——–
אם היה ער כל הלילה, מברך ברכות התורה בעמוד השחר.
ויש מבני אשכנז הנוהגים לצאת ידי חובה מאדם שישן שנת קבע. אולם גם לדעה זו, אם ישן ביום שקודם לכן שינת קבע, יכול לברך לכתחילה ברכות התורה. וכמו כן, אם כיון בבוקר הקודם שאינו פוטר בברכות התורה אלא עד הלימוד שלמחרת בעמוד השחר, יברך שוב. (רבי עקיבא איגר, התעוררות תשובה, אבן ישראל פישר. חזו"ע יו"ט שיב. ד פו, קיג)
זמן עמוד השחר הוא: כדי זמן הילוך 4 מיל [המיל הוא 2,000 אמה = 960 מטר] לפני הנץ החמה. ומהלך מיל הוא: 18 דקות. אם כן 4 מיל הם: 72 דקות זמניות קודם הנץ החמה. [להלן בדיני קריאת שמע, יתבאר המושג "שעות זמניות".] והמברך ברכות התורה קודם הזמן הזה [כשלא ישן בלילה], ברכותיו לבטלה לדעת מרן והרמ"א ורוב הפוסקים. כמבואר בסידור רב סעדיה גאון, הראבי"ה, הרא"ה, המאירי, התרומת הדשן, מהרי"ו, וכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן תנט ס"ב), הרמ"א (סימן רסא ס"א), הלבוש, הב"ח, הש"ך, אליה רבה, בית דוד, בן איש חי, החזון איש ועוד. ולא כמפורסם באיזה לוחות שעמוד השחר הוא 90 דקות קודם הנץ, שזה נגד דעת מרן והרמ"א ורוב הפוסקים. (שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ח)
שכחתי לישון
אברך חשוב משמש בקודש אצל מרן שליט"א, נוהג היה להגיע בכל בוקר אל ביתו של הרב ומסדר את החדר כל ספר למקומו. בוקר אחד כשהגיע כהרגלו בשעה 6:30, מוצא הוא את הרב רכון על ספריו ועובר בין בתרי ספרי הפוסקים הפרוסים לפניו, כשהוא לבוש בבגדיו כרגיל. לפתע ראה רבנו את האברך הנזכר, והוא פנה אליו בתמיהה, מדוע הקדמת בוא היום, הרי עוד לא עלה השחר? אמר האברך לרבנו: כבוד הרב, השעה כבר 6:30 ואני הגעתי כהרגלי. אולי כבוד הרב לא ישן הלילה?! ענה לו רבנו בפשטות רבה, "אוי… שכחתי לישון, מה אעשה?". רבנו זוכה לקיים תדיר את הפסוק שאמר החכם מכל האדם (משלי כ יג): "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם", לשבוע מלחמה של תורה, שנאמר (משלי ט ה) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי (השווה חגיגה יד ע"א). ("מלך ביופיו" עמוד 94)
שוב מעשה שסיפר בנו של מרן שליט"א, שפעם בבחרותו נכנס אביו בבוקרו של יום שני להעירו בשעה 5:40 לתפלה, אך הוא ביקש לישון עוד מעט, מחמת שישן בשעת לילה מאוחרת. אמר לו אביו, אני כבר מיום שבת לא ישנתי, לתדהמתו של הבן, מדוע? ענה האב בתמימות: "שכחתי".
מכה ברגל להתעורר
השעה שלוש באחת מלילותיו של חודש אלול תשע"ב, השחר טרם הפציע, העולם נם את שנתו, אחרון המאחרים נכנס מכבר לישון לקראת היום החדש העומד בפתח. והנה בבית מעונו של מרן שליט"א, דפיקות חרישות קטעו את הדממה, אחד מבני הבית שקם לראות את מקור הרעש, גילה את מרן שקוע בעומק עיונו כהרגלו וברגלו השמאלית מכה חרישית על רצפת החדר. לפליאתו, השיב מרן, עסוק אני כעת בתשובה בדיני תרומות ומעשרות, וחושש אני כי מרוב עייפותי לא אוכל להתרכז בעומק העניין, על כן מכה אני ברגלי כדי לעורר את עצמי, שאוכל להמשיך בלימודי עוד.
העוסק בתורה בלילה והגיע זמן עמוד השחר, יפסיק ויברך ברכות התורה (ה"ע א מה). אולם, חכם המוסר שיעור לקהל הרחב בליל חג השבועות או הושענא רבה, ויודע שאם יפסיקו לברך ברכות התורה, יפסק השיעור ויהיה ביטול תורה לרבים, רשאי להמשיך את השיעור עד לזמן התפלה. מאחר והניסיון מורה שהפסקה זו תבטל את רצף השיעור ותגרום לביטול תורה של רבים, וסוף סוף הלוא התחילו בהיתר, ובצירוף דעת האומרים שהניעור כל הלילה לא מברך, וברכות התורה מדרבנן לדעת רבים מהראשונים והרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ועיין בהליכות עולם ודו"ק.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5