——–
א. כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאישה וכו' (כא.י-יא)
יש להבין, הרי אותם היוצאים למלחמה צדיקים היו (כדאיתא בפר' מטות). כיצד א"כ, התדרדר אותו צדיק לחשוק באותה גויה לקחתה לאישה?
ב. עוד יש לדקדק, מדוע הוסיף קרא "וראית", הרי יכל לומר "וחשקת באשת יפת תואר ולקחת לך וכו'"?
ג. כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וכו' (כא.יח)
פירש רש"י – בן סורר ומורה אינו חייב עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר, וישתה חצי לוג יין, שנאמר: "זולל וסובא" וכו'.
ויש להבין, הרי אותו ילד בסה"כ גונב ואוכל, ואפשר כי ילד לא מחונך הוא. אך אין זה אומר שרשע גמור הוא לפסוק דינו למיתה?
ד. איננו שומע בקול אביו ובקול אימו ולא ישמע אליהם (כא.יח)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: "בקול" אביו "ובקול" אימו, די היה לומר "בקול אביו ואימו"?
ה. עוד יש לדקדק, מהי תוספת הפסוק "ולא ישמע אליהם", הרי כבר אמר קרא כי "אינו שומע בקול אביו ואימו"?
ו. וכי יהיה באיש חטא משפט מוות לא תלין נבלתו על עץ (כא.כב)
יל"ע, מדוע שלא ילינו נבלתו על העץ לפחות לילה אחד, בכדי שכולם ישמעו וייראו לא לעשות כמעשיו וכו'?
ז. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים (כב.ז)
יש לידע, מדוע במצוות שילוח הקן דווקא, בחרה התורה ללמד מהו השכר לעושה מצווה זו, דבר אשר לא מצינו ברוב המצוות?
ח. כי תבנה בית חדש (כב.ח)
פירש רש"י – אם קיימת מצוות שילוח הקן, סופך לבנות בית חדש, ותקיים מצוות מעקה. שמצווה גוררת מצווה, ותגיע לכרם ולבגדים נאים. לכך נסמכו פרשיות הללו.
ויל"ע, מדוע לא התחילה התורה לבאר את המצוות המתקיימות בבית תחילה, וכסדר העניינים: שכשיהיה לו בית, יבנה מעקה ואח"כ יהיה בודאי בביתו מצוות שילוח הקן. מדוע התחילה התורה דווקא במצוות שילוח הקן?
ט. על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וכו' ואשר שכר עליך את בלעם וכו' (כג.ה)
מעיר הגר"י ניימן: כי התביעה הכפולה כלפי המואבים מעוררת פליאה אצל המפרשים. כיצד אפשר לתבוע רוצחים, ששכרו את בלעם כדי לכלות את ישראל [ח"ו]- על העדר דרך ארץ בהמנעם מלקדם את ישראל בלחם ובמים?
י. לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה וכו'. למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך כי תועבת ה' כל עושה עול (כה.יג-טז)
יש להבין, מדוע מייחסת התורה חשיבות יתירה לפרט קטן באיסור גזל הגדול?
יא. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים (כה.יח)
יש לידע, מהו שנקטה התורה בלשון "אשר קרך בדרך" דווקא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר בעניין ההתדרדרות ברוחניות. וז"ל – שהתורה באה לומר לנו, שכאשר רואים אנו רוצחים החפצים לאבד אומה שלימה, עלינו לדעת כי לא בבת אחת ירדו לדיוטא התחתונה, ראשיתו של מעשה נורא זה נעוץ בשרשים קדומים של העדר דרך ארץ -"אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים". אוטם הלב שהתבטא באי קידום אומה העוברת במדבר בלחם ובמים, הורידם מטה מטה עד אשר באו לכלל רציחה. עכ"ל.
וכבר אמרו חז"ל באבות [פ"ד מ"ה] מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה.
א"כ מבואר – כי כל עוון גדול, מתחיל בשורש קטן וזוטר של עבירה. וכן הוא להפך כל התעלות רוחנית גדולה מתחילה במצווה קטנה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – אותו צדיק היוצא למלחמה הגיע לדרגה זו של לקיחת גויה לאישה, הכל התחיל מחמת ה"וראית"- רק הביט לראות בשבויות. מראייה אסורה אחת משכו היצר לחשוק בה, ואח"כ אף לרצות לחיות עימה לעולמים, ולקחתה לאישה.
יסוד הדברים נגרם מדבר קטן – מחטא קטן, כך הוא דרכו של היצר להחטיא את האדם ואת אותו לוחם צדיק. כשמצליח היצר להיכנס ולחדור, הורס הוא ומחריב את הכל. מדרדר הוא את אותו צדיק עד כדי שפל המדרגה, להתחתן עם גויה – אחת מאויביו אשר רצו להורגו.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – אותו בן סורר ומורה נהרג על שם סופו, כי הרי הכל מתחיל מדבר קטן, אך בסוף מגיע לדבר גדול. כי כאשר רואים אנו סימנים של דברים קטנים העתידים לגדול ח"ו, הדבר מחייב טיפול מיידי. כאותו בן סורר אשר נהרג על שם סופו, וכדפירש הרש"י את דרגות התדרדרותו עיי"ש.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – כפילות הפסוק באה לרמז את מהלך פיתויי היצר בהתדרדרות האדם מטה מטה. בתחילה אותו בן סורר איננו שומע רק "בקול אביו", אך "בקול אימו" הקרובה אליו שומע.
אח"כ איננו שומע רק "בקול אימו" אבל "בקול אביו" אשר ירא ממנו ומכבדו – שומע. אלא שאח"כ מתדרדר המצב לכדי "ולא ישמע אליהם"- לא לאביו ולא לאימו. מלמדנו הפסוק את מהלך התדרדרות הבן סורר, הכל נובע מדבר קטן המתפתח לכדי דבר גדול.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – אסרה התורה להלין את נבלתו של אותו חוטא, כי מעשה זה יש בו מעט מן מידת האכזריות וביטול מידת הרחמנות. חששה התורה שמא מדבר קטן זה, [אף אם בכוחו לגרום חיזוק במורא ה', מ"מ] בכוחו לקלקל הרואים במידת הרחמנות.
הדבר מסוגל לדרדר הרואים עד כדי ביטול כל מידת הרחמנות, שהרי הכל מתחיל מדבר קטן. לכן אסרו להלין נבלת המת על העץ אף לא לילה אחד – אף אם יכול הדבר לגרום חיזוק ביראת ה'.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – מידה כנגד מידה כפי שהיצר הרע מתחיל מדבר קטן, גם היצר הטוב מתחיל מדבר קטן. באה התורה ללמדנו, כי התעלות האדם בעבודת ה' השלימה יכולה להתחיל ממצווה קטנה כשילוח הקן – בה יכול לזכות לאריכות ימים כשכר מקיים מצוות כיבוד הורים החמורה [הכתובה בעשרת הדברות] – כל השפע והטוב מתחיל מדבר קטן הצפון שפע גדול.
אף באה התורה לרמז בסדר הפסוקים, בפותחה דווקא במצוות שילוח הקן, ללמדנו, כי התעלות גדולה יכולה להתחיל במצווה קטנה, כמצוות שילוח הקן אשר תביאך למצוות גדולות כבניית מעקה וכו', לזכות להתקדש לגמרי בכל מעשיך, כי הכל מתחיל מדבר קטן.
לפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – בקשת המואבים להמית אומה שלימה בודאי שורשה נעוץ כבר בשורשים קדמונים, והיא מידת חוסר דרך ארץ ואכזריות. תחילת קלקולם היה על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, אך לבסוף התדרדרו עד לבקשתם את השמדת עם ישראל כולו – אכזריות גדולה ורעה. הכל התחיל מדבר קטן כדרך כל קלקול והשחתת המידות.
לפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – הזהירה התורה והקפידה, שיזהר האדם לבל ישאיר בביתו איפה ואיפה גדולה וקטנה אשר יכול הוא לרמות בהן, למרות שהינו איסור קטן בגדרי הגזל.
הקפידה התורה כ"כ על פרט קטן זה באיסור גזל הגדול, כי הכל מתחיל מדבר קטן ונהפך לדבר גדול כך הם דרכי היצר.
ולפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – מדרכי היצר להיות בבחינת "אשר קרך בדרך"- רק במקרה – חד פעמי – דבר קטן מקרי וארעי. אך בסוף "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים"- בנוטלו ממך כל בחינה של יראת שמים, לאחר שגרר אותך וזינב בך עבירות גדולות וחמורות. עד להגעת האדם לכדי "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים"- כך הוא מדרכי היצר, מתחיל בדבר הקטן וממשיך עד לדבר הגדול והחמור.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5