח להצליח כדי לספר לרבך מהצלחותיך, ובכשלונותיך לא תישבר כי יהיה לך למי להשיח דאגתך – דאגה בלב איש ישיחנה.
ורב זה לא חייב להיות גדול הדור, אלא איש תלמיד חכם וירא שמים, המבין כיצד לשמח את הנפש העצבה.
וכמו כן אמרו חז"ל: "קנה לך חבר", ואפשר שיהא זה חבר שקצת גדול ממך בשנים ובחכמה כמו בשנתיים או שלוש שהוא כבר רציני, שיש לך אפשרות להיות פתוח עמו להתחזק ביראת שמים, ורק ליזהר שלא לדבר דברים שיש בהם חוסר צניעות שיכולים להביא את חברך להרהור עבירה, ואף שכוונתך לשם שמים. אלא שיהא חבר זה – חבר לצרה – היודע לשמחך ולעודדך, ולהאיר פניו אליך ולהפיח בך רוח חיים מחדש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5