לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יד-טו): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חַיָּב אָדָם בֶּחָג לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וּמִצְוָה שֶׁיְּשַׂמַּח לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כֵּיצַד? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן. ע"כ. (החינוך מצוה תפח)
וְהֵעִיד רַבִּי חַיִּים וִיטָאל עַל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל (שער המצוות לז ע"ב), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן מִדַּת הַנְּדִיבוּת וְהַוַּתְּרָנוּת רָאִיתִי לְמוֹרִי זַ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּעַצְמוֹ לְהִתְכַּבֵּד בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים יוֹתֵר מִדַּי, גַּם בְּמַאֲכָלוֹ הָיָה אוֹכֵל דָּבָר מוּעָט מְאֹד, אֲבָל בְּמַלְבּוּשֵׁי אִשְׁתּוֹ הָיָה זָהִיר מְאֹד לְכַבְּדָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ, וְהָיָה מֵפִיק כָּל רְצוֹנָהּ, אַף אִם לֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כָּל כָּךְ. עכ"ל. וּפָשׁוּט וּבָרוּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק אֶת רְצוֹן הָאִשָּׁה, הוּא בְּמַלְבּוּשִׁים צְנוּעִים הַהוֹלְמִים אֶת הַהֲלָכָה, וְלֹא חַס וּשְׁלוֹם בְּגָדִים צְמוּדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָם עוֹבֶרֶת עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה חָמוּרִים, וּמַכְשִׁילָה אֶת הָרַבִּים בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין.
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "וּכְשֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בֶּחָג, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ".
אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא "לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים'". (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז)
אשרי משכיל אל דל
סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר רְפָאֵל זַצַ"ל מִיַּזְד: כְּשֶׁעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרפ"ג, דַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ חָצֵר יַחַד עִם הָרַב אַבְרָהָם עַדֶּס זַצַ"ל, הָרַב הָיָה גָּר לְמַעְלָה – וַאֲנִי לְמַטָּה. פְּעָמִים הָיָה קוֹרֵא לִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזוֹ עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לִי שָׂכָר כִּפְלַיִם. וְהָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי הָרַב, זֶה יוֹתֵר מִדַּי, הַשָּׂכָר שֶׁנָּתַתָּ לִי. וְהָיָה מֵשִׁיב לִי: כָּתוּב בַּתּוֹרָה, "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר", וּמָה הַגֵּר שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ כָּל כָּךְ צָרִיךְ לְאוֹהֲבוֹ – אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַתָּה, שֶׁשַּׂמְתָּ נַפְשְׁךָ בְּכַפְּךָ וּבָאתָ מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְתָמִיד הָיָה מַמְצִיא לִי אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא שָׁוָה אֲפִלּוּ שְׁנֵי גְּרוּשׁ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ.
פַּעַם, בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, לֹא הָיְתָה לִי פְּרוּטָה בַּכִּיס אֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת יָרָק, וְהָיִיתִי עוֹמֵד בָּרְחוֹבוֹת נָע וָנָד, זֶה קוֹנֶה וְזֶה מוֹכֵר, וְזָלְגוּ עֵינַי דְּמָעוֹת בַּסֵּתֶר. הָרַב עָבַר בַּדֶּרֶךְ וְקָרָא אוֹתִי: "מֵאִיר, מֵאִיר, בֹּא". נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְאָמַר לִי: "בֹּא לְבֵיתִי וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה כֶּסֶף אֲנִי חַיָּב לְךָ". הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי הָרַב, אֵין לִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יַעַן מַה שֶּׁעָבַדְתִּי לְךָ שִׁלַּמְתָּ לִי כִּפְלַיִם!" אָמַר לִי: "לֹא, יֵשׁ לָנוּ חֶשְׁבּוֹן, בֹּא אֵלַי לַבַּיִת". הָלַכְתִּי אִתּוֹ וְנָתַן לִי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ, וְאָמַר לִי: "לֵךְ תַּעֲשֶׂה הוֹצָאוֹת יוֹם טוֹב הַקָּדוֹשׁ". אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, מַדּוּעַ תִּתֵּן לִי? הֲלֹא אֵינְךָ חַיָּב לִי כְּלוּם!" הֵשִׁיב לִי: "לֵךְ תִּקְנֶה מִצְרָכִים לִכְבוֹד יוֹם טוֹב!"
אָז הִרְגַּשְׁתִּי בְּוַדַּאי שֶׁהָרַב יֵשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ בְּעֵינַי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ אֵלּוּ כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת [פִּי מֵאָה], וְשָׂמַחְתִּי כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב. (מעיין המועד שכא)
בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה… וְהַלֵּוִי"], מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּבִזְמַנֵּנוּ, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאַבְרֵכִים שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מנחות קי ע"א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (בנין שלמה להגר"ש הכהן מוילנא. חזו"ע יו"ט צט)
וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ וּלְסַיֵּעַ אֶת הַזְּקוּקִים, וּבִפְרָט בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת אמור דף קג ע"ב), וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרָיו בְּתַרְגּוּם: וִישַׂמַּח אֶת הָעֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק הָאֻשְׁפִּיזִין [הָאוֹרְחִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם: אֲבוֹת הָעוֹלָם, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד, כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], שֶׁהָאָדָם מַזְמִין לְסֻכָּתוֹ, הוּא הַחֵלֶק שֶׁל הָעֲנִיִּים, וְאִם מַזְמִין אֶת הָאֻשְׁפִּיזִין וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶת חֶלְקָם לָעֲנִיִּים, הֵם קָמִים מִסֻּכָּתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו (משלי כג ו): "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו". כִּי שֻׁלְחָן זֶה אֵינוֹ שֻׁלְחָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא שֶׁל רַע עַיִן, וְאוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹרְחִים הָאֵלּוּ, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, עוֹזְבִים אֶת שֻׁלְחָנוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו דְּבָרִים חֲמוּרִים מְאֹד, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר, ה' יַצִּילֵנוּ.
אֲבָל הָאָדָם הַדּוֹאֵג לָעֲנִיִּים, וְנוֹתֵן לָהֶם, וְאַחַר כָּךְ לִבְנֵי בֵיתוֹ, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם שֶׁל הָעֲנִיִּים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ עִמּוֹ, וְכָל הָאֻשְׁפִּיזִין מְבָרְכִים אוֹתוֹ כְּדִלְהַלָּן: אַבְרָהָם אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיה נח יד): "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ". יִצְחָק אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (תהלים קיב ב-ג): "גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד". יַעֲקֹב אָבִינוּ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיה נח ח-י): "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי, אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן. וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם". מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק מְבָרְכִים אוֹתוֹ (ישעיה נח יא-יב): "וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם, וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת". וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתוֹ (ישעיהו נד יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי". אַשְׁרֵי חֶלְקָם וּמַה נָּעִים גּוֹרָלָם, שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁזּוֹכִים לְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ מִפִּי צַדִּיקֵי עוֹלָם, שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. { עַד כָּאן מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. }
אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַזְמִין אֶת הָעֲנִיִּים אֵלָיו לְבֵיתוֹ, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. אַךְ אִם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ, וּכְגוֹן שֶׁהֵם מִשְׁפָּחָה בְּרוּכַת יְלָדִים וְאֵין לוֹ מָקוֹם בְּסֻכָּתוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלָיו, אֲזַי יִשְׁלַח אֶת הַמַּאֲכָלִים לְבֵיתָם, אוֹ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִכַּסְפּוֹ בְּעַיִן יָפָה וּנְדִיבָה עֲבוּר הוֹצָאוֹת הֶחָג. (פסקי תשובות שפז)
וְטוֹב שֶׁיְּחַלֵּק אֶת כֶּסֶף הַצְּדָקָה לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, וְיֹאמַר בְּפִיו: 'זֶה לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל חֵלֶק אַבְרָהָם אֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא, וְזֶה בִּשְׁבִיל חֵלֶק יִצְחָק אֻשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא', וְכֵן הָלְאָה. וְכָל חֵלֶק יִהְיֶה סְכוּם יָפֶה וְנִכְבָּד, כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו. (הגר"ח פלאג'י, פלא יועץ. פסקי תשובות שפז)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג הסוכות בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5