——–
יט. סיבה נוספת לבא מחמתה אל אהבת הבריות, כתובה בירושלמי נדרים (פ"ט ה"ד) כתיב [כתוב בתורה] לא תקום ולא תטור את בני עמך, היך עביד' הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי, תחזור ותמחי לידיה [אם יד ימין תקעה סכין ביד השניה, תחזור השניה ותתקע סכין בראשונה?!] וממשיך הירושלמי, ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה. והרי לפנינו כי כולנו עם אחד בני איש אחד אנחנו, ואיך יוכל אחד להזיק לרעו, וכי יזיק האדם לעצמו לידו ולגופו שלו. וכן לאידך גיסא יאהב כל אחד את רעהו לפי שכגוף אחד אנחנו, בני איש אחד. נתאר לעצמנו אב המסתכל על בניו שרבים על ממון, משרה, או כבוד, והמריבה גואה על גדותיה, האחד מכה את רעהו שונאים ומזיקים זה לזה. האם לאב לא איכפת, האם לא מעניינת את האב מריבה זו, כשם שלא מעניינת מריבה זו את מי שגר ברחוב אחר, או בעיר אחרת. לא, פשוט שלאב איכפת מן הדבר, וגורם הוא לו צער ועוגמת נפש. כולנו בני איש אחד בני אבינו שבשמים, המצער אחד מישראל, אם שני יהודים רבים, הרי שכביכול גורם צער הוא לאבינו שבשמים, כי הוא אבינו בוראנו אוהבנו. וגם כשם שאדם חפץ שבניו לא יריבו, ושמח כשידאגו זה לזה, ושיאהבו זה את זה. כן כל איש צריך להסתכל על כל איש ואיש מישראל, כאילו הוא אחיו ובנו, ולחפוץ ולרצות בטובתו והצלחתו, וקל וחומר שלא לצערו ולייסרו. וכיוצא בדברים אלו כתוב באוצר הגאונים (סנהדרין סי' תשלט) בשם רב האיי גאון, שנמצא בהגדה בתורת כהנים ואהבת לרעך כמוך אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה. אמר ר' זה ספר תולדות אדם גדול ממנו. ופירש רבינו האיי, כי זה כלל גדול יותר, שנופל בכל מצוה שבין אדם לחבירו. כי כאשר יתן אל לבו ענין תולדות אדם שנברא יחידי, [י]ואהב איש את חברו אהבת שלמה, ויגמלנו חסדים בגופ(ן)[ו] ולא יזיק לו לעולם, לפי שהכל בגוף אחד. והוא גדול מענין ואהבת לרעך כמוך, שנוכל לומר שלא אמר זה בכל אדם כללי, רק לרעהו שהוא יודעו ומכירו ואוהבו. וכפי זה הענין בא בפרק אחד דיני ממונות מפני מה נברא אדם יחידי, מפני שלא יהיו משפחות מתגרות זו בזו, ומפני החמסנין והגזלנין. ומה עכשיו שנברא יחידי משפחות מתגרות זו בזה, וגוזלין וחומסין זה את זה, אם נבראו שנים, על אחת כמה וכמה. עד כאן לשונו. וכך כתב בספר כד הקמח (ריש ערך שנאת חנם, נמצא באות "ס") כי נמצא שני חלקי אהבת הבריות, הראשונה מצד הטבע, כאהבת אחים, והאב לבנו, והאיש לאשתו, והשני מצד החברה. ועל שני חלקים אלו נקראו ישראל אאחים בורעים, להורות שראוי להם שתהיה אהבתם זה לזה אהבת אהאחים מצד הטבע. ואהבת בהרעים מצד החברה. ואין לך אומה ראויה שתהיה האהבה תקועה בהם, ומדת השנאה מרוחקת מהם, כישראל, שהרי אלוה שלנו אל אחד. וכן כתיב (מלאכי א) הלא אב אחד לכלנו, הלא אל אחד בראנו. ואנחנו עם אחד שנאמר (שמואל ב,ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ויש לנו תורה אחת ומשפט אחד. ועל כן היה ראוי לנו שנהיה לב אחד ורצון אחד. עד כאן לשונו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5