——–
א. ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור (כז.כ)
איתא במדרש רבה – הה"ד, "זית רענן יפה פרי תואר", וכי לא נקראו ישראל אלא בשם זית בלבד וכו'.
יש לידע, (על דרך הפשט) מדוע "לא נקראו ישראל אלא בשם זית בלבד"?
ב. ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד (כז.כ)
פירש רש"י – "זך"- בלי שמרים וכו'. "כתית"- הזיתים היה כותש במכתשת ואינו טוחנן בריחים כדי שלא יהיה בו שמרים, ואחר שהוציא טיפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר: כתית למאור ולא כתית למנחות.
צ"ע, מאי שנא המנורה מן המנחות, שבמנורה צריך שמן זית זך. משא"כ במנחות, שלא היה צריך למושחם ב"שמן זית זך" דווקא?
ג. כתית למאור (כז.כ)
יש לדקדק, מהו דנקט קרא לשון "כתית" דווקא?
ד. ועשית חושן משפט מעשה חושב וכו'. רבוע יהיה כפול וכו'. ומלאת בו מילאת אבן ארבעה טורים וכו'. משובצים זהב יהיו במלואותם (כח.טו-כ)
פירש רש"י – "במלואותם"- על שם שהאבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות, קורא אותן בלשון מלואים.
ויש להבין, מה העניין שהיו האבנים משובצות בתוך החושן, מדוע לא הובלטו והיו מודבקות וכדו' בתוך החושן. מדוע הוכרחו הן להיות משובצות וממלאות גומות בית קיבול אשר הוכנו להן בחושן? [ולא עוד אלא, שהרי מכבוד החושן היה עדיף להבליטן למען יראו כולם את עובי האבנים וגודלן].
ה. והיה על פי ראשו בתוכו וכו' לא יקרע (כח.לב)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ו. ונשמע קולו בבואו אל הקודש ובצאתו ולא ימות (כח.לה)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ז. והקטרת את כל האיל המזבחה עולה הוא לה' ריח ניחוח אשה הוא לה' (כט.יח)
יל"ע, הרי בשריפת הבשר והעצמות מדיפים הם ריח רע. כיצד א"כ ישנה בהקטרתם "ריח ניחוח לה'"?
ח. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים (כט.מה)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא שם "אלקים" דווקא דהוי מידת הדין, מדוע לא נקט שם "ה'" דהוי מידת הרחמים, אשר ראוי יותר להיכתב בקרא העוסק בהשכנת שכינת ה' בישראל?
פרשת זכור
ט. זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים (דברים כה.יז-יח)
יש לידע, מה שייכות ישנה בין ה"ואתה עיף ויגע" לבין ה"ולא ירא אלקים" אשר נסמכו זה לזה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר [על הפרשה] בעניין השמן זית זך. וז"ל – עפ"י הפשט אפשר לבאר: כי חז"ל הקדושים, כשהיו שכורים ורצוצים ממצבם מאד, ידע ר' זירא שכשיגיד להם דין חדש שלא שמעו עד עכשיו יעודד אותם בזה, כי אין שמחה כהתרת הספיקות וע"י הלכה חדשה ישכחו את כל הצרות ויגרום להם שמחה פנימית כמו שאמר דוד המלך ע"ה: "לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי", כי שמחת התורה היתה משכחת ממנו כל הצרות.
וזהו כחו של עם ישראל, כי על ידי עסקו בתורה הקדושה ניתן לו כח ועוז לסבול את כל היסורים והצרות מהגלות המרה, ולא רק שסובל את היסורים אלא התורה מביאה לו שמחה כאילו לא סבל יסורים. וכו'
וכן בכל זמן וזמן, בין הכלל ובין הפרט, כשנמצאים בזמן קשה ומר – ובפרט בזמנינו שדם ישראל נשפך כמים, צריכים להתחזק בלימוד התורה ובשמירתה. וע"י זה יסיר הקב"ה מאתנו את החשכה ששוררת על הכלל ועל הפרט. והתורה תגרום לנו שמחה שתפיג את מרירות הצרות מלבנו. ויאיר לנו כשמש בצהרים. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי מכח עסק האדם בתורה הקדושה, ניתן לו כח ועוז לסבול את כל היסורים והצרות מהגלות המרה, ולא רק שסובל את היסורים אלא התורה מביאה לו שמחה כאילו לא סבל יסורים כלל.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – "זית רענן יפה פרי תואר"- לא נקראו ישראל אלא בשם זית בלבד. ללמדנו, כי אם יהיו ישראל בבחינת שמן למאור – בהארתם בתורת ה', יהיו הם בבחינת "שמן זית זך"- אשר סובל כתישה במכתשת בלבד, ללא טחינה כלל בריחים למען לא יהיו בו שמרים וצער כלשהם, וכל צערו יהיה הוצאת טיפה ראשונה בלבד – ללא הרגשת צער כלל.
אך למנחות, לאחר שהוציא טיפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות. כי מי שאינו מאיר בתורת ה', ואין בידו את התורה אשר תביא לו שמחה כאילו לא סבל יסורים, ממילא סובל הוא את צער יסוריו במלוא כוחם ללא נחמה כלל.
לזה לימדתנו התורה, כי "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד"- כתית למאור, ולא כתית למנחות. כי כאשר "ויקחו אליך שמן זית זך"- את התורה הקדושה, בכדי שתהיה "למאור" בתורת ה'. ממילא לא ירגישו הם אז ב"כתית"- היסורים, מפני שמאור התורה יאיר את ליבם בשמחת התורה וכאילו לא ירגישו הם כלל ביסוריהם.
רק מי שהינו בבחינת "כתית למנחות"- באי היותו מאיר בתורת ה', ירגיש הוא ב"כתית"- יסוריו הקשים, ולא תעמוד לו שמחת התורה להסיר צערו מיסוריו, בסובלו את צער הכתישה שוב ושוב.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – "ועשית חושן משפט מעשה חושב וכו'. משובצים זהב יהיו במלואותם"- כאשר האבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות. ללמדנו, כי רק כאשר הגומות ממולאות באבנים טובות – בתורה אשר נמשלה לאבנים טובות ומרגליות, כדאמרינן במשלי: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה"- רק אז לא ירגיש האדם את הצער והשקע אשר נגרם בחייו, כי תביא לו התורה שמחה כאילו לא סבל יסורים כלל.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו כי אם "והיה על פי ראשו בתוכו וכו'"- יעסוק אדם תמיד בכל דעתו ושכלו [ב"ראשו בתוכו"] בתורת ה', יזכה הוא ממילא ש"לא יקרע"- ביסורי העוה"ז, מכח שמחת התורה.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כאשר "ונשמע קולו בבואו אל הקודש ובצאתו"- בעסקו בתורת ה', ממילא "ולא ימות"- ביסוריו. כי מכח עסק האדם בתורה הקדושה, ניתן לו כח ועוז לסבול את כל היסורים והצרות מהגלות המרה, ולא רק שסובל את היסורים אלא התורה מביאה לו שמחה כאילו לא סבל יסורים כלל.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – לימדתנו התורה, כי בהקטרת כל האיל המזבחה עולה הוא לה' ריח ניחוח אשה הוא לה' – כי על אף שבשריפת הבשר והעצמות מדיפים הם ריח רע – רמז לעת ישראל בעת צרה וצוקה, תוך התיסרותם ביסורים המדיפים ריח רע. בכל זאת, בהיותם שרויים בבית ה' תוך היותם שקועים בלימוד התורה, שמחת התורה תגרום להם לחוש כאילו לא סבלו יסורים כלל, בבחינת "ריח ניחוח לה'".
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – דקדקה התורה בקרא ד"ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים" בנוקטה שם "אלקים" דווקא, דהוי מידת הדין. ללמדנו, כי כאשר יהיה האדם בבחינת "ושכנתי בתוך בני ישראל"- בהשתכנו באוהל התורה, אף בעת ש"והייתי להם לאלקים"- בעת אשר מידת הדין שולטת, תוך קבלת האדם יסורים וצרות – לא ירגיש הוא בהם כלל.
כי מכח עסק האדם בתורה הקדושה, ניתן לו כח ועוז לסבול את כל היסורים והצרות מהגלות המרה, ולא רק שסובל את היסורים אלא התורה מביאה לו שמחה כאילו לא סבל יסורים כלל. רק לומד התורה השוכן בבית ה', יכול לסבול את ה"אלקים" מידת הדין, כאילו לא סבל מאומה.
פרשת זכור
ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – פרשת זכור באה ללמדנו, כי רק אם יהיה האדם בבחינת "זכור" את דברי התורה ובקיום מצוותיה. יזכה הוא "למחות את זכר עמלק" ואת כל הנחשלים אחריו – בדחייתו את כל יסוריו כאילו לא חש בהם כלל מכח שמחת התורה.
וזהו שרימז קרא, כי אם יהיה האדם בבחינת "ולא ירא אלקים", יסבול הוא ביסורים קשים בהיותו "עיף ויגע" מצרותיו הרבות, ללא נחמת שמחת התורה אשר תיתן בו כח ועוז לסבול היסורים, ולחוש כאילו לא סובל יסורים כלל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5