——–
א. וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו (טז.א)
איתא בחז"ל י' דעות לסיבת מיתת בני אהרון: שנכנסו לפני ולפנים. שהקריבו אש זרה. שהיו שתויי יין. שהיו מחוסרי בגדים. שלא נשאו נשים. שלא נשאו עצה – העדר ענווה. שהורו הלכה בפני רבם. שאמרו מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו ננהיג. שנהנו מזיו השכינה. למען "בקרובי אקדש"- לכפר על עוון הדור.
ולכאורה, הרי כתבה התורה כי בני אהרון מתו מפני "האש הזרה" אשר הקריבו, ולא כתבה את כל הסיבות הנ"ל?
ב. עוד יל"ע, מדוע מתו משום הקרבתם "אש זרה", הרי מעיקר הדין, כל הקרבה צריך לסייעה באש זרה?
ג. ושלח ביד איש עתי המדברה. ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר (טז.כא-כב)
מבואר, כי השעיר לעזאזל – מכפר על כל חטאי ופשעי עם ישראל.
ויש להבין, מדוע דווקא הוא מכפר על כל עוונות עם ישראל?
ד. עוד יש לשאול, מדוע עושים את כל מעשה השעיר לעזאזל דווקא מחוץ לביהמ"ק – בארץ גזרה, במדבר?
ה. והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה (טז.כו)
יש להבין, מה העניין שהמשלח את השעיר לעזאזל, חייב להטהר לרחוץ ולכבס בגדיו?
ו. ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם (יח.כח)
פירש רש"י – משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו. כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה.
ויש לתמוה, מה אכפת לארץ "הדוממת" שחוטאים על גבה?
ז. עוד יל"ע בעיקר משלו של הרש"י – הרי עם ישראל חוטאים מעל הארץ, ולא בתוכה. וא"כ אין המשל והנמשל דומים, שהרי בן המלך מקיא דבר מאוס "מתוכו". ואילו הארץ רק משלחת את החוטאים מעל פניה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הבית הלוי (בפר' נח) בעניין כחו של מעשה בהשפעתו על העולם כולו. וז"ל – וכמו כן הוא פועל במעשיו בכל העולם התחתון בכלל, ולא מבעי אם חטא בפרהסיא הרי ודאי דגורם לאחרים הרואים שילמדו ממנו. אלא אפילו אם חוטא בצנעא בינו לבין עצמו, מ"מ ע"י המשכו אחר איזו תאוה הוא מגביר כחה של התאוה הלזו עד שמשריש זה בטבע של כל הברואים ובהעולם להיות טבעם נמשך לזה יותר ממה שהיה מקודם. כי כן יסד מלכו של עולם בהטביעו טבע לכל בריותיו להיות טבעם נשתנה ונמשך אחר מעשה האדם והרגלו.
וכפי רוב עשיית האדם כן ישתנה טבע של כולם אם מעט ואם הרבה. ולא לבד בבריות החיים אלא גם בדוממים נעשה טבע חדשה הגורמים להשוכן בתוכם להיות להם נטיה לזה. וכמו שאמר הכתוב: "ותבאו ותטמאו את ארצי"- דע"י מעשיהם טמאו לגוף הארץ כי טבע המדינות חלוקים ג"כ. וכמו שאמרו בגמרא (קידושין מ"ט) עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה כו', וכן בכל המדות.
וענין זה הגם כי לא נוכל להשיגו בשכל, מ"מ כל אדם יוכל להרגישו בחוש ממש בבואו לאיזה מדינה אחרת חדשה שהיא פרוצה, באיזו פרט מן הפרטים ימצא גם בעצמו איזו נטיה והמשכה לזה הפרט יותר ממה שהיה לו כשהיה במדינה אחרת. וכו'.
וכן היה בדור המבול שהגבירו כל כך התאוה להזדקק לשאינם מינם עד שנעשה כן בטבע ונתחדשה זאת הטבע גם להבהמה לעשות כן, וזהו מה שאמר הכתוב: "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה", כי טבע הארץ בעצם נשחת עד כי השחית כל בשר את דרכו גם הבהמה. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי האדם בכח מעשיו, משפיע לא רק על עצמו, אלא אף על כל הבריאה כולה לטובה או לרעה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – בני אהרן הצדיקים מתו משום "האש הזרה"- כי מכח חטאיהם השונים (על אף כי קלים היו) השפיעו בני אהרון על "האש"- הדוממת, שהיו חייבים בהקרבתה מעיקר הדין, להיות "אש זרה"- כי האדם משפיע במעשיו על סביבתו, וע"י הטמאות האש בחטאיהם (לפי גדלותם) נענשו הם במיתה מפני הקרבתם "אש זרה".
לפ"ז גם הקושיות ג', ד' וה' מתורצות – השעיר לעזאזל הנושא את כל עוונות עם ישראל – מכפר הוא במיתתו על כל עוונות עם ישראל. ללמדנו, עד כמה מטמא החוטא במעשיו הרעים ובחטאיו את כל סביבתו, למושכם לחטוא ולהטמא בתאוות, עד כדי כך, שבמיתתו – נטהרים כולם לאלתר.
לכן, את מעשה השעיר עושים מחוץ לביהמ"ק, בארץ גזרה-במדבר, למען לא יטמא החוטא (השעיר לעזאזל) בחטאיו את כל סביבתו-ביהמ"ק (הקדוש).
אף המשלח את השעיר על אף עיסוקו המועט בשעיר – נטמא, וחייב הוא לרחוץ ולכבס בגדיו. ללמדנו, כי החוטא ממילא מטמא בחטאיו את כל סובביו, להטמא אף הם.
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – כאשר חוטאים ישראל בפשעים ובעוונות, אינם מטמאים הם רק את עצמם, אלא אף את כל סביבתם. משפיעים הם טומאה אף על הארץ הדוממת אשר חוטאים על גבה, ואף הארץ סופגת טומאה בתוכה, כאותו דבר מאוס – אשר בן המלך מוכרח להקיאו מתוכו.
לכן, מוכרחה הארץ הקדושה להקיא את החוטאים מתוכה, כי משפיעים הם עליה טומאה בתוכה ובקרבה – מכח חטאיהם ופשעיהם הרבים, כי החוטא משפיע טומאתו על כל סביבתו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5