——–
"ויחי" – פרשה זו סתומה, כיון שמת יעקב אבינו עליו השלום נסתמו עיניהם של ישראל. פרשה זו נדרשה יפה בספר "נתיבות שלום":
אמרו חכמינו זכרונם לברכה: למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. ויש לדיק, מדלא אמר כיון שנפטר יעקב התחילו לשעבדם ונסתמו וכו', משמע שעקר הדגש הוא על כך שפטירת יעקב גרמה לסתימת עיניהם ולבם, ולא על עצם הצרות, דכל זמן שיעקב אבינו חי לא היה בכח הצרות לסתם עיניהם ולבם של ישראל, ורק כיון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מפני הצרות. ויש לבאר משמעות הענין. עוד צריך באור, הרי יוסף היה חי עדין, ויוסף היה באותה בחינה של יעקב כמו דכתיב: "אלה תולדות יעקב יוסף" ולמה לא הועיל זאת שלא יסתמו עיניהם ולבם של ישראל?
ויש לבאר דענין משנפטר יעקב, הינו שנסתלקה מכלל ישראל מדתו של יעקב, ולפיכך נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. ובאור מדתו של יעקב שהיא הנותנת שלא יסתמו העינים והלב מפני הצרות, יש לבאר בכמה אפנים. אפן א': דהנה מדתו המיחדת של יעקב היא ענין הקדשה, כמו שכתוב "קדושנו קדוש יעקב, " אך בעוד מדת יוסף הצדיק היא זהירות בעניני קדשה מאסור, כמו שמצינו שנסיונו של יוסף היה באסור, הרי מדתו של יעקב היא קדשה אף בעניני התר, וכדאיתא בספרים הקדושים שיעקב אבינו הגביה את כל הענינים הגשמיים למדרגות הגבוהות ביותר, וכמו שמצינו בתורה בפרשיותיו של יעקב, שמכל עניניו הגשמיים נהיה חלק התורה, שפרשה שלמה בתורה מקדשת איך שנשא אשה, וכל סדר הולדת השבטים שנכתב בתורה כל בן לחוד איך שנולד, שכל אלו נראים כענינים גשמיים, ויעקב אבינו הגביהם לדרגות עלאיות עד שנהיה מזה תורה שלמה, וכמו כן עסקיו בכל עניני פרנסה ועסקים, וכדאיתא מהאריז"ל בעלי חיים, הסודות העליונים שיש בענין עקדים נקדים וברדים, וענין ויפצל בהן פצלות הרומז על רצועות התפלין (זוח"א קסב), שזו הזכות הגדולה של יעקב אבינו בה מזכירים לעורר רחמים כאמרנו הושענא למען פצל ברהטים. כי יעקב קדש את כל עניני ההתר והרשות שלו בקדשה עלאית כרצון ה' שנהיה מזה גופי תורה וכמרמז בשם יעקב שהוא משרש עקב, כמו דכתיב וידו אחזת בעקב עשו, ראשי תבות. קדש עצמך במתר, שזו היתה מדרגתו של יעקב שהמשיך קדשה עלאית בכל עניני עולם הזה המתרים והעלה אותם לדרגת קדש קדשים ובמדה זו נתיחד יעקב אבינו מכל האבות הקדושים עד שנקרא בחיר האבות, שמטתו היתה שלמה, לפי שהוא הגיע למדרגה העליונה ביותר של קדשה, שמכל עניני התר עשה תורה שלמה וקדש קדשים
ועל פי זה יש לבאר הנאמר ביוסף. "ויבא הביתה לעשות מלאכתו", שיש אומרים שנכנס לעברה אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו, הפרוש בזה, שנסיונו של יוסף היה באסור, אך כיון שנראית לו דמות דיוקנו של אביו נשא קל וחמר מאביו שהוא קדש קדשים אפלו בהתר ואיך יעבר הוא על אסור, ובכח זה עמד בנסיון.
ומרמז במאמרם ז"ל (ברכות כו:) יעקב אבינו תקן תפלת ערבית, ותפלת ערבית רשות. יעקב הרים ותקן את כל עניני רשות והתר לדרגת קדש קדשים והנה כאשר יהודי זוכה למדה של "אז תתענג על ה " אז נפקחים עיניו, ולבו מתמלא אור ותענוג, ויכול הוא לשאת את כל היסורים והצרות בגשמיות וברוחניות, שכאשר יהודי זוכה להתענג על ה' מתקים בו מאמר הכתוב (תהלים לו) "כי עמך מקור חיים", כי עמך, זה שהוא עמך, הרי זה מקור חיים, שלא חסר לו כלום בהתענגו על ה', ו"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי", כאשר יהודי מרגיש כי אתה עמדי אז גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע ולזה יהודי זוכה כאשר מתנהג בקדשה במדת יעקב, שאז אין מסכים מבדילים בינו להשם יתברך, ומרגיש את השם יתברך כי אתה עמדי אבל כאשר יהודי פוגם קדשתו, אפלו בהתר, הרי כל פגם עושה מחיצה ומסך המבדיל בינו להשם יתברך, וכמאמר "פרי הארץ", שכל הנאה גשמית שיש ליהודי, אפלו הנאת התר הרי זה "נרגן מפריד אלוף", ואז אינו מרגיש "כי אתה עמדי" ואינו מסגל לשאת את היסורים והצרות של עולם התלאות
וזהו פרוש 'כיון שנפטר יעקב', פרוש שנסתלקה מישראל המדה של יעקב להתקדש בקדשה עלאה בעניני התר, אז התחילו להשתעבד לקלפת מצרים ערות הארץ ושקעו בזהמת מצרים, ונסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, שכל זמן שמדתו של יעקב קימת בכלל ישראל אז לא שיך נסתמו עיניהם ולבם של ישראל, כי המתנהג בקדשה זוכה ל"אן תתענג על ה " שאז עיניו פקוחות, ולבו פתוח, ויכול לשאת את הכל ואינו סובל מקשי השעבוד, רק כאשר נסתלקה מכלל ישראל מדרגה זו, אז נהיה בחינת 'נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד' ואף שיוסף עוד חי ומדתו עדין היתה קימת, מכל מקום מדתו של יעקב שקדש גם עניני התר נסתלקה מהם, שהאוחז במדה זו אין מסכים מבדילים בינו להשם יתברך, מה שאין כן אם לא תקן את ההתר אז אינו יכול להרגיש את השם יתברך בחינת "כי אתה עמדי", וממילא אין לו את הכח לשאד את קשי השעבוד, ועל כן נסתמו עיניהם ולבם מצרת השעבוד.
וביותר דכל זמן שיהודי דבוק בה', הרי גם כאשר עוברים עליו צרות ושעבודים, לא יתכן שיהיה אצלו בחינת נסתמו עיניהם ולבם של ישראל, כי מכח הדבקות בה' יכול להתגבר על כל הצרות והעגמת נפש והנה אי אפשר להגיע לדבקות בה' אלא לאחר שמתנער מכל הענינים הגשמיים, ולכן כל זמן שיעקב אבינו היה חי לא נסתמו עיניהם ולבם מצרת השעבוד, שעל ידי מדה זו של יעקב היו דבוקים בה', וכאשר יהודי דבוק בה' הרי הוא למעלה מכל הענינים הגשמיים, שאינו מרגיש את הצרות והשעבוד, ולא שיך נסתמו עיניהם ולבם, אך כיון שנפטר יעקב, שנתרחקו מזו המדה ועל ידי זה נפרדו מהדבקות בה', נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, שאז התחילו לחוש את קשי הצרות והשעבוד
אפן נוסף יש לבאר בפרוש 'משנפטר יעקב', דהנה יעקב כידוע מדתו "תפארת" המדה של תורה, כמו דכתיב "תתן אמת ליעקב" והנה "תורת ה' תמימה משיבת נפש", התורה יש בה כח תענוג עלאי להרוות נפש יהודי, וכמו דאיתא ב"אור החיים" הקדוש (פרשת תבוא), שאלו היו ישראל יודעין גדל מתיקות ערבות התורה היו משתגעין ומתלהטין אחריה. וכאשר יהודי דבוק לתורה, נותנת לו התורה כח לסבל ולשאת את כל היסורים והעגמת נפש העוברים עליו. וכמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ערובין נד) חש בראשו יעסק בתורה וכו' עד חש בכל איבריו יעסק בתורה, כי כח התורה ממלא את נפש היהודי בספוק שאפלו אם הוא סובל יסורים בכחו לשאת אותם. וגם ברוחניות, אפלו אם יש לו ירידות ונפילות, הרי בכח התורה הוא שב ומתחזק. כמאמר ה"בעל שם טוב" הקדוש על מאמר חכמינו זכרונם לברכה (תענית ה): יעקב אבינו לא מת, שבכל המדות שיך נפילה בחינת מיתה, אבל יעקב אבינו לא מת, במדת יעקב היא התורה הקדושה אין בחינת מיתה ונפילה, שעל ידי כח התורה מחזיק יהודי מעמד בכל המצבים. וביותר כדאיתא בזהר הקדוש (ח"ג עג) דקדשא בריך הוא אוריתא וישראל כלהו חד, על ידי התורה נהיה יהודי דבוק בה', שכאשר יהודי שקוע בתורה ועוסק בה באפן הראוי הריהו דבוק בה' על ידי התורה, ואף אם הוא נתון בצרות ושעבודים הרי "תורת ה' תמימה משיבת נפש", ואינו מרגיש כל הצרות, שהתורה ממלאת ספוק ותענוג את נפשו של היהודי אשר מעולם התענוג חצבה, ומאירה עיני יהודי, ואין שיך אצלו נסתמו עיניו ולבו, אלא מכח התורה אורו עיניו ולבו. וכמו דאיתא במדרש תנחומא (פרשת נח), שעל עמלי תורה נאמר: "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול", שזוכים לאור הגדול המאיר כל מחשכיהם. וזהו פרוש 'כיון שנפטר יעקב נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם', דכיון שנסתלקה מהם המדה של יעקב הינו כח התורה, שלא היו דבוקים בתורה ונפרדו מדבקותם מהשם יתברך, על כן נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, מה שאין כן כאשר יהודי דבוק בהשם יתברך על ידי התורה הרי הוא יכול לסבל את כל היסורים והחשכות ברוחניות ובגשמיות.
ועוד במה שדרשו את סתימת פרשת "ויחי" מטעם בקש יעקב אבינו ע"ה לגלות את הקץ ונסתם ממנו, יש להבין מה סבר יעקב לגלות את הקץ ולמה נעלם ממנו.
יעקב אבינו עבר מאה ושלשים שנות נסיונות והתמודדות קשים מנשוא עד האחרון הגדול צרת יוסף וסלוק רוח הקדש, ולאחר הכל ראה יעקב עד כמה כדאי לסבל עבורו יתברך, וזאת ראה בשבע עשרה שנה שהיה במצרים בבחינת אוכל פרותיהן בעולם הזה בשוב אליו רוח הקדש בקש לגלות הקץ לבניו ואף שיקשה להם ההתמודדות בנסיונות בידעם ארך הגלות, אולם שכרם יהא עצום ורב בשביל כך. אולם הבורא יתברך ידע בחכמתו שלא כדאי לגלות להם את הקץ המאחר פן ימטו רגליהם ויקוצו בארך הגלות ויצא שכרם בהפסדם.
ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו וגו' ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אני, ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב, ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם, וינחם אותם וידבר על לבם (נ, טו-כא)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5