——–
א. גמלים מיניקות ובניהם שלשים (לב.טז)
פירש רש"י – "ובניהם"- בנאיהם זכר כנגד נקבה.
ויש להבין, מה העניין שסידר יעקב את בעלי החיים, דווקא בצורה זו – זכרים כנגד נקיבות?
ב. ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק (לב.כג)
פירש רש"י –"ואת אחד עשר ילדיו"- ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עיניו, ולכך נענש יעקב, שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.
ויל"ע – מדוע היה צריך יעקב בנוסף לנתינתה בתיבה אף לנעול בפניה, מדוע היה מוכרח אף "לנעול בפניה"?
ג. עוד יש לידע, מה שייכות ישנה בין החטא לעונשו, דאמר הרש"י, שמפני שנעל את דינה בתיבה נפלה ביד שכם?
ד. ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ (לד.א)
יש להבין, מה לדינה הצדיקה ולבנות ארץ כנען, שיצאה לראות בבנות הארץ?
ה. וידבר על לב הנערה (לד.ג)
איתא בבראשית רבה (פי"א) – ר' יודן אמר: גוררין בה ויוצאין, שלא היתה רוצה לצאת משם.
ויש לתמוה, כיצד יתכן שדינה בת יעקב נתפתתה אחר דברי שכם, ולאחר שדיבר על לבה הסכימה להישאר בביתו, ולא זו בלבד, אלא שהיו צריכים לגוררה משם בכח, הרי בית זה זר היה לחלוטין למי שבאה מבית יעקב אבינו ע"ה. והדבר צ"ב!
ו. עוד יש לתמוה, דהרי גילה לנו קרא: "ויקח אותה וישכב אותה ויענה".
כיצד א"כ, לאחר שציערה שכם כ"כ נגד רצונה, כיצד הסכימה דינה להישאר בביתו, עד שהיו צריכים לגוררה כדי להוציאה משם?
ז. וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי שער עירו וימולו כל זכר כל יצאי שער עירו (לד.א)
צ"ב, כיצד אנשי שכם הסכימו מיד למול את עצמם, ללא עיכובים והתנגדות?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר צ"א) בעניין כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. וז"ל – וזו היא פעולתו של היצה"ר במה שמתגרה יותר בתלמידי חכמים, שמחליש הוא את כח שכלם ומגביר בהם את דמיונם יותר משעושה לשאר בני אדם, ולכן באותו מעשה עצמו יתכן כי הנסיון שבו לא יהיה שוה לכולם, ויהיה נקל לאחד וקשה לאחר.
ואמרו חז"ל (סוכה נב.א): "לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה, הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה, ורשעים בוכים ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה", יעו"ש.
ולהאמור הדברים הם כפשוטם, כי באותו נסיון עצמו יצרם של הצדיקים גדול הוא משל הרשעים, ולכך לצדיקים נראה יצרם כהר גבוה, כי יצרם גדול הוא, ולרשעים הוא נראה בדמות חוט השערה, כי אין יצרם גדול כמו לצדיקים, וכאמור: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".
ונראה שהטעם שהיצה"ר מתגרה בתלמידי חכמים ביותר הוא, כי אם יצליח להכשיל את הת"ח ואף בדבר פעוט, יצא היצר נשכר מזה לאין שיעור, כי מהותו של תלמיד חכם שגדור הוא, ואם אך עלה בידי היצר לפרוץ את הגדר, אזי שינה בזה את כל מהותו של הת"ח, כי שוב אינו גדור, ויהיה בכחו להכשילו שוב ושוב בנקל, כי נפרצה הגדר המונעת בעדו לעשות כל שיחפוץ. ואילו אם הצליח היצר להכשיל אדם פשוט שבלאו הכי אינו גדור, כי אז לא עלה בידו אלא כשלון זה בלבד, ולכך משתדל הוא עם הת"ח ביותר. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. ולכן נסיון הת"ח גדול כ"כ, בכל פרט הקטן ביותר, כי מנסה היצר להכשילו בכל דרך לפרוץ את גדר הת"ח, למען הכשילו שוב שוב בנקל.
יסוד זה מצינו בדינה הצדיקה, שאף מסתור בתיבה, "לראות בבנות הארץ" הבזויות, וההשארות עם שכם הרשע, היוו בעדה נסיון גדול להכשל בכח דמיונות היצה"ר, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – סידר יעקב את בעלי החיים כסדר זה של זכרים כנגד נקבות. ללמדנו, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, שהרי רק אצל החיות הירודות ברוחניותם, וכל המתדמה להם – אפשר לסדר זכרים כנגד נקבות, ללא הפרדה, ובכל זאת לא יחטאו כביכול. ואף לא ירגישו בניסיון היצר.
כי ככל שקטן מחבירו, גם יצרו קטן יותר, ואפשר שאותו אדם רשע החי חיי בהמה, ניסיון זה לא יחשב בעיניו אלא כמעבר חוט השערה.
לפ"ז גם הקושיות ב'. ג' וד' מתורצות – דינה הצדיקה, היות והיתה במעלות רוחניות גבוהות עד מאוד, אף המסתור מפני עשו הרשע, היה מהווה בשבילה ניסיון גדול מאוד, ע"י דמיונות היצר והחלשת כח השכל – כדרך הנהגת היצר עם הצדיקים.
לכן היה מוכרח יעקב אף לנעול בפניה, בנוסף לנתינתה בתיבה, כדי שלא תתפתה ליצרה ותצא מן התיבה.
אך יעקב אשר גרם "שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב"- נענש על דקדוקו שלא לצורך בעניין "כל הגדול מחבירו וכו'"- ונפלה דינה ביד שכם, מכח משיכת יצרה לראות בבנות הארץ הבזויות [על אף שלא היה לה מה לראות בהן], בכח הדמיונות והחלשת כח שכלה, מכח יצרה הגדול, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו – מידה כנגד מידה.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ובכח דמיונות היצר והחלשת כח שכלה של דינה, נגררה דינה להתפתות אחר שכם בפיתויי שקר והבל. לאחר שכבר פרץ היצר את הגדר, בפיתויה לצאת לראות בבנות הארץ.
כך בנקל הצליח יצרה להפילה ברשתו של שכם, בדיבוריו על ליבה, עד שהיו צריכים האחים לגוררה משם, על אף ששכם הרשע גרם לה צער גדול כ"כ, ב"וישכב אותה ויענה". היות וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – אנשי שכם הסכימו מיד למול עצמם, ללא שום עיכוב או התנגדות, מפני שהיו ירודים כ"כ ברוחניותם, ובשבילם ניסיונות היצה"ר הם כחוט השערה, לכן מובן כיצד הסכימו מיד לקיים את מצות המילה, היות ובשבילם הדבר כלל לא היה נחשב כניסיון גדול.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5