——–
נתירא פן יגרם החטא, וזהו כל פחדם של הצדיקים, והוא שלפי מדרגתם של הצדיקים ראוי להם לפחד יותר מכל אדם, והוא על דרך מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".
ובאמת כל הרואה מאמר זה תמה, והלא כפי הנראה הוא להפך, שיצרם של הקטנים הנו תקיף ומסית למעשים מגנים יותר מהאדם הגדול שהנו מעדן ושליט על יצריו וכל עסקו בחכמה ובאמונה.
אולם הבאור הוא כך:
ונתחיל מהאדם המרחק ביותר וחסר אמונה המבין את כל מארעות העולם על דרך המקרה והסבות, ומתעלם מהאמונה שהכל בידי שמים, ואם כן אדם זה, כאשר יארע לו מקרה המכעיסו ומקוממו לא יטיל כעסו על הקדוש ברוך הוא לפי שרחוק הוא מלבו, והיות וכל הבנתו בעולם על דרך המקרה והסבות, ממילא יתלה רגזו על אותן סבות שגרמו לו נזק זה ויכעס על פלוני או על אלמוני ויחרה אפו בהם כי תולה האשמה בהם.
ולעמתו המאמין השלם, שאינו תולה מקריו וארועיו בסבות אלא רק בהקדוש ברוך הוא, כשיארע לו מקרה שלא כרצונו ישליך רגזו על בוראו בידעו שאין דבר נעשה מלבדו, וממילא יתרעם על ה' מדוע עשה לי כזאת או כזאת, ואם כן חטאו גדול, ודוקא בגלל היותו גדול באמונה הרי הוא חוטא יותר בהשליכו זעמו על ה'.
ואדרבא כמה שיותר מאמין הוא ודבוק בבורא ומכיר ויודע שאין עוד מלבדו אפלו בחללא דעלמא, יותר פוגם בדקות מחשבתו ומהרס אל ה' במחשבה לבד.
הרי שיש לחלק בין המאמין לבין הנכנע. יש מאמין אולם עדין חסר הוא במדת הכנעה להיות לעולם בסבר פנים יפות על כל מקריו ולא להתמרד ולעקם פניו באי שביעות רצון ממה שגזרה עליו חכמתו יתברך, ואם כן ככל שמאמין גדול הוא, נדרש ממנו יותר לכנע, שהרי הוא עומד בחצר המלך ומול פניו של המלך בגדל אמונתו, ושם אם מראה אי שביעות רצון זה פגם גדול יותר מאשר מי שלפי מדרגתו והכרתו המועטה נמצא הוא שלא לפני המלך, והרי אין נחשב הוא כחצפן כל כך כמו המכיר ויודע שלעולם הנו מול מלכו של עולם.
וזה עקר האדם להיות "מתבטל", כידוע ומפרסם הרבה בספרי חסידות שמדת ה"התבטלות" היא היא המשלימה את האדם לעשותו האדם השלם. ונראה שכונתם להיות נכנע ומתרצה במה שיתרצה הבורא ושלא יהא לו רצון עצמי כלל וכלל.
וכמובא ב"חובת הלבבות", שאמר החכם "מעולם לא קמתי ורציתי מצב אחר ממה שהייתי שרוי בו", אלא לעולם נתרצה במצבו העכשוי ולא חמד ולא רצה מצב אחר.
וכמו שמובא ב"שומר אמונים" בשם הגה"ק רבי חיים מצאנז, שהיה תמיד מורה לחסידיו שהעקר הוא "שלא לרצות", דהינו להתרגל שלא לפתח שום רצון עצמי ורק להכנע ליש והנמצא.
וזהו "כל הגדול מחברו" – דהינו שהכרתו ואמונתו חזקה יותר וברורה יותר, "יצרו גדול ממנו" כי – יצרו – אפלו במחשבה לא נכונה כבר מכשילו בחטא כפירה החמור להתמרד נגד רצון ה' שבו הוא מאמין ואותו הוא מכיר. מה שאין כן הקטן מחברו, יצרו אינו מסיתו כל כך לכפירה, כיון שבין כה קטן הוא, ומיחס את מקריו לכחות השפלים ומכלה זעמו בהם ולא בה', וזה יראתם של הצדיקים, ויראתו של יעקב אבינו, אשר מי לנו גדול ממנו בחיר שבאבות שכל כלו דבקות נפלאה בהשם יתברך ולו יאה ולו נאה להיות מפחד תמיד בבחינת "אשרי אדם מפחד תמיד".
ויירא יעקב מאד ויצר לו (לב, ח)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5