——–
א. וירא בלק בן ציפור את כל וכו'. ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל וכו'. ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא (כב.ב-ד)
פירש רש"י – "בעת ההיא"- לא היה ראוי למלכות, ומנסיכי מדין היה, וכיוון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה.
לכאורה מפירוש הרש"י מבואר, כי לא היה בלק ראוי למלכות. ותמוה הדבר, כיצד הגיע בלק להיות מלך מואב!? הרי לא היה הוא ראוי למלכות?
ב. עוד יש לתמוה בהוספת הרש"י – "ומנסיכי מדין היה". כיצד יכול להיות מלך, אשר איננו מבני אותו עם, ובמיוחד שהיו מדין ומואב מסוכסכים ביניהם [כדאיתא ברש"י]. דצ"ב, כיצד נעשה בלק מלך למואב כאשר בכלל היה "מנסיכי מדין"?
ג. עוד צ"ע בדברי הרש"י דכתב – "וכיוון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה", דלכאורה מה שייכות ישנה בין מיתת סיחון למינוי בלק למלך מואב, הרי סיחון היה מלך האמורי ולא מלך מואב, וכל שייכות מיתת סיחון הינה רק ל"ויגר מואב"- פחדם מישראל, אך אין זו סיבה למינויו של בלק למלך מואב, ובמיוחד שבלק לא היה ראוי למלכות?
ד. ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא (כב.ד)
איתא בזוהר – כי הסיבה שמזכירה התורה שמו של בלק ושם אביו בניגוד לשאר מלכים, אשר אצלם לא הוזכר שם האב. הינה מפני שבלק היה מבני בניו של יתרו, והוא היה היחיד מבין כל בני משפחת יתרו אשר לא רצה להתגייר, וזקני מדין ומואב שמוהו למלך עליהם, לכך נאמר "בלק בן ציפור"- להורות כי אף על פי שלא היה מלך בן מלך, מ"מ היה מלך למואב בעת ההיא בשעה שלא רצה להתגייר.
ויל"ע, כיצד רשע כבלק, אשר לא רצה להתגייר בדווקא, זכה מאת ה' להיות מלך על עם שאינו עמו בדרך שאיננה מובנת?
ה. וילכו זקני מואב וזקני מדין וכו'. ויבואו אל בלעם וכו' והשבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אלי וכו'. ויבוא אלקים אל בלעם וכו' (כב.ז-ט)
מבואר, כי היה בלעם מאמין בה', כפי שהיה אומר זאת בריש גלי, ואף זכה הוא לנבואה.
א"כ יש להבין, כיצד בלעם אשר ידע את בוראו, הגיע לדרגות שפלות כל כך במידות ובמעשים שפלים [כמבואר שרבע אתונו וכו']?
ו. ויאמר אלקים אל בלעם לא תלך עימהם לא תאר את העם כי ברוך הוא וכו'. ויבוא אלקים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה (כב.יב-כ)
יש להבין, מדוע בלעם הלך לבסוף עם שרי מואב, הרי ידע הוא כי הכל מאת ה' וודאי שלא יוכל לעשות שום דבר נגד רצון הבורא, ולא יצליח לקלל את ישראל. א"כ מה הטעם שהלך עימם בכל זאת?
ז. ויך את האתון להטותה הדרך (כב.כג)
איתא בבעל הטורים – ולא קלל אותה לפי שהיתה דעתו לקלל את ישראל, ואין ב' קללות ביום אחד וכו'.
ויל"ע, מנין היה בטוח בלעם כי עתיד הוא לקלל את ישראל כבר באותו יום שיגיע אל בלק, הרי מצינו שלבסוף -"ויהי בבקר ויקח בלק" [פס' מא] דמשמע, כי רק למחרת הלך לקלל?
ח. ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם וכו'. כי עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתי (כב.כח-לג)
פירש רש"י – ועתה מפני שדיברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה, כמו שכתוב: "ויאמר לא", הרגתיה, שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה וכו'.
ויש לשאול, הרי איתא בחז"ל: כי בושה מכפרת עוונותיו של אדם, כדאיתא בברכות (יב:) – כל העושה דבר עבירה ומתבייש בה, מוחלין לו על כל עוונותיו. מדוע א"כ לא נתן ה' לבלעם להתבייש, הרי ע"י כך היה זוכה שיתכפרו עוונותיו?
ט. ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דיברתי אליך לאמר כל אשר ידבר ה' אותו אעשה. ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי ישר בעיני האלקים וקבתו לי משם (כג.כו-כז)
מבואר, כי ניסה בלק לקלל שוב ושוב תוך נסיונות בשנויי מקום וכו', בעוד שבלעם ידע כי יד ה' מעכבת הדבר וכפי שהורהו ה'.
וצ"ב, מדוע המשיך בלעם ללכת אחר בלק, ולנסות לקלל את ישראל שוב ושוב ללא הועיל?
י. והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל וכו' (כה.ו)
פירש רש"י – נקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם וכו'.
ויש להתבונן, הרי אם היה נשיא שבט שמעון כזה מושחת, כיצד זכה בכלל להיות נשיא שבט שמעון?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו [חלק א'] במאמרו מדרגות בתורה ודרך ארץ בעניין ההשגחה על רשעי ישראל. וז"ל – המדרגה הה': ויש אשר לא יכיר בהשגחת ה' כלל, ומרבה בהשתדלותו בדרך הטבע, ומן השמים מצליחים מעשיו. והוא איננו מודה לו יתברך על זה. אלא אומר לנפשו "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה".
ולכאורה קשה למה אין מלמדים אותו מן השמים ע"י עוני ויסורים כנ"ל? אמנם אלה המה האנשים אשר השקיעו עצמם בכפירת השגחתו יתברך כ"כ, עד שאינם ראויים להתעוררות מן השמים, אלא אדרבה הרשות נתונה לשטן להטעותם כל עוד יותר בהראותו להם את הצלחתם ברשעם, וכמאמר הנשים הארורות וכו'….
וכמה שפלה היא מדרגת האנשים ההם הן המה חיילותיו של שטן אשר יטעה על ידם את שאר בני אדם וכל השפעת העוה"ז הבאה אליהם, הם יונקים אותם מתהום הטומאה, וסופם שיאבדו עימה לגמרי. עכ"ל
א"כ מבואר – כי אותם הרשעים אשר הרשיעו כ"כ לפני הבורא, נותן אותם הבורא ברשות השטן, להטעותם ולהראות להם את הצלחתם ברשעם, למען לא ישובו בתשובה לפניו ויאבדו ברשעם – עקב הרשעתם כ"כ לפני הבורא יתברך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב', ג' וד' מתורצות – כל כך הרשיע בלק לפני ה' יתברך, בהיותו היחיד אשר לא התגייר ממשפחת יתרו. מכח כך, הגיע בלק להיות מאותם הרשעים בדרגה החמישית אשר ניטלת מהם הזכות לשוב בתשובה, וניתנים הם ביד השטן להצליח דרכם למען לא ישובו מדרכם הרעה.
כעת מובנת הצלחתו הלא טבעית של בלק, אשר על אף אי היותו ראוי למלוכה, ואף כי היה בכלל מדיני ולא מואבי, ועל אף שסיבת מינויו למלך כלל לא היתה סיבה נכונה והגיונית. בכל זאת, מכח הצלחת השטן אשר ניתנה לו, זכה הוא להצליח בדרכיו בדרך לא הגיונית ולא טבעית, הכל למען לא ירצה הוא לשוב למוטב.
ממילא, כעת מובנת אף הצלחתו של בלק, במה שלא הענישוהו מן השמים, ואף הצליחו דרכו – הכל למען לא ישוב למוטב, עקב הרשעתו כ"כ לפני ה'.
לפ"ז גם הקושיות ה' וח' מתורצות – בלעם, אשר ידע את בוראו אך בכל זאת המשיך להרשיע לפני בוראו, אף הוא היה מאותם שלוחי השטן להחטיא האחרים. לכן המשיך הוא להיות נביא בדומה לאותן יכולות של משה רבינו, אך כל כוחותיו היו כוחות מן השטן להחטיא אחרים.
לכן, היות וניטלה מבלעם הזכות לשוב בתשובה עקב הרשעתו אשר הרשיע כ"כ לפני ה' יתברך. המית הקב"ה את אתונו של בלעם, ולא השאירה בחיים, למען לא יזכה בלעם להתבייש וע"י כך לא יתכפרו עוונותיו.
לפ"ז גם הקושיות ו', ז' וט' מתורצות – התעקשות בלעם לילך אל בלק לקלל את ישראל, ואף נסיונו לקלל שוב ושוב את ישראל, על אף ידיעתו כי הדבר הינו נגד רצון הקב"ה. היה מפני שידע בלעם כי כל הצלחת בלק [והצלחתו שלו] הינה מכח היותם שלוחי השטן, והשטן הוא אשר מצליחם עוד ועוד בדרכים שאינן מובנות.
לכן האמין הוא, כי אף כעת ימשיכו להצליח ולהרשיע לפני בוראם עד שעוד היום יספיקו הם לקלל את ישראל ולהרשיע עוד לפני ה' – מכח נתינת ה' אותם ביד השטן להצליחם בדרכם הרעה למען לא ישובו למוטב.
ולפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – הצליח זימרי על אף רשעותו, להיות נשיא שבט שמעון. הכל היה מכח היותו שליח השטן להחטיא את ישראל.
ואף מבואר במדרש, כי הערב רב שבישראל דבקו דווקא בשבט שמעון, ואף חלק מהם היו שותפים בהתקבצות העבירה אשר עשה זימרי. מבואר א"כ, כיצד כל הצלחת זימרי להיות נשיא שמעון, היתה מכח הצלחתו בידי השטן להיות מחיילותיו של שטן, למען החטאתו אחרים אשר ילמדו ממעשיו הרעים בקנאם בהצלחתו אשר מקורה מן הטומאה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5