——–
א. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה (יח.א)
יש להבין, מה העניין שנקראה פרשה שלימה על שמו של יתרו ועוד פרשת מתן תורה?
ב. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה וכו' (יח.א)
איתא ברמב"ן – כבר נחלקו רבותינו בפרשה זאת (מכילתא כאן. זבחים קטז.) יש מהם אומרים: כי קודם מתן תורה בא יתרו כסדר הפרשיות. ויש מהן שאמרו: שאחר מתן תורה בא וכו'.
ויל"ע, למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא – מדוע בכל זאת קדמה פרשת ביאתו קודם לפרשת מתן תורה?
ג. אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה (יח.ג)
איתא בילקוט שמעוני (רמז, רסח) – רבי אליעזר המודעי אומר: "בארץ נכריה"- אמר משה, הואיל וכל העולם כולם עובדים עבודה זרה, למי אני אעבוד, למי שאמר והיה העולם.
ויש לתמוה, כיצד יתכן שהסתפק משה רבינו את מי לעבוד מלבד את ה' יתברך?
ד. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה (יח.ג-ד)
יש לבאר את עניין טעמי קריאת שמותיהם של בני משה!
ה. ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' (יח.ח)
יש להבין, מדוע היה צריך משה לספר שוב ליתרו את כל ניסי ה' לישראל, הרי כבר שמעם ואף הוכיח זאת בביאתו למדבר להתגייר?
ו. ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל וכו'. ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה וכו'. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם (יח.ט-יא)
יש להבין, מה העניין שקילס יתרו את ה' מיד לאחר שהתגייר, הרי כבר עשה נחת רוח לבוראו בביאתו להתגייר ולהדבק בעם ה' ובתורתו, ומדוע הוכרח להוסיף ולברך את ה' וכו'?
ז. ויתיצבו בתחתית ההר (יט.יז)
איתא בשבת (פח.) – מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים את התורה מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא.
יש להבין, מאחר שכבר הקדימו ישראל ואמרו: "נעשה ונשמע", מדוע הוצרכו כלל לכפיית ההר?
ח. עוד יש לבאר בדברי הגמ' – מהו "המודעא רבה לאורייתא" שאמר ר"א בר יעקב, אשר אפשר ללמוד ממעשה כפיית ההר?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו [פר' ויצא] בעניין להתענג על השם. וז"ל – למדנו יסוד אחד מהיסודות הגדולים בעבודת השי"ת. שבל יאמר אדם אמת שאם אעבוד את השם ואקיים את התורה יהיה לי לסבול הרבה ולא יהיה לי טוב, אבל כדאי להביא קרבן בעוה"ז, שהרי שם בעוה"ב יהיה לי טוב הנה המחשב כן טועה הרבה מאד, ולא זו הדרך בעבודת השי"ת.
כי האדם מחוייב וכן תובע הקב"ה מאת האדם שיתבונן וימצא שאם יקיים רצונו של מקום יהיה לו בעוה"ז טובה וברכה! אמת שגם עוה"ב יהיה לו, אבל שם הקרן קיימת לו, והפירות הוא אוכל בעוה"ז. כי בקיום התורה אין רע בשום מקום ובכל זמן, רק טוב סלה. תמיד זה ובבא.
ואל יחשוב אדם שהעולם הזה'ניקעס יש להם עוה"ז – לא מיניה ולא מקצתיה! מי שיש לו קצת התקרבות להם רואה כמה אומללים הם ממש ואין להם גם מעונג עוה"ז ולא כלום!… והטעם פשוט כי כ"ז שבאדם שולטים המדות הרעות – אין לו שום הנאה בחייו! וכו'.
רואים אנו מכאן שהדרך להגיע שהאדם ירגיש הצורך בעבודת השי"ת והעונג בזה, הדבר הראשון הוא לדעת ולהבין שאינו מביא שום קרבן בעשיית רצון השם, אלא אדרבה כל עוה"ז הוא הבל הבלים, ולכן אל ידאג האדם מה שעוזב עוה"ז, כי הבל הבלים הוא, ועי"ז יבין אח"כ את הסוף דבר הכל נשמע וכו' כי זה כל האדם!… עכ"ל.
א"כ מבואר – כי הדרך הראויה בעבודת השי"ת הינה לדעת ולהבין שאינו מביא שום קרבן בעשיית רצון השם, אלא עליו להצדיק עליו את רצון ה' תמיד, כי הרי בקיום התורה אין רע בשום מקום ובכל זמן.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א'. ב'. ה' וו' מתורצות – אף לאחר שהתגייר יתרו, הוכרח הוא לקלס את ה', ולהצדיק את עבודתו לו, כי כך היא הדרך הראויה בעבודת השי"ת – לדעת ולהבין כי אינו מביא שום קרבן בעשיית רצון השם, אלא עליו להצדיק עליו את רצון ה' תמיד, כי הרי בקיום התורה אין רע בשום מקום ובכל זמן.
לזה, על אף שבא יתרו להתגייר, סיפר לו משה את כל אשר ה' לישראל עמו בכל ניסיו הרבים, למען הצדקת רצון ה' בהתגיירותו, להבין כי היא הדרך הנכונה והטובה ביותר אף בשביל עצמו.
לזה נקראה פרשה שלימה על שמו ועוד פרשת מתן תורה, ואף קדמה פרשת ביאתו קודם לפרשת מתן תורה. ללמדנו, כי בשביל לקבל תורה צריך להיות בבחינת "יתרו"- אשר הצדיק את רצון ה' – כי כך היא עבודת ה' הראויה והנכונה ביותר.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – דברי משה, "הואיל וכל העולם כולם עובדים עבודה זרה, למי אני אעבוד, למי שאמר והיה העולם". באים ללמדנו, מהי עבודת ה' השלימה והראויה, כי בכדי להיות "משה רבינו"- חייבים תמיד להצדיק את רצון ה', ולהבין בלבבינו כי אין דרך יותר טובה ונכונה "מלעבוד למי שאמר והיה העולם"- אף אם הננו בדרגות רוחניות נעלות. כי האדם מחוייב וכן תובע הקב"ה מאת האדם שיתבונן וימצא שאם יקיים רצונו של מקום יהיה לו בעוה"ז טובה וברכה!.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – עניין קריאת שמותיהם של בני משה באים ללמדנו, כי אף כאשר "שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה"- ורצון ה' שיגלה ממקומו, עליו להבין בקרבו כי "ושם האחד אליעזר כי אלקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה"- ולהצדיק את רצון ה' בהבנתו, כי הכל טובה וברכה לו, ולטובתו בלבד, למען הצלתו מחרב הפורענות.
ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – על אף שכבר הקדימו ישראל ואמרו: "נעשה ונשמע", הוכרחו הם לקבלת התורה בכפיית ההר. ללמדנו, כי הדרך הראויה בעבודת השי"ת הינה לדעת ולהבין שאינו מביא שום קרבן בעשיית רצון השם, כי הרי בקיום התורה אין רע בשום מקום ובכל זמן.
לכן הוכרחו הם להצדיק את רצון ה', להיות מוכרחים לקבל התורה, כי אל"כ "שם תהא קבורתכם"- מכח כך, קיבלו התורה בשלימות, בהצדקתם את רצון ה' עליהם.
כעת מובן מהו "המודעא רבה לאורייתא" שאמר ר"א בר יעקב, אשר אפשר ללמוד ממעשה כפיית ההר, והיא הדרך הראויה בעבודת ה' – להצדיק תמיד את רצון ה'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5