——–
ישנם הרבה שטועים לחשוב שהיות ושמחה זו הרגשה פנימית אי אפשר בכח לשמוח, וחושבים שהוא כמו לפחד – וכי אפשר לאדם לפחד ממה שאינו מפחידו, כן אי אפשר לשמוח במה שאין לאדם הרגשת שמחה, וזו טעות! ראשית רואים אנו זאת בדברי ה"שולחן ערוך": "משנכנס אדר מרבין בשמחה", וכן בציווי התורה "ושמחת בחגך", וכי התורה מחייבת אותנו לשמוח בכח ובכפיה על ידי מחיאות כפיים ריקודים ושתיית יין וכדומה, אין בזה היגיון כלל, אלא בוודאי הוא שהאדם יכול לפתח אצל עצמו את השמחה מתוך התבוננות, ועל כן יש לאדם להתבונן ולחשוב מחשבות כדי לפתח אצל עצמו את רגש השמחה, ולא חסר התבוננויות רבות שיכולות להביאו לפיתוח רגשי השמחה, וכמה רווח יכול האדם להרויח בהיותו מעורר ומפתח ואפי' במשהו את רגשותיו לשמוח בעשייתו אחת ממצוות ה' כאמור כגון תפילין ציצית שבין כה הוא כבר עושה אותם, וכאמור שכל מעט שמחה שיכניס האדם במצוה הרי הוא בכך מייקרה לבעלת ערך עצום ורב לעומת המקיימה ללא רגש.
ולדוגמא, יש בדרך התבוננות לעורר אצל עצמו את השמחה בכך שיתבונן בגודל הזכות שזכה לבא לשרת בשם ה' ולהתקרב לאלוקיו, ובפרט יחשוב כמה רבים שלא זכו להתקרב לה' ועדיין רחוקים המה, והנה זכה הוא לקיים מצוות, ובפרט להיות מחובשי בית המדרש, ובפרט בעידן קשה כזה של נסיונות ופיתויים נוראים, שעל כך יש לשמוח כבר בעצם הישיבה והשהיה בבית מדרש גרידא מבלי לעשות כלום, שהרי היום – גם כשנתפס האדם למשבר בהצלחת לימודו יש לו לזכור דבר חשוב, והוא עצם זה שאדם לא עושה רע זהו כבר מצוה, וכאומרם רז"ל: ישב אדם ולא עשה עבירה נחשב לו כעושה מצוה והיינו בבא דבר עבירה לידו. היום לצערינו אין רגע בלא פגע, כל רגע ורגע נחשב כ"בא דבר עבירה לידו", עצם זה שאדם גובר על יצרו ויושב היום בבית מדרש ואינו יוצא לרחוב, זהו גבור הכובש את יצרו.
וכמו כן יש ללמוד בספרי מוסר השכר והחשיבות של התפילה, התורה, החסד ועוד, וכן להתבונן כמה שכרו עצום ומה נפעל מכל התגברות על תאווה ומידה רעה וכן מכל מעשה טוב, הלומד קטעי חז"ל כאלו בעיון ובשימת לב, אי אפשר שלא יצא שמח וטוב לב ביודעו מה הינו פועל, ויש לנו להציע בזה לעסוק בספר "נפש החיים" להגר"ח מוולוז'ין שער ד' ממעלת העוסק בתורה, וכן בספרי "סדרת המידות" של הרב טובולסקי המבאר בליקוט נפלא את מעלות המידות, כך שגם את השמחה יש ויש באפשרות האדם לפתחה בעצמו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5