——–
י"ט, י"ד: לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים י"ג.))) לָמָּה נֶאֱמַר חֵרֵשׁ? מַה חֵרֵשׁ מְיֻחָד שֶׁהוּא בַּחַיִּים, אַף כָּל שֶׁהוּא בַּחַיִּים, יָצָא הַמֵּת שֶׁאֵינוֹ בַּחַיִּים.
*(((כן פירש ב"שפתי חכמים" את דברי רש"י הנ"ל.))) שֶׁהַמְקַלֵּל אֶת הַמֵּת אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּדִינֵי הַתּוֹרָה כְּמוֹ הַמְקַלֵּל אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ אַחֲרֵי מִיתָתָם שֶׁמִּתְחַיֵּב סְקִילָה. אוּלָם אַף עַל פִּי כֵן, *(((כן כתב המרדכי בפרק ב' ביומא, על פי דברי המדרש תנחומא (פרשת ואתחנן): שכשאמר משה רבינו לעם ישראל "והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים", אמר לו הקב"ה: וכי אברהם יצחק ויעקב חטאים היו שאמרת לבניהם כך?! ללמדך שאסור להוציא לעז ולדבר סרה על המתים. וכן הביא בספר "ארח מישרים" לרבי מנחם טרויש זצוק"ל (בסימן ח' סעיף י"א) עניין זה, והובא גם כן להלכה בשלחן ערוך (או"ח סי' תר"ו ס"ג), ע"ש. וע"ע בשבת (צ"ו ע"ב) במעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי עקיבא. ואכמ"ל.))) תַּקָּנַת רַבּוֹתֵינוּ וְחֵרֶם קַדְמוֹנִים הוּא שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז וְשֵׁם רַע עַל הַמֵּתִים*(((וצא ולמד עד כמה חששו והחמירו רבותינו בדבר ממה שהובא בפוסקים (הרמ"א ביו"ד סימן שע"ו, וכן המנהג) שהאומר קדיש על המת פוסק מלומר בתחילת החודש השנים עשר, שלא יצא לעז על המת שנידון בגיהנם שנים עשר חודש כמשפט הרשעים. ואם מחשש כזה רחוק חששו חכמים, כל שכן מלדבר בגנות המת ממש שזה עוון חמור עד מאוד.))) . וְכָל שֶׁכֵּן עַל *(((כן אמר רבי יהושע בן לוי בברכות (י"ט ע"א): כל המספר אחר מיטתן של תלמידי חכמים נופל בגיהנם, שנאמר (תהלים קכ"ה, ה'): "והמטים עקלקלותם יוליכם ה' את פועלי האון".))) צַדִּיקִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁגָּדוֹל עֲווֹנָם מִנְּשֹׂא, *(((כן הובא מריב"ל בגמרא שם שזה אחד מכ"ד דברים שבית דין מנדים עליהם. ))) וְיֵשׁ לְנַדּוֹתָם, *(((כן אמרו בעירובין (כ"א ע"ב): כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, כל שכן המלעיג עליהם עצמם. וכן אמר לי הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז שליט"א על ת"ח צדיק אחד מהדור שהקודם שישנם כאלו המזלזלים ומפקפקים בו, ועתידין הם לידון באותו הדבר הנ"ל. וכבוד אלוקים הסתר דבר.))) וַעֲתִידִין הֵם לִהְיוֹת נִדּוֹנִים עַל כָּךְ בַּצּוֹאָה רוֹתַחַת ר"ל. *(((ראה בנזיר (נ"ב ע"ב) שרבי שמעון התענה שנים רבות עד שהושחרו שיניו מרוב תעניותיו, וכל זה למה? על שפעם אחת דיבר על רבי עקיבא אחר מותו באופן שהיה נשמע שלא לפי הכבוד הראוי לו!))) וְכָל שֶׁכֵּן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ שֶׁחַיָּב אָדָם בִּכְבוֹדָם אַחַר פְּטִירָתָם אַף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּחַיֵּיהֶם. *(((משלי כ"א, כ"ג.))) וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5