——–
ישנן בעצם שתי בחינות ביראה. כשאדם ירא מדבר הוא יכול לברוח ממנו. לדוגמא: אדם ירא מכלב, אז הוא בורח לצד השני של הרחוב. זוהי יראה המולידה ריחוק.
אם אדם מפחד מהגהינום מצד הגהינום עצמו, הריהו מנותק מהקב"ה, כי הוא מפחד מהגהינום ולא מהקב"ה. עליו להיות ירא מהקב"ה שמעניש בגיהנום ולא מעצם הגהינום! יראה מהגהינום עצמו מהוה מעשה של ריחוק מהקב"ה, אדם מפחד מהפעולות ולא מפחד מהבורא.
אם אדם מתיירא גם מהגהינום וגם מפני המעניש, דבר זה עלול ליצור כח בנפש המוליד ריחוק מהבורא. כי הוא מפחד מהקב"ה, וכמו שהוא מפחד מהכלב ובורח ממנו, כך פחדו מפני הרבש"ע גורם לו לברוח ממנו!
כך מצינו אצל אדם הראשון שאחר שחטא ואכל מעץ הדעת, ושמע שהקב"ה מתקרב – הוא פשוט התחבא מפניו!
כאן מתגלה הנקודה של יראת חטא בצורה שאיננה נכונה. היראה, הפחד מהחטא, הוליד בו את הרצון להתחבא מפני הקב"ה, וזו אינה הנהגה אמיתית!
צורת ההנהגה האמיתית היא, כשאדם יודע שעצם היראה היא רצונו יתברך, הוא יודע שבזה גופא הוא מקיים את רצונו. נמצא שהיראה היא מצוה, "צוותא" עם הקב"ה!
זוהי נקודה מאוד עמוקה בנפש, ונדרשת לכך עבודה עצומה. כמדומה, אחת מהטעויות הגדולות שטועים בהן עובדי ה', היא בנקודה הזאת: אדם שקוע ביראה. או שהוא מפחד מהגהינום והוא מתרחק מיניה וביה מהבורא, או שהוא מפחד מהקב"ה שמעניש בגיהנום ואז הקב"ה נתפס אצלו כדמות כביכול אי אפשר להתבטא, כדמות ח"ו מפחידה. ממילא, בשני האופנים הללו אדם מגיע אולי ליראה, אבל היראה מרחיקה אותו ח"ו מהקב"ה!
זהו כלל יסודי שחייבים להבין אותו: אין נקודה בעבודת ה' שאינה מקשרת את האדם לבוראו! אהבה ודאי מקשרת את האדם לבורא, דבקות ודאי מקשרת את האדם לבורא, אבל חייבים להבין שגם יראה מקשרת את האדם לבורא, לא פחות מאהבת ה'!
כשמבינים נקודה זו, מרויחים שני דברים: האחד – הוא עובד בצורה אמיתית, ובזמן היראה הוא לא מתרחק מבורא העולם.
והשני – ישנם רבים המפחדים להתחיל לעבוד על יראת העונש, כי הם מפחדים להכנס לעצבות, הם מפחדים שע"י היראה הזו יחיו כל היום בפחדים. עדיף להם כביכול לחיות "בעולם רגוע", לדעת שהקב"ה אוהב אותם ורוצה בהם וכו'.
אבל כשמבינים את הפנימיות של יראת העונש, יודעים שהיא בבחינת "כי כאשר ייסר איש את בנו כן ה' אלוקיך מייסרך" (דברים ח, ה) – אב האוהב את בנו ולכן מייסר אותו. בכל מכה ומכה, אף שכלפי חוץ יש מכה, הזרם הפנימי הוא "אבא"! ממילא, בתוך היראה עצמה אדם מוצא את הבורא עולם. הוא לוקח את היד המכה ומנשק אותה, כי זו היד של אבא שלו, הוא מרגיש את האהבה האמתית בתוך יראת העונש.
מרן הגרא"מ שך זצ"ל התבטא פעם, שאדם החי עם בורא עולם, גם בתוך הגהינום עצמו הוא קשור לבורא עולם! אין מהלך של נפרדות מהקב"ה ח"ו, לא משנה אם זו אהבה, תפילה או אמונה. אדם צריך להתקשר לבורא מכל נקודה, מכל מצב, מכל דרך בעבודה, ואחת מהדרכים העיקריות להתקשר עם בורא עולם היא יראת ה'!
"יראת העונש" היא קודם כל יראת ה' ולא יראה 'סתם'! כשכותבים "יראת ה"' אנשים חושבים שהכוונה רק ליראת הרוממות או אולי יראת חטא, אבל באמת גם יראת העונש היא יראת ה' גמורה בעצם, וכשהאדם חי במהלך כזה, הוא מתקשר לבורא עולם ע"י יראת העונש לא פחות ממה שהוא מתקשר אליו ע"י יראת הרוממות.
ישנו מעשה ידוע באדמו"ר רבי חיים מצאנז זצ"ל, שכשחזר מהלוויית בנו היה נראה שמח. שאלוהו על מה השמחה, והוא ענה במשל: אדם הולך ברחוב ומקבל מכה על השכם. הוא נרתע לאחוריו לראות מי זה, והנה הוא רואה שזהו ידידו הטוב שטפח על שכמו לאות חיבה!…
הקב"ה יהא בעזרנו שנזכה כולנו להתקרב לבורא בכל שלב ובכל מצב, ולהיות דבוקים בו ית' כל הימים!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א
ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5