——–
א. אשה כי תזריע וילדה זכר וכו' (יב.ב)
יש לדקדק, מדוע נקטה התורה ניסוח אשר יש לו משמעות ודאית "אשה כי תזריע וילדה זכר". לכאורה היה צריך לומר "אם תלד זכר" שאז יצטרכו למולו ביום השמיני?
ב. והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים (יג.ב)
יש לדקדק, מדוע לא נקט קרא בפשטות "ובא אל הכהן", מדוע נקט "אל אהרן הכהן או אל אחד וכו'"?
ג. ואיש או אישה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן (יג.כט)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא כי יהיה "בו", הרי היה צריך לומר "בהם", דהרי ב"איש או אישה" עסקינן?
ד. עוד יש להבין, מדוע ייתר להוסיף "או אישה" הרי אישה הויא בכלל איש?
ה. ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק (יג.לז)
איתא במדרש תנחומא (תזריע ו') מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים וכו', ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים. אם ראית שערו של אדם שיבש המעין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער, ברא לו הקב"ה מעין בפני עצמו שיהא שותה ממנו. יבש המעין, יבש השער וכו'.
ויש לידע, מה העניין שדרך ביאת הנגעים ובחינתם, באה דווקא בדרך זו?
ו. ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטיהרו הכהן (יג.לז)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא באומרו: גם "טהור הוא" וגם "וטיהרו הכהן"?
פרשת מצורע
ז. זאת תהיה תורת המצורע וכו' (יד.ב)
איתא בתענית (ח.) אמר ר"ל: מאי דכתיב (קהלת י.יא) "אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון" – לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש, ואומרים לו: ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: ואין יתרון לבעל הלשון.
יש לבאר את עומק יסוד תירוץ הנחש בתליית עצמו בהנהגת המצורע!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר שמשון רפאל הירש זצ"ל בספרו חורב [פרקי התורות פ"ו] בעניין ייחודיותו של כל אחד. וז"ל – דע, הקב"ה יעד אותך להוולד דווקא בתקופה שבה נולדת, בסביבה שבה באת לעולם, להורים שהולידו אותך בנסיבות מיוחדות לך, מפגיש אותך עם אנשים מסויימים, נותן לך מורים מהם תלמד וידידים להם תתחבר או תתרחק, מעניק לך כוחות גוף ונפש במדה הנדרשת לצרכך, מעמיד אותך במהלך חייך במצבים היחודיים לך. כל אלה מהווים עבורך את האמצעים הטובים ביותר כדי להגיע אל התכלית אליה נשלחת לעולם למלא את רצונו יתברך, ובהם טמונה הצלחתך. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי לכל אחד יש תפקיד ויחודיות משלו בעולם הזה, מחובת האדם להכיר את יעודו ואת ייחודיותו בעולם – להבין כי לכל אחד ישנו תפקיד משלו השונה משל חבירו, ואל לו לקנא בחבירו העשיר או המוצלח יותר ממנו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – לימדתנו התורה, כי "אשה כי תזריע וילדה זכר"- לשון ודאית, כי הקב"ה יעד אותך להוולד דווקא בתקופה שבה נולדת, בסביבה שבה באת לעולם, להורים שהולידו אותך בנסיבות מיוחדות לך, כל אלה מהווים עבורך את האמצעים הטובים ביותר כדי להגיע אל התכלית אליה נשלחת לעולם למלא את רצונו יתברך, ובהם טמונה הצלחתך.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "והובא אל אהרן הכהן"- בכדי לזכות להיות בבחינת "אהרון הכהן", חייב האדם להיות בבחינת "או אל אחד מבניו הכהנים"- להרגיש כי הינו "אחד מבניו"- בהבינו כי לכל אחד ישנו תפקיד מיוחד וייחודי משלו בעבודת אבינו שבשמים, רק כך יזכה האדם לשלימות עבודת ה'.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – רימזה לנו התורה, כי "ואיש או אישה"- כל יחיד ויחיד [כפי שפירטה התורה כל אחד בפני עצמו] חייב להכיר את יעודו ואת ייחודיותו בעולם – להבין כי לכל אחד ישנו תפקיד משלו השונה משל חבירו, ואל לו לקנא בחבירו העשיר או המוצלח יותר ממנו. בהכירו – כי יהיה "בו", כך צריך לעבוד את ה'.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – תורת הנגעים מלמדים אותנו, כי לכל "שערה" ישנו מעיין – מסלול יחודי ויעודי משלה, אשר מיועד רק לה למען התעלותה וצמיחתה מעלה. כי לכל אחד ישנו תפקיד משלו השונה משל חבירו, ואל לו להיות צר עין בממון חבירו או לדבר רעה עליו וכדו' [אשר משום כך באים הנגעים], כי לכל אחד ישנו תפקיד ויעוד במסלול חייו בעבודת ה' המיוחדת רק לו.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – לימדתנו התורה, כי לכל אחד ישנה דרך היטהרות ויחודיות בעבודת ה' משלו. כי למען "ירפא הנתק" להיות "טהור הוא", ישנו לכל אחד יעוד ויחודיות בבחינת "וטיהרו הכהן"- המיועד לדרכו שלו בלבד.
פרשת מצורע
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – "זאת תהיה תורת המצורע"- תשובתו של הנחש בענותו על שאלת "ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך?" הולך הוא לשיטתו בחטאו בעץ הדעת.
כפי שכל חטאו התחיל, כאשר ראה את אדם וחוה ערומים ועסוקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה. [רש"י ג.א]. תוך אי הכירו כי לכל אחד ישנו יעוד ויחודיות משלו, ואל לו להתאוות ולקנאות באחר.
אף כאן, שוב חוזר הנחש על טעותו, כאשר אינו מבין כי לכל אחד ישנה יחודיות משלו, "ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל", כל תשובתו הינה "ואין יתרון לבעל הלשון"- מתחקה הוא אחר בעל הלשון, ואינו מבין מהו יעודו ויחודיותו בעולם.
ללמדנו, כי אדם אשר איננו מכיר את יחודיותו ויעודו בעולם, בבחינת "נחש" נחשב הוא, אשר איננו מכיר ביעודו ויחודיותו בעולם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5