כ – בִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ / סִפּוּר

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מראות הצובאות - הלכות צניעות כ – בִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ / סִפּוּר
תוכן עניינים הצג

——–

סִפּר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל (הובא בספר "שאל אביך ויגדך"): רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז הִגִּיעַ פַּעַם לַעֲיָרָה אַחַת וְעָשָׂה בָּהּ אֶת דַּרְכּוֹ בָּרֶגֶל, וְהִנֵּה הוּא נֶעֱצַר לְיַד אַחַד הַבָּתִּים וְהִכְרִיז: רֵיחַ גַּן עֵדֶן נוֹדֵף מִכָּאן! חַיָּב אֲנִי לְהִכָּנֵס לַבַּיִת הַזֶּה!

הָיְתָה זוֹ דִּירָתוֹ שֶׁל ר' פֶּסַח, שֶׁהָיָה גַּבַּאי צְדָקָה שֶׁל הָעֲיָרָה. דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת וְר' פֶּסַח פָּתַח מִיָּד. רַבִּי חַיִּים נִכְנַס לַדִּירָה, הִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב בְּתוֹכָהּ, הֵרִיחַ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַד אָרוֹן אֶחָד. נֶעֱצַר וְקָרָא: מֵהָאָרוֹן הַזֶּה אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת רֵיחַ גַּן עֵדֶן שֶׁעָלָה בְּאַפִּי!….

רַבִּי חַיִּים בִּקֵּשׁ מִיָּד לִפְתֹּחַ אֶת הָאָרוֹן, וּבַעַל הַבַּיִת הַנָּבוֹךְ עוֹמֵד תּוֹהֶה וּמִשְׁתָּאֶה. אֲבָל הֲלֹא מְדֻבָּר בְּרַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז, מִמֵּילָא לֹא סֵרֵב וְעָשָׂה כַּמְצֻוֶּה. פָּתַח אֶת הָאָרוֹן וְהִתְחִיל לְרוֹקֵן אוֹתוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ; בְּגָדִים שָׁבָּלוּ, סְמַרְטוּטִים וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, עַד שֶׁלְּפֶתַע נָפְלוּ בְּגָדִים שֶׁל כֹּמֶר, וְרַבִּי חַיִּים שׁוּב מַכְרִיז: הִנֵּה, הִנֵּה, מִמַּלְבּוּשׁ זֶה עוֹלֶה רֵיחַ גַּן עֵדֶן! אָנָּא, סַפֵּר לִי מִיָּד מַה כָּאן הָעִנְיָן, הָכֵיצַד נוֹדֵף מִזֶּה רֵיחַ גַּן עֵדֶן?

ר' פֶּסַח הָיָה מְעַט בָּהוּל, כִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא מִתְכַּוֵּן רַבִּי חַיִּים לִנְזֹף בּוֹ עַל שֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּבֵיתוֹ בֶּגֶד שֶׁל כֹּמֶר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹל לְסָרֵב, וּפָתַח אֶת סִפּוּרוֹ:

אֲנִי – אָמַר ר' פֶּסַח – הִנְנִי גַּבַּאי צְדָקָה בָּעֲיָרָה, וְיֵשׁ לִי אֶת הַתָּכְנִית הַקְּבוּעָה שֶׁלִּי, שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְסוֹבֵב אֶת הָעֲיָרָה, עוֹבֵר אֲנִי מֵאִישׁ לָאִישׁ וְאוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לְצָרְכֵי הַצְּדָקָה. פַּעַם אַחַת קָרָה שֶׁיָּצָאתִי לִי כְּדַרְכִּי לְמַעַן עִנְיְנֵי הַצְּדָקָה שֶׁלִּי, וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלַמְתִּי אֶת הַמְּלָאכָה וְחָזַרְתִּי לְבֵיתִי, אֲנִי מוֹצֵא מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לִי, וּכְשֶׁרַק נִכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה, הוּא מַמָּשׁ זָעַק לְעֻמָּתִי:

-ר' פֶּסַח, אֲנִי בְּצָרָה גְּדוֹלָה! הַחוֹבוֹת מְעִיקִים, הַנּוֹשִׁים עוֹמְדִים עָלַי, וַאֲנִי מֻכְרָח לְהַשִּׂיג עַתָּה סְכוּם כֶּסֶף כָּךְ וְכָךְ שֶׁאִם לֹא כֵן אֲנִי אָבוּד!…

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ "יַקִּירִי, אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתָּה צָרִיךְ, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ? לָמָּה בָּאתָ כָּל כָּךְ מְאֻחָר? הֲלֹא רַק עַכְשָׁו סוֹבַבְתִּי אֶת כָּל הָעֲיָרָה, בִּקַּרְתִּי אֵצֶל הָאֲנָשִׁים, לְאָן אֵלֵךְ עוֹד פַּעַם? אֲחַפֵּשׂ אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים? אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא יוֹדֵעַ אֵצֶל מִי…

הִתְיַפַּח הַיְּהוּדִי בִּבְכִי מַר וְנוֹגֵעַ לַלֵּב: אוֹיָה לִי, אֵיזֶה מַזָּל יֵשׁ לִי, אֵיזֶה מַזָּל!… הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי: הַיְּהוּדִי בּוֹכֶה כָּל כָּךְ עַל מַזָּלוֹ הַמַּר, מַה יָּכוֹל כְּבָר לִקְרוֹת? אֵלֵךְ פַּעַם שְׁנִיָּה, אִם אַצְלִיחַ – מֵהַטּוֹב, וְאִם לֹא אַצְלִיחַ – לְפָחוֹת אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁבִּיכָלְתִּי…

וְאָמְנָם, הָלַכְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה, בִּקַּרְתִּי שׁוּב אֵצֶל הָאֲנָשִׁים וְאָמַרְתִּי לְכָל אֶחָד: אַתָּה צוֹדֵק, הָיִיתִי כְּבָר אֶצְלְךָ קֹדֶם לָכֵן, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וּבְבֵיתִי יוֹשֵׁב יְהוּדִי וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ עַל צָרָתוֹ, מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ? שֶׁיֵּלֵךְ בְּעַצְמוֹ וְיִבְכֶּה אֶצְלְךָ? כָּךְ, אֵפוֹא, הִצְלַחְתִּי לֶאֱסֹף סְכוּם כֶּסֶף. כָּל אֶחָד נָתַן. הָיוּ שֶׁאָמְנָם נֶאֶנְחוּ, אֲבָל נָתְנוּ. וְאָז חָזַרְתִּי לְבֵיתִי, וְכַאֲשֶׁר נָתַתִּי לָאִישׁ אֶת הַכֶּסֶף, הוּא חִבֵּק וְנִשֵּׁק אוֹתִי. לֹא הָיָה קֵץ לְאָשְׁרוֹ וְיָצָא מִבֵּיתִי שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

אֲבָל לֹא עָבְרוּ אֶלָּא עֶשֶׂר דַּקּוֹת אוֹ רֶבַע שָׁנָה, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ שׁוּב דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת. עוֹד יְהוּדִי נִזְקָק בָּא וְזוֹעֵק הַצִּילוּ, הַמַּצָּב אֶצְלִי נוֹרָא וְאָיֹם, פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַמָּשׁ!…

מִיָּד עָנִיתִי לוֹ: מְכֻבָּדִי יַקִּירִי, עַתָּה כָּלוּ כָּל הַקָּצִין.. מָה אַתָּה רוֹצֶה, שֶׁאֵלֵךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, הֲלֹא יְסַלְּקוּ אוֹתִי מֵהַבָּתִּים! אֶלָּא שֶׁכָּל טַעֲנוֹתַי וְנִמּוּקַי לֹא הוֹעִילוּ מְאוּמָה. הָאִישׁ יָשַׁב וּבָכָה, נֶאֱנַח וְגָנַח, וְלִבִּי נִשְׁבַּר בְּתוֹכִי וְנִקְרָא לִגְזָרִים, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לָשִׁית עֵצָה בְּנַפְשִׁי, וְהוּא עוֹד מוֹסִיף וְקוֹרֵא לְעֻמָּתִי: אִם לֹא תַּצִּיל אוֹתִי – דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי מְחֻסָּל לְגַמְרֵי וְאֵין לִי עוֹד תְּקוּמָה!…

אֲנִי חוֹזֵר וְחוֹשֵׁב וּמְיַגֵּעַ אֶת מֹחִי – אֲבָל לֹא מוֹצֵא שׁוּם דֶּרֶךְ, וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה בְּעַצְמְךָ רוֹאֶה שֶׁאֵין בְּיָדִי לְהוֹשִׁיעַ לְךָ עַכְשָׁו. תַּגִּיד בְּעַצְמְךָ, אֶפְשָׁר לָבוֹא לַאֲנָשִׁים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ לַיְלָה? אֵינְךָ מֵבִין שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתִי מִכָּל בַּיִת? וְהוּא עוֹמֵד בְּשֶׁלּוֹ, יוֹדֵעַ רַק דָּבָר אֶחָד: אֲנִי זָקוּק לְהַצָּלָה דְּחוּפָה, אַחֶרֶת אֲנִי אָבוּד לְגַמְרֵי?…

כָּךְ נִמְשַׁךְ הַדּוּ-שִׂיחַ בֵּינֵינוּ, עַד שֶׁלְּפֶתַע עָלָה בְּמֹחִי רַעְיוֹן מוּזָר: לְיַד בֵּיתִי הָיְתָה מִסְבָּאָה, בָּהּ הִתְלַקְּטוּ מִדֵּי לַיְלָה בַּחוּרִים פּוֹחֲזִים וְרֵיקִים, שָׁתוּ לְשָׁכְרָה וּבִלּוּ זְמַנָּם בְּכָל מִינֵי מִשְׂחָקִים, אֵלֵךְ לְשָׁם וַאֲנַסֶּה אֶת מַזָּלִי, אוּלַי אַצְלִיחַ פַּעַם לְהוֹצִיא מֵהֵם כֶּסֶף לְצָרְכֵי צְדָקָה. יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, הֶחְלַטְתִּי בַּסּוֹף, אוּלַי יִלְעֲגוּ לִי, אוּלַי יִשְׂחֲקוּ עָלַי, אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ לְנַסּוֹת, אֲפִלּוּ אֶגְעַר בָּהֶם עַל שֶׁהֵם מְכַלִּים אֶת זְמַנָּם וּמָמוֹנָם לָרִיק וְלַהֶבֶל וּבוֹ בַּזְּמַן יֵשׁ יְהוּדִי הַנֶּאֱנָק בְּצָרוֹתָיו וְיִסּוּרָיו…

אָזַרְתִּי עֹז וְאֹמֶץ, וּמִיָּד קַמְתִּי וּבִצַּעְתִּי אֶת אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי. נִכְנַסְתִּי לַמִּסְבָּאָה, וְאֶת פָּנַי קִדְּמוּ קְרִיאוֹת צוֹהֲלוֹת וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, הוּא כְּבָר שׁוּב פֹּה!… מַה יֵּשׁ, שׁוּב צְדָקָה? עוֹד פַּעַם כֶּסֶף?…

אָמְנָם כֵּן, כְּבָר הָיִיתִי בַּמָּקוֹם כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִשְׁנֵי סִיבוּבַי הַקּוֹדְמִים, אֶלָּא שֶׁאָז רַק בִּקַּשְׁתִּי צְדָקָה מִבַּעַל הַמִּסְבָּאָה – וְהַפַּעַם אֲנִי בָּא אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם הָיוּ צוֹעֲקִים לְעֻמָּתִי – הֶחֱוַרְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי חֻלְשָׁה, וְתוֹךְ כְּדֵי זֶה פָּנָה אֶחָד מֵהֵם, בָּחוּר עַלִּיז וְצוֹהֵל, בְּנוֹ שֶׁל גְּבִיר, אֲבָל פִּרְחָח לֹא קָטָן, וְאָמַר לִי:

-שְׁמַע, ר' פֶּסַח, אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ עֵסֶק, אַתָּה הֲלֹא רוֹצֶה כֶּסֶף – הֲרֵי זֶה דָּבָר בָּרוּר. הָיָה אֶצְלֵנוּ כֹּמֶר וְהוּא הִשְׁאִיר לָנוּ אֶת מַלְבּוּשׁ הַכְּמוּרָה שֶׁלּוֹ, אֲנִי אֵלֵךְ וְאָבִיא אֶת הַלְּבוּשׁ, וְאַתָּה תִּלְבַּשׁ אוֹתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אִתְּךָ בְּכָל חוּצוֹת הָעֲיָרָה. אַתָּה תִּהְיֶה לָבוּשׁ בַּבֶּגֶד- וַאֲנַחְנוּ נִסְתּוֹבֵב וּנְתוֹפֵף בְּפַחִים, וְאִם תַּעֲשֶׂה זֹאת – אֶתֵּן לְךָ אֶת כָּל הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לְךָ!…

-כֵּן, אוֹמֵר אֲנִי אֵלָיו, אֲנִי זָקוּק לִשְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים שְׁלֵמִים!…

וְהַבָּחוּר עוֹנֶה: בְּסֵדֶר, שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים שְׁלֵמִים אֶתֵּן לְךָ!…

עָמַדְתִּי וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: מַה לַּעֲשׂוֹת? אֵיזֶה רַעְיוֹן מְטֹרָף וְשִׁגְעוֹנִי? פֶּסַח, גַּבַּאי הַצְּדָקָה שֶׁל הָעֲיָרָה יַעֲבֹר בְּכָל חוּצוֹת הָעֲיָרָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי כֹּמֶר, וְכָל הַפּוֹחֲזִים וְהָרֵיקִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו בְּתַהֲלוּכָה, מוֹחֲאִים כַּפַּיִם וּמְתוֹפְפִים – מַה יַּגִּידוּ עָלַי? יַגִּידוּ שֶׁדַּעְתִּי נִטְרְפָה, שֶׁהִשְׁתַּגַּעְתִּי?!…

אֲבָל מִיָּד אֲנִי חוֹזֵר וְהוֹפֵךְ בְּדַעְתִּי: אֲבָל מִנַּיִן אֶקַּח שְׁלֹשָׁה רוּבָּלִים? אֵיךְ אַצְלִיחַ לֶאֱסֹף סְכוּם כֹּה גָּדוֹל? וַהֲלֹא אֲנִי רוֹאֶה כְּבָר אֵיךְ מְקַדְּמִים אֶת פָּנַי כָּאן כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עוֹד מַגְבִּית- כֵּיצַד יְקַבְּלוּ אוֹתִי בְּכָל מָקוֹם אַחֵר? וַהֲלֹא גַּם רַחֲמָנוּת עַל הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן וְהָאֻמְלָל הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתִי וּמְחַכֶּה וּמְצַפֶּה לְעֶזְרָה. מָה הָרַעַשׁ? מַה כְּבָר יִקְרֶה? יִהְיוּ לִי קְצָת בִּזְיוֹנוֹת, הַאִם אֵינָם כַּדָּאִיִּים בִּשְׁבִיל הַצָּלַת יְהוּדִי?

אָמַרְתִּי לַבַּחוּרִים: מְקֻבָּל עָלַי! יָצָא הַבָּחוּר לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא אֶת הַלְּבוּשׁ, וּכְשֶׁחָזַר – הָלַכְתִּי וְהִתְעַטַּפְתִּי בּוֹ. כֻּלָּם מִתְפַּקְּעִים מִצְּחוֹק, מְכִינִים פַּחִים וּמַקְלוֹת, וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לָרְחוֹבוֹת. הַבַּחוּרִים נוֹתְנִים קוֹלָם בְּזֶמֶר, מִכָּל הַגְּזֻזְטְרָאוֹת יוֹצְאִים אֲנָשִׁים וּמִתְבּוֹנְנִים בַּמַּחֲזֶה הַמְטֹרָף הַזֶּה, כֻּלָּם צוֹחֲקִים וּתְמֵהִים גַּם יַחַד: מַה קָּרָה כָּאן? הֵן לֹא פּוּרִים הַיּוֹם, אֵיךְ זֶה שֶׁגַּבַּאי הַצְּדָקָה עוֹשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה? הוּא בְּוַדַּאי הִשְׁתַּגֵּע. וְכָךְ עָבַרְנוּ אֶת הָעֲיָרָה כֻּלָּהּ, וּבָרֶגַע שֶׁסִּיַּמְנוּ, הוּא הִנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרוּבָּלִים, בְּאָמְרוֹ: הִבְטַחְתִּי – וַאֲנִי מְקַיֵּם, וּבְנוֹסָף לְכָךְ – הֵא לְךָ גַּם אֶת בֶּגֶד הַכְּמוּרָה הַזֶּה בְּמַתָּנָה!…

כַּאֲשֶׁר פָּשַׁטְתִּי מֵעָלַי אֶת הַבֶּגֶד הַזֶּה וּלְקַחְתִּיו לְיָדִי, הִרְהַרְתִּי בְּנַפְשִׁי: הוֹדוֹת לַבֶּגֶד הַזֶּה זָכִיתִי וְהֶחֱיֵיתִי יְהוּדִי, יִשָּׁאֵר זֶה, אֵפוֹא, אֶצְלִי וְאַחֲזִיק אוֹתוֹ לְמִשְׁמֶרֶת!…

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז אֶת הַסִּפּוּר, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְאָמַר: כֵּן, כֵּן! עָשִׂיתָ דָּבָר נָכוֹן! תִּקַּח אֶת הַבֶּגֶד הַזֶּה כְּתַכְרִיכִים עֲבוּרְךָ לְאַחַר אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים שֶׁלְּךָ! אֵינְךָ זָקוּק לְתַכְרִיכִים אֲחֵרִים! שׁוּם מַלְאַךְ חַבָּלָה לֹא יוּכַל לָגֶשֶׁת אֵלֶיךָ! כָּךְ תְּצַוֶּה לִבְנֵי בֵּיתְךָ, שֶׁלְּאַחַר מוֹתְךָ יִקְבְּרוּ אוֹתְךָ בְּתַכְרִיכִים אֵלֶּה!

וְכָךְ הֲוָה. וְכַעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת סִפְּרוּ, כִּי הַמֶּמְשָׁלָה הַפּוֹלָנִית הֶחְלִיטָה לִסְלֹל כְּבִישׁ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ נִקְבַּר אוֹתוֹ גַּבַּאי צְדָקָה, וּבְשֶׁל כָּךְ נֶאֶלְצוּ לְפַנּוֹת אֶת הַקְּבָרִים וּלְהַעֲבִיר אֶת עַצְמוֹת הַמֵּתִים לְמָקוֹם אַחֵר. וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְקִבְרוֹ – מָצְאוּ אוֹתוֹ שָׁלֵם, לְמַעֵט רֶגֶל אַחַת שֶׁהָיְתָה רְקוּבָה, מִפְּנֵי שֶׁמִּבִּגְדֵי הַכֹּמֶר הָיָה חָסֵר מִכְנָס אֶחָד שֶׁלֹּא כִּסָּה אֶת הָרֶגֶל, וְזוֹ נִרְקְבָה, אֲבָל כָּל שְׁאָר גּוּפוֹ נִשְׁאַר בִּשְׁלֵמוּת גְּמוּרָה!…

מַעֲשֶׂה אֲמִתִּי זֶה מְלַמְּדֵנוּ מַה כֹּחָהּ שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ.

יְהוּדִי זֶה הִלְבִּישׁ עַל עַצְמוֹ בֶּגֶד שֶׁלֹּא לְפִי כְּבוֹדוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְכִסָּה אֶת בְּשָׂרוֹ בּוֹ לְשָׁעָה אוֹ לִשְׁעָתַיִם בִּלְבַד וְעָמַד בְּנִסָּיוֹן שֶׁל בִּזָּיוֹן זְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר, וְזָכָה שֶׁיְּהֵא גּוּפוֹ נִשְׁמָר מֵהַמַּזִּיקִים לְאַחַר מוֹתוֹ, מַה שֶּׁלֹּא כָּל אֶחָד זוֹכֶה, מִלְּבַד צַדִּיקִים גְּמוּרִים שֶׁזּוֹכִים שֶׁגּוּפָם יִשָּׁאֵר שָׁלֵם וְלֹא יֻזַּק בְּרִמָּה וְתוֹלֵעָה שֶׁקָּשָׁה הִיא לַמֵּת כְּמַחַט בַּבָּשָׂר הַחַי, וְהוּא צַעַר גָּדוֹל לַנֶּפֶשׁ כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל.

אִם כֵּן, הָבָה תִּתְבּוֹנֵן הַבַּת הַיְהוּדִית!

הִתְרַגַּלְתְּ לִלְבוּשׁ מְסֻיָּם הַנּוֹגֵד אֶת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. בִּלְבוּשׁ זֶה הִנָּךְ מְהַלֶּכֶת בָּעֲבוֹדָה, בָּרְחוֹב, בְּשִׂמְחוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, קִבַּלְתְּ הִתְעוֹרְרוּת לְשַׁנּוֹת בְּגָדַיִךְ לִבְגָדִים וְכִסּוּי רֹאשׁ הַתּוֹאֲמִים אֶת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת בַּהֲלָכָה -הֲלֹא זוֹהִי הִתְעוֹרְרוּת שֶׁנִּשְׁמָתֵךְ הַטְּהוֹרָה תּוֹבַעַת אוֹתָהּ מִמֵּךְ. אָמְנָם קָשֶׁה לָךְ, וְקָשֶׁה לָךְ מְאֹד הַדָּבָר, פִּתְאֹם מֵעַתָּה לָבוֹא לָעֲבוֹדָה בְּכִסּוּי רֹאשׁ בִּמְקוֹם גִּלּוּי רֹאשׁ אוֹ פֵּאָה נָכְרִית, לְהַפְסִיק מֵהַלְּבוּשִׁים הַצָּרִים וּלְשַׁנּוֹתָם לִרְחָבִים יוֹתֵר, לְשַׁנּוֹת אֶת סוּג הַגַּרְבַּיִם שֶׁהָיוּ לְךָ עַד עַתָּה לְגַרְבַּיִם עָבוֹת יוֹתֵר הַמְחֻיָּבִים לַהֲלָכָה [כַּיָּדוּעַ שֶׁכָּל הַפּוֹסְקִים אָסְרוּ גַּרְבַּיִם פָּחוֹת מֵ- 40 דֶּנְיֵיר].

דְּרוּשָׁה לְכָךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְכַסּוֹת אֶת גּוּפֵךְ בִּלְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ תּוֹאֵם אֶת הֶרְגְּלֵךְ הַקּוֹדֵם, לֹא לְשָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם בִּלְבַד – אֶלָּא בְּקֶבַע. לָמָּה יִגָּרַע חֶלְקֵךְ מֵאוֹתוֹ רַבִּי פֶּסַח, גַּבַּאי הַצְּדָקָה, לִהְיוֹת גּוּפֵךְ נִשְׁמָר מִכָּל הַמַּזִּיקִים לְאַחַר פְּטִירָתֵךְ וְלִהְיוֹת נִשְׁמָתֵךְ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה' אֱלֹקַיִךְ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. אוֹתוֹ ר' פֶּסַח לֹא הָיָה מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ, וְאַתְּ הִנָּךְ הֲלֹא מְצֻוָּה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים צְנוּעִים, וַדַּאי אִם כֵּן יְהֵא שְׂכָרֵךְ גָּדוֹל יוֹתֵר, וּבִפְרָט שֶׁהַנִּסָּיוֹן בְּדוֹרֵנוּ הוּא קָשֶׁה – לַעֲמֹד נֶגֶד זֶרֶם הַחֶבְרָה וְהַשְּׁכֵנוֹת, וְאֵין נִסְיוֹנֵנוּ פָּחוֹת מִנִּסְיוֹנוֹ שֶׁל ר' פֶּסַח.

וּבַגְּמָרָא אִיתָא: "רַוָּק בַּכְּרָךְ וְאֵינוֹ חוֹטֵא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּכָל יוֹם".

"רַוָּק" – פָּנוּי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי – "הַדָּר בַּכְּרָךְ", עִיר הוֹמִיָּה מֵאֲנָשִׁים, "וְאֵינוֹ חוֹטֵא" – שׁוֹמֵר עַצְמוֹ וְעֵינָיו מֵחֵטְא – "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּכָל יוֹם".

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא לְפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר לָהֶם, רְאוּ אֵיזֶה גִּבּוֹר יֵשׁ לִי בְּעוֹלָמִי, פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, הַדָּר בְּתוֹךְ נִסְיוֹנוֹת וְשׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵחֵטְא.

נִתְבּוֹנֵן,

כֵּיצַד כְּבָר יָכֹל לְהֵרָאוֹת כְּרָךְ שֶׁל פַּעַם, מִסְּתָמָא כְּמוֹ הָעַרְבִיוֹת הַיּוֹם בָּעִיר הָעַתִּיקָה אוֹ בְּחֶבְרוֹן, נָשִׁים מְכֻסּוֹת כָּל גּוּפָן בְּמַלְבּוּשִׁים רְחָבִים, רְעוּלוֹת פָּנִים, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַנָּן וַדַּאי לֹא הָיָה אֶת בִּגְדֵי הַגֵּרוּי וְהַפִּתּוּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָמֵינוּ הַיּוֹם, לֹא אֵצֶל בְּנֵי בְּרִית וְגַם לֹא אֵצֶל שֶׁאֵינָן בְּנֵי בְּרִית, וּבְוַדַּאי הַפְּרוּצוֹת שֶׁל פַּעַם הָיוּ צְנוּעוֹת מַמָּשׁ לְפִי דּוֹרֵנוּ, וּבְכָל זֹאת זוֹכֶה הָרַוָּק לְכָזֶה כָּבוֹד וּמַעֲלָה.

הַיּוֹם!

רַוָּק הָדָר בַּכְּרָךְ שֶׁל הַיּוֹם, אֶפְשָׁר מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רַק בְּכָל יוֹם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע, כִּי הַיּוֹם אֵין "פֶּסַע" בְּלֹא "פֶּשַׁע" לְמִי שֶׁנִּכְשָׁל, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ בְּכָל פֶּסַע, עוֹמֵד הוּא בְּנִסְיוֹן עֲרָיוֹת שֶׁהוּא הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר. אִם כֵּן, כְּפִי גֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן כֵּן גֹּדֶל הַמַּעֲלָה.

וּבְכֵן, אֱמֶת, אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁנִּסְיוֹנֵךְ קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת וּלְהִשְׁתַּנוֹת בְּאָפְנֵי הַלָּבוּשׁ וְהַהַנְהָגָה, הַכּוֹלְלִים סִימְפַּטִיּוּת בְּדִבּוּר מוֹשֵׁךְ, חִיּוּךְ מַכְשִׁיל וּתְנוּעוֹת חֵן, שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ מַה כַּוָּנָתֵךְ בָּהֶן, אוּלָם כַּמָּה צָרִיךְ שֶׁיֻּקְטַן נִסְיוֹנֵךְ בְּהַבָּטָה בְּרוּרָה לְמָה מְבִיאוֹת הַנְהָגוֹת אֵלּוּ, לְכַמָּה הֶרֶס וְחֻרְבָּן הֵן גּוֹרְמוֹת לְאַבֵּד נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת שֶׁל בַּחוּרֵי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְאַבֵּד מֵהֵם אֶת כָּל הַקָּדוֹשׁ וּלְהַחֲטִיאָם וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל כְּתוֹצָאָה מֵאֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ שֶׁהִנָּךְ מַכְנִיסָה בָּהֶם, וְכָל תּוֹצְאוֹת אַחֲרָיוּת מַעֲשֵׂיהֶם הָאֲסוּרִים וְהַמְגֻנִּים נִזְקָפִים לִ"זְכוּתֵךְ" הַמְּלֵאָה.

וּבְכֵן, בְּאַחַת כָּמוֹךְ, הַמּוֹקִירָה אֶת בּוֹרְאֵךְ וּמַחֲלִיטָה לְכַבֵּד אוֹתוֹ עַל חֶשְׁבּוֹן כְּבוֹדֵךְ וּמַעֲמָדֵךְ בַּחֶבְרָה בַּשְּׁכוּנָה וּבַמִּשְׁפָּחָה, לֹא יִשְׁתַּבַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם?! לֹא יִתְפָּאֵר בָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם עַל גְּבוּרָתֵךְ וַאֲצִילוּת נַפְשֵׁךְ וְיֹאמַר רְאוּ אֵיזֶה בַּת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לִי בְּעוֹלָמִי?! קָמָה בְּיוֹם אֶחָד, הִפְשִׁיטָה גִּעוּלֶיהָ מֵעָלֶיהָ, הִפְשִׁיטָה הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי וְהֶעֱלוּ חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם, מָוֶת וְחֻרְבָּן לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִלְבִּישָׁה עַצְמָהּ מַחְלָצוֹת, בִּגְדֵי פְּאֵר הַמְּפִיצִים אוֹר קְדֻשָּׁה וּרְוָחָה לָהּ וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וְכִי יִמָּנַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּהַבְטִיחֵךְ שֶׁיִּשָּׁמֵר גּוּפֵךְ בִּבְרִיאוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבִשְׁלֵמוּתוֹ לְאַחַר הַפְּטִירָה מֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְתִהְיִי לְדוֹרוֹת מְפֹאֶרֶת וּמְשֻׁבַּחַת בִּגְבוּרָתֵךְ וּבַאֲצִילוּתֵךְ.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר: הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
מראות הצובאות

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן